פסקי דין בית המשפט העליון

חוק-יסוד: השפיטה (התשמ"ד-1984)

חוק-יסוד: השפיטה (התשמ"ד-1984) הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים של מדינת ישראל, המהווה את התשתית החוקתית לפעולתה של הרשות השופטת.

מה החוק מסדיר ועל מי הוא חל?

החוק מסדיר את מבנה מערכת בתי המשפט בישראל (בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום), את דרך מינוי השופטים באמצעות הוועדה לבחירת שופטים, ואת עקרונות היסוד של עבודת השופט, כמו פומביות הדיון. החוק חל על כלל השופטים ובתי המשפט במדינה, וכן על רשויות השלטון והאזרחים הכפופים להחלטותיהם.

היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:

1. עקרון אי-התלות השיפוטית: החוק קובע כי בענייני שפיטה אין על שופט מרות זולת מרותו של הדין. בפסיקה ענפה בוסס עיקרון זה כערובה חיונית לשמירה על הדמוקרטיה וזכויות האדם. בתי המשפט הגנו על עצמאותם של השופטים מפני השפעות, לחצים או התערבות של הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת).

2. סמכויות בג"ץ וביקורת שיפוטית: סעיף 15 לחוק מעניק לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) סמכות רחבה לתת סעדים "למען הצדק". סעיף זה עומד בלב פסיקות רבות שעיצבו את גבולות הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה וזרועותיה. הפסיקה פיתחה מכוחו עילות כמו סבירות ומידתיות, והגדירה מי רשאי לעתור לבג"ץ (זכות העמידה).

3. מינוי שופטים ופעילות הוועדה לבחירת שופטים: החוק קובע את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לאורך השנים, עתירות רבות לבג"ץ עסקו בהליכי המינוי, בחובת השר לכנס את הוועדה, ובאיזון הנדרש בין נציגי הרשויות השונות בוועדה כדי להבטיח הליך מקצועי ונקי משיקולים זרים.

המידע המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (676)

הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל נ. ליאור דץ

המשיב עתר לקבלת מידע מהטכניון על בסיס חוק חופש המידע, ובית המשפט העליון נדרש לשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירה נגד מוסד אקדמי.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?