EGYPTIAN ARAB LAND BANK נ. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה בתיק בג"ץ 9330/09 בבית המשפט העליון בג"ץ 9330/09 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. EGYPTIAN ARAB LAND BANK 2. BANQUE MISR נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. האפוטרופוס הכללי לנכסי נפקדים 3. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אשרף ג'סאר פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים, בנקים ממשלתיים מצריים, כי נוציא צו על תנאי המורה למשיבים לנמק, בין היתר, מדוע לא תוקם וועדה משותפת לבירור תביעות הרכוש ההדדיות של אזרחי ישראל ומצרים, כמתחייב, לדבריהם, מהסכם השלום שבין שתי המדינות (להלן: הסכם השלום); מדוע לא יותאם חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 (להלן: החוק) להוראות הסכם השלום; מדוע לא יתוקן החוק בהתאם להסכם השלום ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; ומדוע לא יועברו הליכים משפטיים שונים המתנהלים בין הצדדים להליכי בוררות או גישור. 2. עיקר טענתם של העותרים הינה כי בהפעלת החוק כלשונו באופן המקנה נכסים בבעלות גורמים מצריים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים (המשיב 2), התעלמה ממשלת ישראל מן השינוי שנגרם עקב חוזה השלום עם מצרים. לדידם, מאז חקיקת החוק השתנו הנסיבות עד כי כיום, נוכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש ליתן לו פרשנות מצמצמת. כך או כך, סבורים העותרים כי מכירתם של נכסי נפקדים בשוק הפרטי מנוגדת לתכלית החוק לשמור על נכסים אלה, על מנת שניתן יהיה להשיבם לבעליהם החוקיים בבוא היום. לבסוף, מציין העותר מס' 1 כי זה לא מכבר הוא הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין הקניית מניותיו במלון המלך דוד בירושלים למשיב 2, והיא מתבררת בימים אלה. ביום 19.11.09 הורינו לעותרים ליתן פירוט בדבר פניות מוקדמות בכתב שהופנו למשיבים, בגדר מיצוי הליכים, קודם להגשת העתירה. בהודעתם ציינו העותרים כי לא התנהלה בין הצדדים כל תכתובת ולא נעשתה פנייה מוקדמת בכתב למשיבים בשל השקפתם שפנייה מעין זו לא תיענה בחיוב, נוכח העמדה שהוצגה על ידי המשיב 2 בהליך האזרחי שנזכר לעיל. 3. על רקע תשובתם של העותרים, אין מנוס מדחיית העתירה על הסף. הלכה היא כי בטרם פנייה לקבלת סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, על מבקש הסעד לשטוח בפני הרשויות המוסמכות את טענותיו ולמצות את ההליכים מול רשויות אלה (ראו למשל בג"צ 5449/08 פלוני נ' משרד הפנים (לא פורסם, 30.6.08)). טעמיה של הלכה זו נעוצים בשאיפה לאפשר לרשות המינהלית לבחון את הטענות המופנות לגבי עניינים שבסמכותה, לגבש את עמדתה בסוגיה וליתן את החלטתה. מיצוי ההליכים מול הרשות עשוי לפתור את המחלוקת בין הצדדים ולייתר את הצורך בפנייה לבית המשפט, מה עוד שבטרם ניתנה כל החלטה על-ידי הרשות, אין בנמצא בסיס להפעלת ביקורת שיפוטית על-ידי בית המשפט (ראו בג"צ 4934/08 מלכית נ' ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט (לא פורסם, 25.6.08); בג"צ 5588/09 פלוני נ' המשרד לביטחון פנים (לא פורסם, 1.10.09)). בענייננו, נמנעו העותרים מלהביא עניינם בפני הרשות ולשמוע את עמדתה. קיומו של ההליך האזרחי בין העותרים לאפוטרופוס על נכסי נפקדים והעמדות שהובעו בגדרו, אינם מייתרים חובה זו של העותרים בנושא העתירה, שאינו חופף במלואו לנושא ההתדיינות האזרחית. דין העתירה להידחות איפוא על הסף, בשל אי מיצוי הליכים (ראו גם בג"צ 2831/08 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה (לא פורסם, 19.6.2008); בג"צ 4303/08 אגודת הצדקה המוסלמית אל בירה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (לא פורסם, 24.6.2008)). וכך אנו מחליטים. ניתן היום, י"ג בכסלו התש"ע (30.11.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09093300_M02.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il