פסקי דין בית המשפט העליון

חוק-יסוד: הכנסת (התשי"ח-1958)

חוק-יסוד: הכנסת הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים בישראל, המהווה תשתית חוקתית למשטר הדמוקרטי במדינה. החוק מסדיר את מעמדה, מבנהּ וסמכויותיה של הכנסת כבית הנבחרים של ישראל. הוא קובע את שיטת הבחירות (יחסיות, ארציות וישירות), את משך כהונת הכנסת, את תנאי הכשירות להיבחר, ואת עקרונות העבודה הפרלמנטרית. החוק חל על הכנסת כמוסד, על חברי הכנסת והמועמדים לכהונה, ועל אזרחי המדינה בעלי זכות הבחירה.

במהלך השנים, עמד החוק במרכזם של דיונים משפטיים רבים. בפסיקת בתי המשפט בולטים שלושה היבטים מרכזיים הנוגעים לו:

1. פסילת מועמדים ורשימות (סעיף 7א): זהו אחד הנושאים הנדונים ביותר בבית המשפט העליון. הסעיף מאפשר למנוע השתתפות בבחירות ממי ששולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסית לגזענות או תומך במאבק מזוין נגד המדינה. הפסיקה פיתחה מבחנים קפדניים ומצמצמים ליישום סעיף זה, כדי לאזן בין הגנת המדינה לבין הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר.

2. עקרון השוויון בבחירות (סעיף 4): החוק קובע כי הבחירות יהיו שוות, וכי שינוי עקרון זה דורש רוב מיוחס של חברי כנסת. בפסיקה נדונו עתירות רבות שעסקו בשאלה מהי פגיעה בשוויון (למשל, בחוקי מימון מפלגות או בחלוקת זמן שידור), ומתי נדרש רוב מיוחד כדי לאשר חקיקה כזו.

3. התערבות שיפוטית בהליכים פנים-פרלמנטריים: הפסיקה הגדירה את גבולות ההתערבות של בג"ץ בהחלטות של מוסדות הכנסת (כמו יו"ר הכנסת או ועדותיה). נקבע כי בית המשפט יתערב רק במקרים חריגים שבהם יש חשש לפגיעה קשה במרקם החיים הדמוקרטיים או בכללי המשחק הפרלמנטריים.

התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.

פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (190)

התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' יושב ראש הכנסת היוצא, חה"כ יואל יולי אדלשטיין ואח'

עתירות ובקשות לביזיון בית המשפט בעקבות סירובו של יו"ר הכנסת לקיים צו שיפוטי המורה על כינוס המליאה לבחירת יו"ר קבוע.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?