חוק-יסוד: השפיטה (התשמ"ד-1984)
חוק-יסוד: השפיטה (התשמ"ד-1984) הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים של מדינת ישראל, המהווה את התשתית החוקתית לפעולתה של הרשות השופטת.
מה החוק מסדיר ועל מי הוא חל?
החוק מסדיר את מבנה מערכת בתי המשפט בישראל (בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום), את דרך מינוי השופטים באמצעות הוועדה לבחירת שופטים, ואת עקרונות היסוד של עבודת השופט, כמו פומביות הדיון. החוק חל על כלל השופטים ובתי המשפט במדינה, וכן על רשויות השלטון והאזרחים הכפופים להחלטותיהם.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
1. עקרון אי-התלות השיפוטית: החוק קובע כי בענייני שפיטה אין על שופט מרות זולת מרותו של הדין. בפסיקה ענפה בוסס עיקרון זה כערובה חיונית לשמירה על הדמוקרטיה וזכויות האדם. בתי המשפט הגנו על עצמאותם של השופטים מפני השפעות, לחצים או התערבות של הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת).
2. סמכויות בג"ץ וביקורת שיפוטית: סעיף 15 לחוק מעניק לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) סמכות רחבה לתת סעדים "למען הצדק". סעיף זה עומד בלב פסיקות רבות שעיצבו את גבולות הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה וזרועותיה. הפסיקה פיתחה מכוחו עילות כמו סבירות ומידתיות, והגדירה מי רשאי לעתור לבג"ץ (זכות העמידה).
3. מינוי שופטים ופעילות הוועדה לבחירת שופטים: החוק קובע את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לאורך השנים, עתירות רבות לבג"ץ עסקו בהליכי המינוי, בחובת השר לכנס את הוועדה, ובאיזון הנדרש בין נציגי הרשויות השונות בוועדה כדי להבטיח הליך מקצועי ונקי משיקולים זרים.
המידע המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (676)
חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ נ. הנהלת בתי המשפט
עתירה נגד החלטת הנהלת בתי המשפט להתנות גישה למאגר פסקי הדין בחתימה על התחייבות למנוע אינדוקס (מפתוח) של פסקי הדין במנועי חיפוש.
פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בחיפה
עתירה נגד החלטות בתי הדין הרבניים בענייני גירושין ורכוש, בטענה לחריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.
עמוס גבעון נ. בית משפט השלום בירושלים
עתירה נגד החלטת בית משפט השלום שלא לדחות מועד דיון שנקבע לעותר, למרות התנגשות עם דיון אחר בבית משפט מחוזי.
חדשות 10 בע"מ (תוכנית מקור) נ. פלוני
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר פרסום קלטת חקירה של מתלוננת בעבירות מין שניתנה בדלתיים סגורות.
מדינת ישראל נ. ציפורה איבי
תביעות נזיקין בגין רשלנות המדינה באי-יידוע מטופלים שעברו הקרנות נגד מחלת הגזזת בילדותם בדבר הסיכונים הבריאותיים הנשקפים להם.
פלוני נ. המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
העותר ביקש לבטל החלטת מכללה אקדמית להרחיקו מלימודים בטענה להטרדה מינית וניגוד עניינים.
פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול ירושלים
עתירה נגד החלטות בתי הדין הרבניים לאשר הסכם גירושין ולדחות תביעות לביטולו.
נכסים יזום ופיתוח בע"מ נ. דן חברה לתחבורה צבורית בע"מ
ערעור על דחיית בקשה לביטול קיזוז חובות שביצעה חברה נושה כנגד דמי שכירות של חברה בהקפאת הליכים.
אדגר השקעות ופיתוח בע"מ נ. עיריית פתח תקווה
המערערת טענה כי חיובה באגרת חיבור מים לפי שטח הבנייה אינו כדין כאשר מדובר בחיבור מים בקוטר העולה על 2 אינץ', וכי יש לחייבה רק בהוצאות החיבור בפועל.
המרכז לאקונומיה בישראל נ. עיריית רחובות מנהל הארנונה
ערעור על החלטת רשם שלא לרשום עתירה לדיון נוסף על פסק דין שניתן בדן יחיד בבית המשפט העליון.
עידן זמיר נ. המרכז האקדמי פרס
העותר ביקש להורות למכללה פרטית לחשוף שאלונים ותשובות של בחינות לצורך הגשת ערר.
ועדי סמיר זידאן נ. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה
עתירה נגד החלטת המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לפסול פרק בבחינה הפסיכומטרית.
פלוני נ. מדינת ישראל
דיון נוסף בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי בעבירת הריגה בגין השתתפות במירוץ מכוניות מחתרתי שהסתיים במוות.
עיריית ירושלים נ. שירותי בריאות כללית
העותרת ביקשה לבטל את פסק הדין שחייב אותה להשיב למשיבה אגרת פינוי אשפה שנגבתה בחוסר סמכות.
פלוני נ. ביה
העותר ביקש להתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים בנוגע למינוי מומחה ואימוץ חוות דעתו לצורך איזון משאבים.
חרבאווי נעמאן נ. מדינת ישראל
העותר ביקש להתערב בהחלטת בית משפט השלום שלא לדחות דיון הוכחות לאחר שהחליף את בא כוחו ימים ספורים לפני הדיון.
ח'כ חנין זועבי נ. ועדת האתיקה של הכנסת
עתירה נגד החלטת ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק את ח"כ חנין זועבי מישיבות הכנסת בשל התבטאויותיה.
אליהו זהר נ. עיריית ירושלים
המערער טוען כי יש לסווג את המכבסה שבבעלותו כ"מלאכה" לצורכי ארנונה ולא כ"שירותים", כפי שקבעה עיריית ירושלים בצו הארנונה.
דרור סדן נ. פנינסולה נכסים בע"מ
האם נושה שהתנגד להסדר נושים ונטל דיבידנד רשאי להגיש תביעה נפרדת נגד החייב בגין חוב שנוצר במרמה.
מדינת ישראל נ. מוסטפה דיב מרעי דיראני
האם יש להמשיך בבירור תביעת נזיקין שהגיש פעיל טרור (דיראני) נגד המדינה בגין עינויים, לאחר ששוחרר ללבנון וחזר לפעילות טרור.