חוק השיפוט הצבאי (התשט"ו-1955)
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מהווה את התשתית המשפטית להפעלתה של מערכת המשפט הצבאית בישראל. החוק מסדיר את הקמתם וסמכויותיהם של בתי הדין הצבאיים, התביעה הצבאית, הסנגוריה הצבאית ומערכת הכליאה הצבאית. כמו כן, החוק מגדיר עבירות צבאיות ייחודיות (כגון היעדר מן השירות, התרשלות, סירוב פקודה או שימוש בלתי חוקי בנשק) ומחיל את דיני העונשין הכלליים של מדינת ישראל על המסגרת הצבאית.
החוק חל על חיילים בשירות חובה ובשירות קבע, על חיילי מילואים (בעת שירותם, ובנסיבות מסוימות גם לגבי עבירות שביצעו במהלך השירות לאחר ששוחררו), וכן על אזרחים המועסקים בשירות הצבא או פועלים מטעמו בתנאים מוגדרים.
בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין הצבאיים נדונו לאורך השנים מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:
1. גבולות הסמכות בין השיפוט הצבאי לאזרחי: הפסיקה נדרשת להכריע באילו מקרים ראוי להעמיד חייל לדין בבית דין צבאי ובאילו מקרים בבית משפט אזרחי. הדבר עולה בעיקר בעבירות שבוצעו מחוץ לבסיס ובזמן חופשה, כגון עבירות סמים, תעבורה או אלימות.
2. זכויות חוקתיות של חיילים: פסקי דין רבים עוסקים באיזון המורכב שבין צורכי המשמעת והמבצעיות של הצבא לבין שמירה על זכויות היסוד של החיילים, כגון הזכות לפרטיות (למשל, בחיפוש בטלפונים ניידים), הזכות לחירות (במעצרים) והזכות להליך הוגן.
3. פרשנות עבירות ייחודיות: הפסיקה מעצבת את גבולותיהן של עבירות סל צבאיות, כגון "התנהגות שאינה הולמת", ומגדירה את רף הענישה הנדרש כדי לשמור על ערכי הצבא והמשמעת המבצעית, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של החייל.
פסקי דין שאזכרו את החוק (228)
אלעאסם נ' בית הדין הצבאי לערעורים ואח'
העותר ביקש לקבל לידיו רשימת חומרי חקירה מפורטת יותר במסגרת הליך פלילי צבאי, לאחר שחלק מהחומרים הוגדרו כחסויים.
פטרושקה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
עתירות נגד חוקיות חוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה והתקנות שהגבילו את הזכות להפגין בזמן סגר.
דניאל נחמני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח ומעשה סדום ועל גזר הדין, בטענה לפגמים בחקירה ובשימוש בראיות דנ"א.
הרשות הפלסטינית נ. יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל
תביעה נזיקית לפיצויים עונשיים בגין מעורבות הרשות הפלסטינית ומרואן ברגותי בפיגוע ירי.
פלוני נ. משרד הביטחון- נציב קבילות החיילים
העותר ביקש להורות לנציב קבילות החיילים לברר את קבילתו בנוגע לביטול דרגתו, לאחר שעתירה קודמת בנושא נדחתה.
יוחאי אשרף נ. התובע הצבאי הראשי
בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים בעניין עבירת העדר מן השירות שלא ברשות.
יונתן אוריך נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר צווי חדירה לטלפונים ניידים של חשודים לאחר שבוצע בהם חיפוש בלתי חוקי קודם.
גלעד שרון נ. ראש המטה הכללי בצה"ל- רב אלוף
העותרים ביקשו להורות לרמטכ"ל להנהיג מדיניות של פרסום החלטות בדבר אי-הוצאת צווי כליאה לאסירי חמאס לפני שחרורם.
פלוני נ. התובע הצבאי הראשי
בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, שהסתיימה בהסכמת הצדדים לעריכת הסדר מותנה.
יצחקוב (עציר) נ' בית הדין הצבאי לערעורים ואח'
עתירה לביטול החלטת בית הדין הצבאי לערעורים בעניין מעצרו של העותר עד תום ההליכים בטענה להפליה מגדרית.
שיליאן נ' בית הדין הצבאי לערעורים ואח'
העותר ביקש להורות למשיבים להפנותו לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר מעצר בעניינו, לאחר שנעצר עד תום ההליכים בבית הדין הצבאי.
התנועה לטוהר המידות (ע"ר) נ' כנסת ישראל ואח'
עתירות נגד החלטת הכנסת ה-22 להעניק חסינות לחבר הכנסת חיים כץ מפני העמדה לדין פלילי.
רב"ט ו.ס. נ' ראש המטה הכללי ואח'
העותר ביקש לבטל הליך משמעתי צבאי בגין סירוב פקודה להתפנות לכפר מחלימים לחולי קורונה ולבטל את המדיניות הצבאית בנושא.
לזכיות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' ראש הממשלה ואח'
עתירות נגד הסמכת השב"כ לבצע מעקב טכנולוגי אחר חולי קורונה ואנשים שבאו עמם במגע.
יוסף אבו צעלוק נ. שירות בתי הסוהר
המבקשים, אסירים ביטחוניים, עתרו לאפשר להם לצאת לחופשות 'רגילות' ולא רק לחופשות 'מטעמים מיוחדים', בטענה כי פקודות הנציבות מאפשרות זאת וכי האיסור הגורף אינו מידתי.
איבראהים ראשיד אחמד עאלם נ. עו"ד נחמה זוסמן ,מחלקת עררים בפר
העותרים ביקשו להורות על חידוש חקירה משטרתית בגין נזקים שנגרמו לרכושו של העותר על ידי רבש"צ, לאחר שהתיק נסגר בהיעדר אשמה.
מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון נ. מוחמד עליאן
האם למפקד הצבאי סמכות להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצרכי משא ומתן להשבת שבויים ונעדרים.
לביא ניידו נ. ראש מטה כוח אדם במטה הככלי של צה"ל
העותר ביקש להורות למשיבים לנמק מדוע נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם ממאסר צבאי לאחר שריצה שני שלישים מתקופת מאסרו.
ליאור מירזקנדוב נ. סגן הפצ"ר
העותר ביקש לבטל עונש מחבוש שהוטל עליו בהליך משמעתי בגין עריקות, בטענה לחוסר סבירות בהשוואה לענישה בהליך פלילי.
אפרים בצלאל נ. הפצ"ר
העותר ביקש לקצר את תקופת המעצר של חיילים החשודים בעריקות או היעדרות מ-48 שעות ל-24 שעות לפני הבאה בפני שופט.