חוק מרשם האוכלוסין (התשכ"ה-1965)
חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 הוא החוק המרכזי המסדיר את רישום הפרטים האישיים של אזרחי מדינת ישראל ותושביה. החוק קובע כי המדינה תנהל מרשם שיכלול מידע מעודכן על אודות התושבים, כגון: שם, תאריך ומקום לידה, מין, מצב משפחתי (נישואין, גירושין, התאלמנות), מען, אזרחות, וכן פרטי דת ולאום. החוק חל על כל אזרח ישראלי ועל כל תושב השוהה בישראל כדין.
במהלך השנים, הפך מרשם האוכלוסין למוקד של מאבקים משפטיים עקרוניים בבית המשפט העליון, שכן הרישום נושא עמו משמעות סמלית וחברתית עמוקה. בפסיקה נדונו מספר היבטים מרכזיים:
1. רישום נישואין והורות של זוגות חד-מיניים: פסיקת בג"ץ קבעה כי על פקיד הרישום לרשום נישואין שנערכו כדין מחוץ לישראל, ובכלל זה נישואין של זוגות מאותו המין (הלכת פונק-שלזינגר והלכת בן-ארי). כמו כן, נדונו בהרחבה סוגיות של רישום הורות לא-ביולוגית (למשל, בעקבות הליכי פונדקאות או אימוץ בחו"ל).
2. שאלת הלאום והדת: בתי המשפט נדרשו להכריע בשאלת רישום הדת והלאום של מי שעברו גיור. בפסיקות תקדימיות נקבע כי יש לרשום כיהודים גם מי שעברו גיור לא-אורתודוקסי (רפורמי או קונסרבטיבי) בישראל או בחו"ל.
3. אופיו הסטטיסטי של המרשם לעומת תפקידו המהותי: הפסיקה הדגישה כי תפקידו של פקיד הרישום הוא טכני-סטטיסטי בעיקרו, ואין לו סמכות להכרעה שיפוטית בשאלות מורכבות. הרישום במרשם מהווה "ראיה לכאורה" לנכונות הפרטים, אך אינו יוצר זכויות מהותיות (למעט פרטים מסוימים כמו אזרחות).
המידע המוצג במסמך זה מוגש כמידע כללי והסברתי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את החוק (102)
פלוני נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות על רישום פרטי אבות לילדים לא רשומים במסמכי לידה, גם בדיעבד, לאחר שסורבו על ידי בתי החולים ומשרד הפנים.
פלוני נ. שר הפנים
עתירה בענייני מרשם אוכלוסין שנמחקה לבקשת העותרות.
פלוני נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להסדיר את רישומם כהורים במרשם האוכלוסין ולמנוע שינוי כפוי של סעיף המין בעקבות לידה.
ח'אלד אבו ערפה נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת שר הפנים לבטל את רישיונות ישיבת הקבע של תושבי מזרח ירושלים שנבחרו לפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס בעילה של הפרת אמונים.
פלוני נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לחייב את שר הפנים לרשום אותם כנשואים במרשם האוכלוסין לאחר שנישאו בנישואין אזרחיים בצ'כיה, חרף העובדה שהעותר היה נשוי בעבר לאמה של העותרת.
בקולו טרודנט אטני נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים לרשום באישורי הלידה של ילדים שאינם רשומים את פרטי שני ההורים ולאפשר בחירת שם משפחה ליילוד.
אבו ג'ודה כאותר נ. מדינת ישראל משרד הפנים
העותרת ביקשה לחייב את משרד הפנים להנפיק לה תעודת זהות ישראלית מכוח מעמדה כתושבת קבע, למרות שאינה מתגוררת בישראל.
מרטינה רגצ'ובה נ. משרד הפנים
האם יש להכיר בגיור אורתודוקסי שנערך בישראל שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי לצורך חוק השבות.
פלוני נ. משרד הרווחה והשירותים החברתיים
המבקשת ביקשה להכיר בה כאמה של תינוקת שנולדה בהליך פונדקאות בחו"ל ללא קשר גנטי או פיזיולוגי ביניהן.
עמותת הורות משותפת=טובת הילד נ. משרד הפנים - משרד האוכלוסין
העותרת ביקשה לחייב את משרד הפנים לדרוש הסכמת שני הורים לשינוי מען של קטין במרשם האוכלוסין.
פלוני נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיב להעניק להם אזרחות ישראלית או מעמד תושב מכוח נוהל השבת אזרחות לאם.
סמר חוסיין עבד דבאס נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי בנוגע לנהלי רישום אוכלוסין, אשר נמחקה לאחר שהסוגיה הפרטנית הוסדרה והסוגיה הכללית נמצאת בבחינת הרשות.
אילן סויסה נ. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון
ערעור על דחיית בקשת המערער להכרה כ'דייר ממשיך' בדירה ציבורית לאחר פטירת אביו.
פלוני נ. משרד הפנים
עתירה לרישום הורים מאותו מין במרשם האוכלוסין לאחר הליך פונדקאות בחו"ל, ללא צורך בבדיקה גנטית או בהליך אימוץ.
עוזי אורנן נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
המערער ביקש פסק דין הצהרתי הקובע כי אזרחותו הוענקה לו מכוח ישיבה בישראל ולא מכוח שבות.
עוזי אורנן ואח' נ. משרד הפנים
המערערים ביקשו סעד הצהרתי המכיר בקיומו של 'לאום ישראלי' לצורך שינוי פרט הלאום במרשם האוכלוסין.
עיריית הרצליה נ. אברהם חנוך כרם
תביעה לפיצויים בגין הליכי גבייה מינהלית שבוצעו מכוח קנס חניה שהתיישן.
יאנוש ויצמן דרן נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לפולין בגין עבירות רכוש ומרמה.
הדאיה אבו רמילה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל נוהל של משרד הפנים לשינוי מען של תושבי קבע, בטענה שהוא מפלה לרעה לעומת אזרחים ופוגע בפרטיות.
משה הר שמש עו"ד נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
עתירה למתן צו על-תנאי בעניין רישום במרשם האוכלוסין.