חוק השיפוט הצבאי (התשט"ו-1955)
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מהווה את התשתית המשפטית להפעלתה של מערכת המשפט הצבאית בישראל. החוק מסדיר את הקמתם וסמכויותיהם של בתי הדין הצבאיים, התביעה הצבאית, הסנגוריה הצבאית ומערכת הכליאה הצבאית. כמו כן, החוק מגדיר עבירות צבאיות ייחודיות (כגון היעדר מן השירות, התרשלות, סירוב פקודה או שימוש בלתי חוקי בנשק) ומחיל את דיני העונשין הכלליים של מדינת ישראל על המסגרת הצבאית.
החוק חל על חיילים בשירות חובה ובשירות קבע, על חיילי מילואים (בעת שירותם, ובנסיבות מסוימות גם לגבי עבירות שביצעו במהלך השירות לאחר ששוחררו), וכן על אזרחים המועסקים בשירות הצבא או פועלים מטעמו בתנאים מוגדרים.
בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין הצבאיים נדונו לאורך השנים מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:
1. גבולות הסמכות בין השיפוט הצבאי לאזרחי: הפסיקה נדרשת להכריע באילו מקרים ראוי להעמיד חייל לדין בבית דין צבאי ובאילו מקרים בבית משפט אזרחי. הדבר עולה בעיקר בעבירות שבוצעו מחוץ לבסיס ובזמן חופשה, כגון עבירות סמים, תעבורה או אלימות.
2. זכויות חוקתיות של חיילים: פסקי דין רבים עוסקים באיזון המורכב שבין צורכי המשמעת והמבצעיות של הצבא לבין שמירה על זכויות היסוד של החיילים, כגון הזכות לפרטיות (למשל, בחיפוש בטלפונים ניידים), הזכות לחירות (במעצרים) והזכות להליך הוגן.
3. פרשנות עבירות ייחודיות: הפסיקה מעצבת את גבולותיהן של עבירות סל צבאיות, כגון "התנהגות שאינה הולמת", ומגדירה את רף הענישה הנדרש כדי לשמור על ערכי הצבא והמשמעת המבצעית, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של החייל.
פסקי דין שאזכרו את החוק (228)
פלוני נ. שר הביטחון
העותר ביקש לבטל צו של שר הביטחון המגביל את זכותו להיות מיוצג על ידי עורכי דין שאינם בעלי אישור ביטחוני בלתי מסווג בתיק פלילי ביטחוני.
קובי כהן נ. מדינת ישראל
לאון וקסמן נ. אל"מ אודי בן אליעזר, התובע הצבאי הראשי
העותרים ביקשו להורות לפצ"ר לערער על פסק דין של בית הדין הצבאי בעניין מות בנם, לאחר שהפצ"ר החליט למשוך בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
טור' אלי קיקוזאשוילי נ. פרקליט צבאי ראשי
העותר ביקש לבטל צווי האזנת סתר ולפסול את תוצריהם כראיות בהליך פלילי המתנהל נגדו בבית הדין הצבאי.
יצחק אבו נ. התביעה הצבאית הראשית
בקשת רשות ערעור על דחיית ערעורו של המבקש כנגד גזר דינו בגין עבירת עריקה.
רחל בניזרי נ. הפרקליטות הצבאית
עתירה למתן צו על-תנאי להורות לפרקליטות הצבאית לחדול מניהול הליך פלילי נגד העותרת או מביצוע השלמת חקירה בעניינה.
לאוי השלמוני נ. ראש צוות החוקרים בשירות הביטחון הכללי
העותר ביקש לבטל צו המונע ממנו להיפגש עם עורך דין במהלך חקירתו בשב"כ.
יוסי זיו נ. שר הבטחון
העותרים ביקשו להורות למשרד הביטחון להכיר בהם כנכי צה"ל עקב חשיפה למימי הקישון ולבטל מדיניות מצמצמת שנקבעה בעקבות ועדת שני.
מדינת ישראל נ. דוד שבתאי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הרשעת המשיבים בעבירות סביבתיות מסוג אחריות קפידה.
עבד ג'רושה נ. הפרקליט הצבאי הראשי
העותרים ביקשו להעמיד לדין חיילי צה"ל לשעבר בגין הריגת המנוח בשנת 2001.
קצין התגמולים נ. נפתלי רוקח
פרשנות סעיף 9 לחוק הנכים השולל תגמולים מנכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו, בהקשר של תאונות דרכים.
אחמד אבו פדה נ. מדינת ישראל
תביעת פיצויים של קטין שנפגע מירי כוחות צה"ל בטול-כרם, בטענה כי היה עובר אורח תמים.
התובעת הצבאית הראשית נ. בית הדין הצבאי לערעורים
עתירה נגד החלטת בית הדין הצבאי לערעורים לחייב את התביעה הצבאית להעביר להגנה חוות דעת פנימית של הפרקליט הצבאי הראשי בדבר סגירת תיק חקירה של עד מרכזי.
גל (אשר) בוגנים נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשת המערער לפיצויים והחזר הוצאות הגנה מכוח סעיף 80 לחוק העונשין לאחר שזוכה מהאישומים נגדו.
ענת קם נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש שהושת על המערערת בגין עבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית.
אוניברסיטת חיפה נ. לירן בן הרוש
ערעור על פסק דין שקבע כי סטודנטים זכאים לייצוג על ידי עורך דין חיצוני בהליכים משמעתיים באוניברסיטה.
טור' דניס סמורגונסקי נ. התובע הצבאי הראשי
ערעור על פרשנות החובה של רשויות הצבא לבצע בדיקה רפואית למגויס לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון תוך חודש ימים.
סניר זפרני נ. הוועדה לעיון בעונש
העותר ביקש לבטל את החלטת הוועדה לעיון בעונש שדחתה את בקשתו לקיצור עונש מאסר בגין עבירות נשק וסמים.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. משטרת ישראל
עתירות נגד חוקתיות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), בטענה לפגיעה לא מידתית בזכות לפרטיות ובחסיונות מקצועיים.
סא"ל רונן עצמון סגן נשיא בית המשפט הצבאי יהודה נ. צה"ל ראש א
העותרים ביקשו להחיל עליהם תוספת שכר שניתנה לשופטים צבאיים אחרים מכוח סיכום בינמשרדי, וטענו כי אי-הכללתם בהוראות המעבר לאחר ביטול הסיכום מהווה הפליה.