חוק-יסוד: השפיטה (התשמ"ד-1984)
חוק-יסוד: השפיטה (התשמ"ד-1984) הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים של מדינת ישראל, המהווה את התשתית החוקתית לפעולתה של הרשות השופטת.
מה החוק מסדיר ועל מי הוא חל?
החוק מסדיר את מבנה מערכת בתי המשפט בישראל (בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום), את דרך מינוי השופטים באמצעות הוועדה לבחירת שופטים, ואת עקרונות היסוד של עבודת השופט, כמו פומביות הדיון. החוק חל על כלל השופטים ובתי המשפט במדינה, וכן על רשויות השלטון והאזרחים הכפופים להחלטותיהם.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
1. עקרון אי-התלות השיפוטית: החוק קובע כי בענייני שפיטה אין על שופט מרות זולת מרותו של הדין. בפסיקה ענפה בוסס עיקרון זה כערובה חיונית לשמירה על הדמוקרטיה וזכויות האדם. בתי המשפט הגנו על עצמאותם של השופטים מפני השפעות, לחצים או התערבות של הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת).
2. סמכויות בג"ץ וביקורת שיפוטית: סעיף 15 לחוק מעניק לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) סמכות רחבה לתת סעדים "למען הצדק". סעיף זה עומד בלב פסיקות רבות שעיצבו את גבולות הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה וזרועותיה. הפסיקה פיתחה מכוחו עילות כמו סבירות ומידתיות, והגדירה מי רשאי לעתור לבג"ץ (זכות העמידה).
3. מינוי שופטים ופעילות הוועדה לבחירת שופטים: החוק קובע את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לאורך השנים, עתירות רבות לבג"ץ עסקו בהליכי המינוי, בחובת השר לכנס את הוועדה, ובאיזון הנדרש בין נציגי הרשויות השונות בוועדה כדי להבטיח הליך מקצועי ונקי משיקולים זרים.
המידע המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (676)
התנועה המסורתית נ. השר לעניני דתות
העותרת טענה כי הגבלת התמיכות הממשלתיות לתרבות תורנית לארגונים ארציים בלבד, תוך שימוש במבחנים כמותיים נוקשים, פוגעת בעקרון השוויון ומפלה אותה לרעה.
ליפסון נתן נ. זורח גהל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאסור פרסום פסק דין שניתן בערעור מס הכנסה שהתנהל בדלתיים סגורות.
משעלי גולן נ. בית חולים העמק בעפולה
העותרים ביקשו לאכוף על המשיבים לנקוט בצעדים להגבלת העישון בבית החולים העמק בהתאם לחוק.
נועם פדרמן נ. שר המשפטים
העותר ביקש להורות לשר המשפטים להעמיד לדין משמעתי שופט שהדביק מדבקה פוליטית על רכבו.
לאה אליהו נ. בית הדין ברבני האזורי
עתירה לביטול פסקי דין של בתי הדין הרבניים בעניין חלוקת דירת מגורים של בני זוג, בשל פגמים בהרכב בית הדין ובסמכותו.
יוסף י.פריצקי,עו"ד נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל תקנות שעת חירום ששינו את אמצעי הזיהוי בבחירות לרשויות המקומיות עקב עיצומים במשרד הפנים.
בר נוי שאול נ. כבוד השופט סוקול
העותר ביקש לתקוף החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו על ידי שופטי ערכאות נמוכות.
אלי עזרא נ. בית המשפט המחוזי חיפה
העותר ביקש לבטל החלטת בית משפט מחוזי בערעור פלילי המורה על הגשת סיכומים בכתב במקום בעל-פה.
גד צירינסקי נ. סגן נשיא ביהמ"ש השלום בחדרה-השופט עמירם שרון
העותר ביקש למחוק קביעות פוגעניות נגדו שנכתבו בפסק דין פלילי שבו שימש כעד בלבד, לאחר שערעורו נדחה על הסף.
קונטרם בע"מ נ. משרד האוצר-אגף המכס והמע"מ
עתירה נגד החלטת אגף המכס והמע"מ שלא לחדש לעותרת את הרישיון למחסן רשוי בשטח מקרקעין השייך לרשות הנמלים והרכבות, בשל היעדר זכויות קנייניות מוכחות בשטח ואי-גילוי המחלוקת עליו.
כרמקס בע"מ נ. בית המשפט העליון
עתירה לביטול פסק דין של בית המשפט העליון בטענה לחריגה מסמכות ופגיעה בצדק הטבעי.
אור יהודה נ. בית המשפט המחוזי בתל אביב
העותר ביקש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי שסירב לדון מחדש בהליך שהוכרע בהיעדרו.
סובול דב נ. אחראי על רשות השןפטת
העותר ביקש מבג"ץ להתערב בהחלטת בית המשפט העליון שדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
סולימאן סולימאן נ. מדינת ישראל
העותר ביקש מבג"ץ להורות לבית המשפט המחוזי להרשיעו על בסיס הודיה חלקי בעובדות, מבלי לאפשר לתביעה להביא ראיות להוכחת יסודות נפשיים ונסיבות מחמירות.
ד''ר מרקוס יורם נ. נשיא בית המשפט העליון
העותר ביקש לבטל החלטות של נשיא בית המשפט העליון בענייני פסלות שופט והעברת דיון, ולנקוט באמצעים נגדו.
עטייה אביבית נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותרת ביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים פליליים נגדה בבית דין צבאי בטענה להפרת חיסיון רפואי.