חוק השיפוט הצבאי (התשט"ו-1955)
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מהווה את התשתית המשפטית להפעלתה של מערכת המשפט הצבאית בישראל. החוק מסדיר את הקמתם וסמכויותיהם של בתי הדין הצבאיים, התביעה הצבאית, הסנגוריה הצבאית ומערכת הכליאה הצבאית. כמו כן, החוק מגדיר עבירות צבאיות ייחודיות (כגון היעדר מן השירות, התרשלות, סירוב פקודה או שימוש בלתי חוקי בנשק) ומחיל את דיני העונשין הכלליים של מדינת ישראל על המסגרת הצבאית.
החוק חל על חיילים בשירות חובה ובשירות קבע, על חיילי מילואים (בעת שירותם, ובנסיבות מסוימות גם לגבי עבירות שביצעו במהלך השירות לאחר ששוחררו), וכן על אזרחים המועסקים בשירות הצבא או פועלים מטעמו בתנאים מוגדרים.
בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין הצבאיים נדונו לאורך השנים מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:
1. גבולות הסמכות בין השיפוט הצבאי לאזרחי: הפסיקה נדרשת להכריע באילו מקרים ראוי להעמיד חייל לדין בבית דין צבאי ובאילו מקרים בבית משפט אזרחי. הדבר עולה בעיקר בעבירות שבוצעו מחוץ לבסיס ובזמן חופשה, כגון עבירות סמים, תעבורה או אלימות.
2. זכויות חוקתיות של חיילים: פסקי דין רבים עוסקים באיזון המורכב שבין צורכי המשמעת והמבצעיות של הצבא לבין שמירה על זכויות היסוד של החיילים, כגון הזכות לפרטיות (למשל, בחיפוש בטלפונים ניידים), הזכות לחירות (במעצרים) והזכות להליך הוגן.
3. פרשנות עבירות ייחודיות: הפסיקה מעצבת את גבולותיהן של עבירות סל צבאיות, כגון "התנהגות שאינה הולמת", ומגדירה את רף הענישה הנדרש כדי לשמור על ערכי הצבא והמשמעת המבצעית, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של החייל.
פסקי דין שאזכרו את החוק (228)
פלונית נ. הפרקליט הצבאי הראשי
עתירה נגד החלטת הפרקליט הצבאי הראשי לבטל כתב אישום שהוגש נגד קצין בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים במהלך משפטו.
המוסד לביטוח לאומי נ. בר מימון בע"מ (בפירוק)
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי שקבע כי המוסד לביטוח לאומי אינו מוסמך לבקר את קביעת המפרק בנוגע לתביעות חוב של עובדים.
יצחק יעקב נ. שר הבטחון
העותרים ביקשו לאפשר לסניגור להיפגש עם לקוחו ולעיין בחומר החקירה, לאחר שרשויות הביטחון מנעו זאת ממנו למרות שניתן לו אישור ביטחוני.
דנה מועד, סג"מ נ. שי אביטל, האלוף
עתירה לביטול הליך משמעתי צבאי שבו זוכה קצין מחמת הספק מעבירה של התנהגות שאינה הולמת בגין הטרדה מינית.
סאלחה סועאד נ. קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על קביעה כי המנוח שוחרר משירות צבאי טרם מותו בתאונת דרכים, ובכך נשללה זכאות אמו לתגמולים.
אסמאעיל עמראן שאהין נ. בית המשפט הצבאי לערעורים ברצועת עזה
העותר ביקש מבג"ץ להתערב בפסק דין של בית משפט צבאי לערעורים בטענה להתערבות לא מוצדקת בממצאים עובדתיים.
רחמים גיספן טור' נ. התובע הצבאי הראשי
ערעור על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים להפעיל מאסר על-תנאי שנגזר לתקופה החורגת מהמותר בחוק, בטענה לבטלות העונש.
רמי דותן נ. הועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509 לחוק השיפוט הצבאי
העותר ביקש להשתחרר ממאסר מחמת חולניות מתמדת, בעוד שהוועדה לעיון בעונש ביקשה לקבל חוות דעת רפואית מסכמת בטרם קבלת החלטה.
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ. יורם שקולניק
עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים להורות על שחרורו המוקדם ברשיון של יורם שקולניק, שהורשע ברצח וקיבל הקלה בעונשו מנשיא המדינה.
טרביה כרמי נ. בית הדין הצבאי לערעורים
העותר ביקש לבטל את הרשעתו בעבירת הצבעה כפולה בבחירות בטענה כי ההצבעה בקלפי הצבאית הייתה פגומה.
מדינת ישראל נ. אבי גוטמן
ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על המשיב בגין עבירות של מעשה מגונה בקטינה ופציעה.
זהבה גלאון, ח"כ - יו"ר סיעת מרצ-ישראל הדמוקרטית נ. ועדת השחר
עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים לשחרר שחרור מוקדם אסיר שהורשע ברצח על רקע לאומני.
מדינת ישראל נ. ערן נקאש
ערעור המדינה על זיכוי שוטר מג"ב מעבירת התעללות בקטין ועל קולת העונש שנגזר עליו בגין מעשי אלימות והשפלה כלפי עצירים פלסטינים.
מדינת ישראל נ. ע. דוויק שופט בית משפט מחוזי תל-אביב
עתירה נגד החלטת שופט מחוזי שקבע כי הוא מוסמך לדון בבקשת פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין אף שלא ישב במותב המקורי שהרשיע את הנאשם.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת אם בהתעללות ובתקיפת ילדיה הקטינים.
שחר כהן נ. התובע הצבאי הראשי
בקשת רשות ערעור על סמכות בית הדין הצבאי להטיל עונש מאסר עולם בגין עבירת רצח.
שגיא צמח. נ. שר הבטחון .
עתירה לבטלות סעיף בחוק השיפוט הצבאי המאפשר מעצר חייל בידי שוטר צבאי ללא הבאה בפני שופט למשך 96 שעות.
עמית שלפוברסקי נ. שר הבטחון
עתירה לביטול דו"ח ועדת חקירה צבאית (ועדת עברי) בעניין אסון המסוקים והוראה על הקמת ועדת חקירה חדשה ועל נקיטת צעדים אישיים נגד קצינים.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. הוועדה לעיון בעונש
עתירה לביטול החלטת הוועדה לעיון בעונש לשחרר את האסיר רמי דותן ממאסרו.
יעקב יוחייב - טור' נ. התובע הצבאי הראשי
המערער טען כי גיוסו לצה"ל נעשה שלא כדין לאחר שחלפה התקופה הקבועה בחוק, ולכן אין לבית הדין הצבאי סמכות לשפוט אותו בגין עריקות.