חוק השיפוט הצבאי (התשט"ו-1955)
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מהווה את התשתית המשפטית להפעלתה של מערכת המשפט הצבאית בישראל. החוק מסדיר את הקמתם וסמכויותיהם של בתי הדין הצבאיים, התביעה הצבאית, הסנגוריה הצבאית ומערכת הכליאה הצבאית. כמו כן, החוק מגדיר עבירות צבאיות ייחודיות (כגון היעדר מן השירות, התרשלות, סירוב פקודה או שימוש בלתי חוקי בנשק) ומחיל את דיני העונשין הכלליים של מדינת ישראל על המסגרת הצבאית.
החוק חל על חיילים בשירות חובה ובשירות קבע, על חיילי מילואים (בעת שירותם, ובנסיבות מסוימות גם לגבי עבירות שביצעו במהלך השירות לאחר ששוחררו), וכן על אזרחים המועסקים בשירות הצבא או פועלים מטעמו בתנאים מוגדרים.
בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין הצבאיים נדונו לאורך השנים מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:
1. גבולות הסמכות בין השיפוט הצבאי לאזרחי: הפסיקה נדרשת להכריע באילו מקרים ראוי להעמיד חייל לדין בבית דין צבאי ובאילו מקרים בבית משפט אזרחי. הדבר עולה בעיקר בעבירות שבוצעו מחוץ לבסיס ובזמן חופשה, כגון עבירות סמים, תעבורה או אלימות.
2. זכויות חוקתיות של חיילים: פסקי דין רבים עוסקים באיזון המורכב שבין צורכי המשמעת והמבצעיות של הצבא לבין שמירה על זכויות היסוד של החיילים, כגון הזכות לפרטיות (למשל, בחיפוש בטלפונים ניידים), הזכות לחירות (במעצרים) והזכות להליך הוגן.
3. פרשנות עבירות ייחודיות: הפסיקה מעצבת את גבולותיהן של עבירות סל צבאיות, כגון "התנהגות שאינה הולמת", ומגדירה את רף הענישה הנדרש כדי לשמור על ערכי הצבא והמשמעת המבצעית, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של החייל.
פסקי דין שאזכרו את החוק (228)
מאיר שרייבר נ. היועמ"ש
העותר ביקש למנות שופט חוקר אזרחי לחקירת נסיבות מות בנו החייל, לאחר שבית משפט השלום דחה בקשה דומה.
חרב וליד נ. מדינת ישראל
ערעור על אופן חישוב תקופת המאסר של אסיר ששחרורו על תנאי בוטל לאחר שביצע עבירות נוספות בתקופת התנאי.
עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. שר הפנים
התנועה לאיכות השלטון בישראל נ. הכנסת
עתירות נגד חוקתיותו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (חוק טל) בטענה לפגיעה בשוויון.
טור' רפאל יששכרוב נ. התובע הצבאי הראשי
ערעור על קבילות הודאת נאשם שנגבתה ללא אזהרה בדבר זכות ההיוועצות בעורך דין.
ריאד סעדי עבד אל חמיד עיאד נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את צוי הכליאה של המערערים כלוחמים בלתי חוקיים.
עבד אל קאדר מוחמד חזימה נ. המפקד הצבאי באזור יו"ש
תביעת נזיקין בגין פציעה מירי כדורי פלסטיק במהלך הפרות סדר בשטחים.
מרגרט קיקיס נ. הרמטכ"ל ,רא"ל דן חלוץ
העותרים ביקשו להורות על פתיחת הליכים משפטיים ופיקודיים נגד גורמים צבאיים בגין רשלנות רפואית שהובילה לטענתם להחזרת בנם המנוח לפעילות מבצעית עם יד שבורה.
יצחק גולדמן נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת המערער בעבירות שוחד וסחיטה באיומים במסגרת תפקידו כחבר ועד אגודה שיתופית.
איהאב מוצבאח ג'ודה אלשייך נ. המפקד הצבאי באזור רצועת עזה
תביעת נזיקין בגין נזקי גוף שנגרמו למערער מירי כוחות הביטחון בעת ניסיון מעצרו כמבוקש.
עזבון המנוח אמין פואד אלעבד נ. מדינת ישראל
תביעת נזיקין בגין מותו של המנוח מירי כוחות צה"ל במהלך פיזור הפרות סדר.
ווקאד סמהדן נ. פרקליט צבאי-פיקוד דרום
עתירה נגד החלטת רשויות הצבא שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין אירוע ירי, בטענה כי מדובר בפעילות מבצעית.
אביתר כלפון נ. צבא הגנה לישראל
העותר ביקש לבטל את החלטת ועדה 210 להעבירו ממתקן כליאה צבאי לבית סוהר אזרחי.
גיא ברגר נ. ס' הפרקליט הצבאי הראשי
עתירה נגד החלטת סגן הפרקליט הצבאי הראשי שלא לבטל הליך משמעתי שבו הורשע העותר בהיעדרות משירות מילואים.
אדם טבע ודין-אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ. שר הפנים
עתירה נגד תקנות התכנון והבניה המאפשרות הקמת מבנים זמניים למפוני גוש קטיף ללא תוכנית מאושרת.
אברהם ביבר נ. אלמ דני עפרוני -סגן הפרקליט הצבאי הראשי
עתירה נגד הליכי משמעת בצה"ל בגין עבירת איומים ועלבונות כלפי מפקד במהלך פעילות מבצעית.
דוד גלילוב נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה, עבירות בנשק והתפרצות.
יונתן בן ארצי נ. שר הבטחון
העותר ביקש להכיר בו כסרבן מצפון פציפיסט ולבטל את החלטת הצבא לפטור אותו משירות מטעמי אי-התאמה בלבד.
סמל אריה שפנייה נ. סגן הפרקליט הצבאי הראשי
העותר ביקש לבטל את העמדתו לדין משמעתי בגין פרסום מאמר ללא אישור ולבטל פקודות מטכ"ל המגבילות התבטאות חיילים.
ודיע שיח נ. מדינת ישראל
ערעור על הפעלת מאסר על תנאי שהוטל בבית דין צבאי, בשאלה האם העבירה בגינה הוטל התנאי היא 'עבירה צבאית' המוחרגת מהפעלת התנאי.