חוק השיפוט הצבאי (התשט"ו-1955)
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מהווה את התשתית המשפטית להפעלתה של מערכת המשפט הצבאית בישראל. החוק מסדיר את הקמתם וסמכויותיהם של בתי הדין הצבאיים, התביעה הצבאית, הסנגוריה הצבאית ומערכת הכליאה הצבאית. כמו כן, החוק מגדיר עבירות צבאיות ייחודיות (כגון היעדר מן השירות, התרשלות, סירוב פקודה או שימוש בלתי חוקי בנשק) ומחיל את דיני העונשין הכלליים של מדינת ישראל על המסגרת הצבאית.
החוק חל על חיילים בשירות חובה ובשירות קבע, על חיילי מילואים (בעת שירותם, ובנסיבות מסוימות גם לגבי עבירות שביצעו במהלך השירות לאחר ששוחררו), וכן על אזרחים המועסקים בשירות הצבא או פועלים מטעמו בתנאים מוגדרים.
בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין הצבאיים נדונו לאורך השנים מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:
1. גבולות הסמכות בין השיפוט הצבאי לאזרחי: הפסיקה נדרשת להכריע באילו מקרים ראוי להעמיד חייל לדין בבית דין צבאי ובאילו מקרים בבית משפט אזרחי. הדבר עולה בעיקר בעבירות שבוצעו מחוץ לבסיס ובזמן חופשה, כגון עבירות סמים, תעבורה או אלימות.
2. זכויות חוקתיות של חיילים: פסקי דין רבים עוסקים באיזון המורכב שבין צורכי המשמעת והמבצעיות של הצבא לבין שמירה על זכויות היסוד של החיילים, כגון הזכות לפרטיות (למשל, בחיפוש בטלפונים ניידים), הזכות לחירות (במעצרים) והזכות להליך הוגן.
3. פרשנות עבירות ייחודיות: הפסיקה מעצבת את גבולותיהן של עבירות סל צבאיות, כגון "התנהגות שאינה הולמת", ומגדירה את רף הענישה הנדרש כדי לשמור על ערכי הצבא והמשמעת המבצעית, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של החייל.
פסקי דין שאזכרו את החוק (228)
אווה שוורץ נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעמיד לדין פלילי את המשיב 4 בגין גרימת מוות ברשלנות של בנם המנוח, במקום הדין המשמעתי שננקט.
רס"ן מריו פרגר נ. שר הבטחון
העותר ביקש להכיר בו כזכאי לדירוג שכר של עובד מחקר צבאי ולקבע את שכרו בהתאם, לאחר ששובץ בתפקיד שאינו מוגדר כיחידת מחקר.
בילאל נוג'ידאת נ. הועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509 לחוק השיפוט
העותר ביקש להתערב בהחלטת הוועדה לעיון בעונש שדחתה את בקשתו לשחרור מוקדם ממאסר.
סמ"ר (במיל) אביב דוד נ. הפרקליט הצבאי הראשי
העותר ביקש לבטל כתב אישום שהוגש נגדו בטענה כי לא נערך לו שימוע כדין.
רב"ט אביב עטיה נ. בית הדין הצבאי לערעורים
העותר ביקש לבטל את החלטת בית הדין הצבאי לערעורים להותירו במעצר עד תום ההליכים בטענה כי יש לשקול חלופת מעצר.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערר על החלטה לקיים דיון בהארכת מעצר של חשוד בעבירת ביטחון שלא בנוכחותו, בטענה לאי-חוקתיות סעיף 5 לחוק הוראת השעה.
מוצטפא מוחמד אסעד סבאענה נ. בית המשפט הצבאי לערעורים
העותר ביקש מבג"ץ להתערב בפסק דין של בית המשפט הצבאי לערעורים.
בילאל רחאל נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בסיוע לעבירות נשק וניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ.
אברהם מונדרוביץ נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לארצות הברית בגין עבירות מין בקטינים.
מוניק חדד נ. משטרת ישראל - הוועדה לסיוע משפטי
העותרת ביקשה החזר מלא של הוצאות משפט פלילי שבו זוכתה, לאחר שהוועדה לסיוע משפטי של המשטרה סירבה לבקשתה.
גיא יוחנן נ. סלקום ישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי למחוק סעיפים ונספחים מכתב תשובה של תובעים ייצוגיים, בטענה לחיסיון של דו"חות משרד התקשורת.
יחיא תורק נ. מדינת ישראל
ערעור על קבילות הודאות שמסר עד מדינה לאחר חתימה על הסכם עד מדינה שבוטל עקב הפרתו.
מדינת ישראל נ. יחיא תורק
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לפסול הודאות שמסר נאשם לאחר חתימה על הסכם עד מדינה שבוטל.
מדינת ישראל נ. סמיר גנאמה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את החלטת ועדת השחרורים המיוחדת שסירבה לשחרר שחרור מוקדם את המשיבים שהורשעו ברצח.
אשרף אבו רחמה נ. תא"ל אביחי מנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי
העותרים ביקשו לתקן את כתב האישום נגד מג"ד וחייל בגין אירוע ירי בעצור כפות, כך שישקף עבירות חמורות יותר מהעבירה המתונה של התנהגות שאינה הולמת.
זאהר עאטף נ. צה"ל- ועדה 210 ,הועדה להעברת כלואים
בקשת רשות ערעור על החלטה בעניין העברת כלוא מבית כלא צבאי לאזרחי.
מדינת ישראל נ. ברק כהן
האם מאבטח בחברה פרטית המספק שירות למדינה נחשב ל'עובד ציבור' לצורך עבירות שוחד ושימוש לרעה בכוח המשרה.
אחמד חואמדה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח וניסיון שוד בנסיבות מחמירות של אדם בדירתו.
יואב הס ואח' נ. הפרקליט הצבאי הראשי
עתירה להורות על פתיחה בחקירה פלילית בעקבות פעולת סיכול ממוקד שגרמה למותם של אזרחים חפים מפשע.
חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בע"מ נ. SWC MUSEUM CORP
עתירה נגד הקמת מוזיאון הסובלנות בירושלים בשל גילוי שרידי קברים מוסלמיים במתחם הבנייה.