חוק מרשם האוכלוסין (התשכ"ה-1965)
חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 הוא החוק המרכזי המסדיר את רישום הפרטים האישיים של אזרחי מדינת ישראל ותושביה. החוק קובע כי המדינה תנהל מרשם שיכלול מידע מעודכן על אודות התושבים, כגון: שם, תאריך ומקום לידה, מין, מצב משפחתי (נישואין, גירושין, התאלמנות), מען, אזרחות, וכן פרטי דת ולאום. החוק חל על כל אזרח ישראלי ועל כל תושב השוהה בישראל כדין.
במהלך השנים, הפך מרשם האוכלוסין למוקד של מאבקים משפטיים עקרוניים בבית המשפט העליון, שכן הרישום נושא עמו משמעות סמלית וחברתית עמוקה. בפסיקה נדונו מספר היבטים מרכזיים:
1. רישום נישואין והורות של זוגות חד-מיניים: פסיקת בג"ץ קבעה כי על פקיד הרישום לרשום נישואין שנערכו כדין מחוץ לישראל, ובכלל זה נישואין של זוגות מאותו המין (הלכת פונק-שלזינגר והלכת בן-ארי). כמו כן, נדונו בהרחבה סוגיות של רישום הורות לא-ביולוגית (למשל, בעקבות הליכי פונדקאות או אימוץ בחו"ל).
2. שאלת הלאום והדת: בתי המשפט נדרשו להכריע בשאלת רישום הדת והלאום של מי שעברו גיור. בפסיקות תקדימיות נקבע כי יש לרשום כיהודים גם מי שעברו גיור לא-אורתודוקסי (רפורמי או קונסרבטיבי) בישראל או בחו"ל.
3. אופיו הסטטיסטי של המרשם לעומת תפקידו המהותי: הפסיקה הדגישה כי תפקידו של פקיד הרישום הוא טכני-סטטיסטי בעיקרו, ואין לו סמכות להכרעה שיפוטית בשאלות מורכבות. הרישום במרשם מהווה "ראיה לכאורה" לנכונות הפרטים, אך אינו יוצר זכויות מהותיות (למעט פרטים מסוימים כמו אזרחות).
המידע המוצג במסמך זה מוגש כמידע כללי והסברתי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את החוק (102)
יוסי בן-ארי נ. מנהל מינהל האוכלוסין
האם על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין נישואין של בני זוג מאותו מין שנערכו מחוץ לישראל.
פלוני נ. בית הדין הדרוזי לערעורם בעכו
העותרת ביקשה לבטל פסקי דין של בתי הדין הדרוזיים שאישרו גירושין לאחר מות הבעל, בטענה לחריגה מסמכות ופגיעה בצדק הטבעי.
דאנא זיאד אלנג'אר נ. שר הפנים
העותרת עותרת לקבלת תעודת זהות ישראלית ומעמד בישראל מכוח לידתה בירושלים ונישואיה לאזרח ישראלי.
אנה ברושצ'ר נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד של עולה מכוח סעיף 4א לחוק השבות בהיותה רשומה כבתו של יהודי, למרות שאינה בתו הביולוגית ולא עברה הליך אימוץ.
יוסרא שמאלי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותר אישור עבודה, אשרת חוזר ורישום כבן זוג בתעודת הזהות של העותרת.
המועצה האזורית חוף עזה נ. כנסת ישראל
עתירות נגד חוקתיות חוק יישום תוכנית ההתנתקות ונגד חוקיות צווי הפינוי שהוצאו מכוחו.
תאיס טושביים נ. שר הפנים
האם גיור שנערך מחוץ לישראל על ידי זרמים לא אורתודוקסיים מוכר לצורך חוק השבות עבור מי ששהה בישראל כדין.
מלאעבי וופא נ. הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים
העותרת ביקשה לחדש את תעודת הזהות הישראלית שלה ולהשיב לה את מעמדה כתושבת קבע, לאחר ששהתה שנים רבות בירדן.
ליאורה גולדמן נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להשיב את פרט הלאום לתעודת הזהות לאחר שהוחלט למחקו.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לאסור על המדינה לאפשר גישה ישירה למאגר המידע של מרשם האוכלוסין לגופים ציבוריים ולבנקים, ולחייב את המדינה לפרסם נהלים וקריטריונים להעברת מידע.
פלונים נ. פלונית ואח'
ערעור על פסק דין שקבע כי צו אימוץ שניתן במדינת אילינוי אינו בר-הכרה בישראל בשל תרמית.
מוחמד חמדאן ו-7 אח' נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בהם כתושבי פסגת זאב במקום בית חנינה במרשם האוכלוסין.
ינוקשוילי סרגיי נ. מדינת ישראל-משרד הפנים
העותרים ביקשו לשנות את רישום הלאום של עותר 1 מ"רוסי" ל"יהודי" במרשם האוכלוסין.
פסקל מטונדה ו-5 אח' נ. שר הפנים ואח'
עתירה נגד שר הפנים ופקיד הרישום בנוגע לרישום במרשם האוכלוסין.
התנועה לאיכות השלטון בישראל נ. ראש הממשלה - מר אריאל שרון
העותרת ביקשה מבית המשפט להורות לראש הממשלה להעביר את שר הפנים מתפקידו בשל סירובו לקיים צו שיפוטי.
עדנאן סלאח נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ
המערער ביקש פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין תאונה שנגרמה עקב פעולת איבה, בעוד המשיבות טענו כי הוא זכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה בלבד.
שרון הרוש נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לארצות הברית, בטענה כי הוא תושב ישראל ועל כן חל עליו סייג בחוק ההסגרה.
אמסלו טסמה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים לרשום אותם כיהודים במרשם האוכלוסין.
ניקול ברנר קדיש נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לחייב את פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את אימוצו של הילד על-ידי האם המאמצת, בהתבסס על צו אימוץ שניתן בחו"ל.
יעקב עפרוני עו"ד נ. שר הפנים
העותר ביקש להורות לשר הפנים לשנות את רישום מעמדו האישי מנשוי לגרוש על סמך תעודת גירושין זרה, ולאחר מכן ביקש להורות לשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת פסק דין הצהרתי.