פקודת המשטרה [נוסח חדש]
פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 היא דבר החקיקה המרכזי המגדיר את תפקידיה, סמכויותיה ומבנה הארגוני של משטרת ישראל. הפקודה מסדירה את תחומי האחריות של המשטרה, ובהם שמירת הסדר הציבורי, ביטחון הנפש והרכוש, מניעת עבירות וגילוין, ותפיסת עבריינים.
על מי החוק חל?
הפקודה חלה באופן ישיר על כלל שוטרי ישראל, ומגדירה את חובותיהם, כללי המשמעת החלים עליהם וסמכויותיהם בעת מילוי תפקידם. בעקיפין, הפקודה חלה על הציבור הרחב, שכן היא קובעת את גבולות המותר והאסור במפגש שבין האזרח לבין השוטר, ואת חובת הציבור להישמע להוראות חוקיות של שוטרים.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
בתי המשפט נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות הפקודה, כאשר שלושה נושאים בולטים במיוחד בפסיקה:
1. האיזון בין סמכויות שיטור לזכויות יסוד: פסיקה ענפה עוסקת בגבולות הכוח של המשטרה מול זכויות האזרח, כגון חופש הביטוי והמחאה (למשל, באילו תנאים מוסמכת המשטרה להגביל הפגנות) והזכות לפרטיות ולחופש תנועה. בתי המשפט בוחנים האם השימוש בסמכויות עיכוב, מעצר או שימוש בכוח נעשה במידתיות ובסבירות.
2. עצמאות המשטרה מול הדרג הפוליטי: בעקבות עתירות לבג"ץ ותיקוני חקיקה, נדון בהרחבה קו הגבול שבין סמכות השר לביטחון לאומי להתוות מדיניות כללית, לבין עצמאותו המקצועית והמבצעית של המפכ"ל בקבלת החלטות קונקרטיות (כמו פתיחה בחקירות או ניהול כוחות בשטח).
3. אחריות נזיקית ומשמעתית של שוטרים: הפסיקה מעצבת את גבולות החסינות של שוטרים ואת חובת הזהירות שלהם כלפי אזרחים. בתי המשפט מגדירים באילו מקרים רשלנות או חריגה מסמכות של שוטר יובילו לחיוב המדינה בפיצויים, או להעמדה לדין משמעתי ופלילי.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (199)
מפקד מחוז תל אביב - יפו במשטרת ישראל נ. איגוד האינטרנט הישרא
ערעור על פסק דין שקבע כי למשטרה אין סמכות להורות לספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים.
חוסאם אסעד עטאר נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותרים ביקשו להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ בגין התעללות נטענת במהלך חקירת העותר 1.
רס"מ ג'דאללה חרב נ. ראש אגף משאבי אנוש משטרת ישראל
ערעור על החלטת המשטרה לפטר שוטר שהורשע בדין משמעתי בהתנהגות שאינה הולמת לאחר שניסה להערים על חיילים במחסום.
מחמוד סוויטי נ. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ בגין אמצעי חקירה פסולים.
צבי כהן נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירות החזקת סכין, החזקת כלי פריצה והעלבת עובד ציבור, בעקבות חיפוש לא חוקי.
עמאד חותרי ו 11 אח' נ. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה לשינוי מנגנון בירור תלונות נגד חוקרי שב"כ ולפתיחה בחקירה פלילית בתלונות העותרים.
עארף סלאמה נ. השר לבטחון פנים
העותר ביקש לתקוף החלטה להפסיק את הליך גיוסו למשטרת ישראל בשל ניגוד עניינים.
אברהם בן חיים נ. מדינת ישראל
בקשות רשות ערעור על קבילות ראיות חפציות שנתפסו בחיפושים שנטען כי נערכו ללא סמכות חוקית.
שמעון חיים נ. מפכ"ל משטרת ישראל
העותר ביקש מבית המשפט להורות למפכ"ל המשטרה להשעות או לפטר שוטר, לאחר שתיק החקירה נגדו נסגר.
גרשון סלומון נ. ניצב ניסו שחם
העותר ביקש לאפשר לו לעלות להר הבית ולממש את זכותו לגישה למקום הקדוש, בניגוד לעמדת המשטרה האוסרת זאת בשל חשש לפגיעה בשלום הציבור.
סמיר והבה נ. השר לביטחון הפנים
העותרים ביקשו להורות על חקירת התנהלות המשטרה בחיפוש בביתם ועל העברת שוטרים מתפקידם בשל טענות לשיקולים זרים וסכסוך משפחתי.
אשר שינברגר נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה
תביעה לפיצויים בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה עקב התארכות הליכי תכנון ואי מתן היתרי בניה.
רמון נראה נ. מדינת ישראל
העותר ביקש לבטל את החלטת משטרת ישראל לפטרו משירותו.
ניהאל נאסר נ. משטרת ישראל
העותרת ביקשה לבטל את פיטוריה ממשטרת ישראל.
צחי דנחי נ. המפקח הכללי של משטרת ישראל
העותר ביקש לבטל את החלטת המשטרה לפטרו בעקבות הרשעתו בבית הדין למשמעת.
עמרי עדיקה נ. המפקח הכללי של משטרת ישראל
העותר טען כי החלטת המשטרה שלא להאריך את שירותו ניתנה בחוסר סמכות ועל רקע התנכלות אישית מצד מפקדיו.
טלאל בן סלים דראושה נ. ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי
העותר ביקש לבטל את החלטת המשטרה להפסיק את התנדבותו במשמר האזרחי ולחשוף את המידע החסוי שעמד בבסיס ההחלטה.
התנועה למען איכות השלטון נ. ממשלת ישראל
העותרת ביקשה לחייב את הממשלה למנות ועדת איתור לבחירת נציב שירות המדינה במקום להסתפק בוועדת מינויים.
עז' המנוח חגי יוסף ז"ל נ. מדינת ישראל
תביעת נזיקין בגין רשלנות נטענת של המשטרה והפרקליטות בחקירת רצח והעמדה לדין של חפים מפשע.
מורג הדסה נ. מדינת ישראל - משרד החינוך אגף להערכת תארים אקדמ
העותרת ביקשה מבית המשפט העליון להתערב בהחלטת משרד החינוך שלא להכיר בשקילות התואר האקדמי שלה מאוניברסיטת לטביה.