חוק-יסוד: השפיטה (התשמ"ד-1984)
חוק-יסוד: השפיטה (התשמ"ד-1984) הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים של מדינת ישראל, המהווה את התשתית החוקתית לפעולתה של הרשות השופטת.
מה החוק מסדיר ועל מי הוא חל?
החוק מסדיר את מבנה מערכת בתי המשפט בישראל (בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום), את דרך מינוי השופטים באמצעות הוועדה לבחירת שופטים, ואת עקרונות היסוד של עבודת השופט, כמו פומביות הדיון. החוק חל על כלל השופטים ובתי המשפט במדינה, וכן על רשויות השלטון והאזרחים הכפופים להחלטותיהם.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
1. עקרון אי-התלות השיפוטית: החוק קובע כי בענייני שפיטה אין על שופט מרות זולת מרותו של הדין. בפסיקה ענפה בוסס עיקרון זה כערובה חיונית לשמירה על הדמוקרטיה וזכויות האדם. בתי המשפט הגנו על עצמאותם של השופטים מפני השפעות, לחצים או התערבות של הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת).
2. סמכויות בג"ץ וביקורת שיפוטית: סעיף 15 לחוק מעניק לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) סמכות רחבה לתת סעדים "למען הצדק". סעיף זה עומד בלב פסיקות רבות שעיצבו את גבולות הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה וזרועותיה. הפסיקה פיתחה מכוחו עילות כמו סבירות ומידתיות, והגדירה מי רשאי לעתור לבג"ץ (זכות העמידה).
3. מינוי שופטים ופעילות הוועדה לבחירת שופטים: החוק קובע את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לאורך השנים, עתירות רבות לבג"ץ עסקו בהליכי המינוי, בחובת השר לכנס את הוועדה, ובאיזון הנדרש בין נציגי הרשויות השונות בוועדה כדי להבטיח הליך מקצועי ונקי משיקולים זרים.
המידע המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (676)
פלוני נ. פלוני
העותר ביקש לבטל פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בעניין חלוקת רכוש בטענה לחוסר סמכות.
פלוני נ. בית הדין הרבני האיזורי בנתניה
העותרת ביקשה לבטל פסקי דין של בתי הדין הרבניים שהתבססו על תמונות שהושגו תוך פגיעה בפרטיותה.
פלונית נ' פלוני
עתירה לביטול פסקי דין של בתי הדין השרעיים בעניין משמורת קטינה והעברת התיק להמשך שמיעת הוכחות.
פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
עתירה לביטול החלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני בעניין חיוב בגט וחיוב בהוצאות משפט.
סימה אמיר נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
העותרת מבקשת לבטל החלטות של בתי הדין הרבניים שקבעו כי הם מוסמכים לדון בתביעה רכושית להפרת הסכם גירושין לאחר שהגירושין הושלמו.
חברת החדשות הישראלית בע"מ נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר פרסום קלטות של מתלוננת בעבירת מין לאחר שהנאשם זוכה מחמת הספק.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הכרעות דין וגזרי דין בטענה כי ההליכים התקיימו בחוסר סמכות מאחר שתקופת מינויו של אחד השופטים הסתיימה לאחר ההקראה אך בטרם שמיעת הראיות.
ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ. מדינת ישראל/מש
העותרים ביקשו מבית המשפט העליון להורות על מחיקת כתב אישום פלילי שהוגש נגדם בבית הדין לעבודה בשל פגמים בהליך הגשתו.
גילה אמיגה נ. השופט אלכסנדר רון , בית משפט השלום בית שמש
עתירה נגד החלטת שופט שלום לצמצם את מספר עדי ההגנה בתיק פלילי.
פלונית נ. בית הדין השרעי הגבוהה לערעורים בירושלים ואח'
עתירה נגד החלטת בית הדין השרעי להעביר את משמורת הקטין מאמו לסבתו.
פלוני נ. בית הדין הדרוזי לערעורם בעכו
העותרת ביקשה לבטל פסקי דין של בתי הדין הדרוזיים שאישרו גירושין לאחר מות הבעל, בטענה לחריגה מסמכות ופגיעה בצדק הטבעי.
יעקב בשן נ. בית המשפט לעניינים מקומיים רמת השרון
העותרים ביקשו להצהיר כי גזר דין שניתן בבית משפט לעניינים מקומיים בעניין סגירת עסק ללא רישיון אינו חל עליהם.
דוד אקסלרוד נ. מדינת ישראל
המבקש עתר לקיום משפט חוזר בעניינו בעקבות שינוי הלכה בפרשת ג'בארין המצמצמת את תחולת העבירה של תמיכה בארגון טרור בה הורשע.
אקרם מלחם נ. ועדת הקבלה לפקולטה לרפואה
העותר ביקש לבטל החלטה של ועדת קבלה לפקולטה לרפואה שביטלה את קבלתו ללימודים.
חיים שטנגר ,עו"ד נ. נשיא בית משפט עליון
עתירות למניעת הצבת שופטת שהורשעה בדין משמעתי בתפקידה ולחיוב נשיא בית המשפט העליון להשעותה.
חנניה אזולאי נ. בית משפט העליון בירושלים (כב' השופטת העליון)
העותר ביקש לבטל החלטת בית המשפט העליון בערר על מעצרו בטענה לטעות עובדתית וחריגה מסמכות.
התנועה לאיכות השלטון בישראל נ. מנהל בתי משפט
העותרים ביקשו למנוע את הצבתה של שופטת שהורשעה בדין משמעתי בתפקידה החדש ולחייב את השעייתה.
זהראן יונס מחמד מראעבה נ. ראש ממשלת ישראל
עתירה נגד תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה בטענה לפגיעה לא מידתית בזכויות תושבים פלסטינים.
פלוני נ. פלוני
עתירה נגד החלטת בית הדין השרעי לערעורים להותיר את משמורת הקטינה בידי דודיה (המשיבים) ולא בידי אמה (העותרת).
פלוני נ. פקידת הסעד לחוק הנוער שיפרה עינבר
העותר טען כי החזקת בתו במרכז חירום נעשית ללא תוקף משפטי לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד מתן הצו.