חוק המקרקעין (התשכ"ט-1969)
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הוא חוק היסוד המסדיר את כלל היבטי הקניין והבעלות על קרקעות, מבנים ודירות בישראל. החוק מגדיר את סוגי הזכויות השונות במקרקעין – ובהן בעלות, שכירות וחכירה לדורות, משכנתה, זיקת הנאה וזכות קדימה. כמו כן, החוק קובע את העיקרון לפיו עסקה במקרקעין טעונה רישום, ומסתיימת רק עם רישומה בפנקסי המקרקעין ("הטאבו").
החוק חל על כל אדם, תאגיד או גוף ציבורי וממשלתי המחזיק בזכויות בקרקע, מבצע עסקאות נדל"ן או מושפע מהן בתחומי מדינת ישראל.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. עסקאות נוגדות: מצב שבו בעל נכס מתחייב למכור אותו לשני קונים שונים בעסקאות נפרדות. הפסיקה פיתחה כללים מורכבים להכרעה בין השניים, תוך בחינת תום הלב של הצדדים, תשלום התמורה, ורישום הערת אזהרה או רישום העסקה בפועל.
2. בתים משותפים וסכסוכי שכנים: ניהול הרכוש המשותף בבנייני מגורים מעורר התדיינויות רבות. הפסיקה עוסקת רבות בחלוקת השימוש ברכוש המשותף, הצמדת חלקים ממנו (כמו גג או חניה) לדירות ספציפיות, וקבלת החלטות בבית המשותף, בייחוד בהקשר של פרויקטים של התחדשות עירונית.
3. הסתמכות על הרישום (תקנת השוק): מקרים שבהם אדם רוכש זכות במקרקעין בהסתמך בתום לב על רישום שגוי בטאבו (למשל, עקב תרמית). בתי המשפט מפרשים בצמצום את ההגנה הניתנת לרוכש במצבים אלו, כדי לאזן בין הגנה על הבעלים המקורי לבין ביטחון העסקאות.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (716)
כרמי צמח נ. דוד גבאי
תביעה להשבת רכוש וכספים שניתנו במתנה על רקע מערכת יחסים זוגית שהסתיימה.
פלוני נ. ביה"ד הרבני האזורי בת"א
עתירה לביטול פסקי דין של בתי הדין הרבניים בנוגע לחלוקת זכויות בדירה בין בני זוג לשעבר.
אריק רוזנברגר נ. אוניברסיטת תל אביב
ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק בשל טענה לנעילת דעת ומשוא פנים.
אורן אלול נ. רינה רביב
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי למתן צו מניעה זמני האוסר על מכירת מקרקעין בשל טענה לזכות סירוב ראשונה של יורשים.
אסעד יוסף חמוד נ. סעיד חטאר חאג'
ערעור על פסק דין שביטל הסכם מכר מקרקעין ושינה את הרישום בטאבו.
נמרוד עובדיה נ. כרמלה סודאי
ערעור על פסק דין שקבע את גבולות החכירה בין שתי חלקות משנה על בסיס מצב קיים בשטח ותשריט מדידה.
פלוני נ. פלוני
ערעור על פסק דין שקבע כי עסקאות מתנה בדירת מגורים של מנוחה בטלות בשל היותן מתנה לאחר מיתה ועושק.
בנק הפועלים בע"מ-משכן נ. לאה נגר
ערעור על דחיית תביעת בנק לאכיפת רישום משכנתא ופינוי חייבים, וערעור על החלטה המאפשרת לחייבים לטעון לדיור חלוף.
עמותת אהל יצחק נ. עמותת אהל דוד לצרכי דת ואח'
ערעור על פסק דין שביטל רישום בעלות במקרקעין על שם המערערת בשל טענות למרמה או טעות בהליך הסדר מקרקעין משנת 1949.
אברהם סויסה נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
המערערים ביקשו להצהיר כי הם בעלי הזכות להירשם כחוכרים לדורות של דירה, וכי המשכון לטובת הבנק חל על המגרש בלבד ולא על הדירה שנבנתה עליו.
אמנון האגי נ. עזבון המנוח סלמאן יוסף זיאן
ערעור על דחיית תביעה להצהרה על בעלות בשני שליש מחלקה במקרקעין ועל קבלת תביעה שכנגד לצמצום הערת אזהרה.
צמרות המושבה יזום והשקעות בע"מ נ. ישיבה וכולל אבן חיים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למתן צו מניעה זמני האוסר על השלמת עסקת מכר מקרקעין.
מדגרית רמת יוחנן נ. עו"ד טומי מנור, בתפקידו כמפרק חברה
ערעור על החלטת מפרק חברה להדחות את חובם של בעלי המניות כלפי החברה בשל מימון דק והתנהלות פסולה.
קיבוץ משמר העמק נ. עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון
ערעור על החלטת מפרק חברה להדחות את חובם של בעלי המניות כלפי החברה בשל מימון דק והתנהלות פסולה.
עיריית חולון נ. סרג' זימק
האם בעלים של קרקע שהופקעה זכאים לפיצוי גם בגין חלקים מאותה חלקה שהופקעו בעבר (לפני רכישת הקרקע על ידם) במסגרת הפקעה קודמת?
אברהם מרשי נ. קרן קיימת לישראל
המערער עתר לסעד הצהרתי לפיו המקרקעין שחכר הם "נחלה" ולא "משק עזר", וכן דרש הקצאת קרקע נוספת מהאגודה.
אבישי צור נ. מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז
העותרים ביקשו למנוע את הריסת בתיהם ולחייב את המדינה להקים ועדה להסדרת זכויותיהם במקרקעין.
זאן אברון נ. אברהם פלדה
ערעור על דחיית תביעה לביטול הערת אזהרה שנרשמה על שתי דירות בבניין משותף, אשר הגבילה את מכירתן בנפרד.
יעקב (ג'קי) אמינוף נ. א. לוי השקעות ובנין בע"מ
תביעה לאכיפת חוזה מכר מקרקעין שנכרת בעקבות מימוש זכות סירוב ראשונה.
טל בניה והשרעות קרני שומרון נ. שר הבטחון
העותרות ביקשו למנוע את פינויין ממבנה בחברון בטענה כי רכשו בו זכויות קניין, בעוד המשיבים טענו כי מדובר בפלישה טרייה למבנה המוחזק כדין על ידי המשיב 5.