עו"ד ברק מלכית נ. ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט

פסק-דין בתיק בג"ץ 4934/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4934/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. עו"ד ברק מלכית 2. עו"ד אריק הרוש נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט 2. היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז 3. פרקליט המדינה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אריק הרוש פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. הרקע להגשת העתירה הוא חקירה משטרתית שנפתחה נגד ראש הממשלה, בחשד לקבלתם של כספים שלא כדין. העותרים מבקשים כי נורה למשיבים 2-3, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, לקצוב את תקופת הזמן הדרושה להם לגיבוש החלטה בשאלת העמדתו לדין של ראש הממשלה. עוד נתבקשנו להורות ליועץ המשפטי לממשלה להכריז על ראש הממשלה כמי שנבצר ממנו למלא את תפקידו, בהתאם לאמור בסעיף 16(ב) לחוק יסוד: הממשלה. לבסוף, העתירה הופנתה גם כנגד ראש הממשלה, נוכח דרישת העותרים כי עד לקבלתה של החלטה בשאלת העמדתו לדין, הוא ימנע מקבלתן של החלטות מדיניות מהותיות. 2. בהחלטתי מיום כ"ח באייר התשס"ח (2.6.08) הוריתי לעותרים להבהיר, תוך חמישה ימים, אם נקטו בהליך מקדים של פנייה ליועץ המשפטי לממשלה בטרם פנו לבית משפט זה. בתגובתם, אשר מטעמים שלא הניחו את דעתי הוגשה רק ביום ט"ז בסיוון התשס"ח (19.6.08), טענו העותרים כי אין לראות בעתירתם ככזו הלוקה באי מיצוי הליכים, הואיל ועמדתו של היועץ המשפטי בכל הנוגע לסוגיות העומדות בבסיס העתירה ידועה לכל, הואיל והתפרסמה בכלי התקשורת זה מכבר. פרסום זה, נטען, היה בעקבות פנייתו של אחד הגופים הציבוריים אל היועץ המשפטי לממשלה, פנייה שעסקה בנושאים בה עוסקת העתירה שבפנינו. להשקפת העותרים "פנייה נוספת באותו העניין מן הסתם הייתה מניבה את אותה תשובה הואיל ואין היועץ המשפטי לממשלה מגיב לפי זהות הפונה, אלא משיב על פי מהות העניין" (פסקה 9 להודעה מיום 19.6.08). 3. טיעון זה אין בידנו לקבל. פנייתו המוקדמת של האזרח לרשות כדי לשטוח בפניה את טענותיו, היא תנאי להגשתה של עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק, ובלשונו של השופט מ' שמגר (כתוארו אז) בבג"צ 600/75 קורן נ' שר הבטחון, פ"ד ל(1) 514, 516 (1975): "מי שמבקש להביא בפני בית-משפט זה תלונתו על כך שהרשויות... אינן מפעילות את סמכותן, חייב תחילה להצביע על כך שפנה לרשויות המוסמכות לכך, בהתבססו על אחת מהוראות החוק החלות על העניין וביקש פעולתן וכי הללו מיאנו שלא כדין לפעול בגדר חובותיהן על-פי חוק. לשון אחרת, אף אם הנפגע הוא בעל זכות עמידה בפני בית-משפט זה איננה פתוחה בפניו דרך הפניה הישירה לבית-המשפט הגבוה לצדק (פרט למקרים יוצאים-מן-הכלל שאין עניינם לכאן), אלא אם הקדים ופנה תחילה אל הרשויות המופקדות על הענין נשוא הבקשה". טעמו של הכלל אינו טכני או פורמאלי. הרעיון הניצב בבסיסו הוא כי הידברות ישירה עם הרשות המוסמכת, עשויה לפתור את המחלוקת בין הצדדים ולייתר את הצורך בהתדיינות בין כתלי בית המשפט. לעיתים תשתכנע הרשות בצדקתו של הפונה אליה. לעיתים ישתכנע הוא בצדקת הרשות. עתירה לערכאות לעולם תהא מוצא אחרון. יתרה מכך, הפנייה לרשות – והתשובה המנומקת המתקבלת בעקבות כך – מאפשרת בהמשך לבית-המשפט לבחון את שיקול הדעת המנהלי שהופעל, ולקיים ביקורת שיפוטית. אף אין זה ראוי כי בית-המשפט יפעל לפני שניתנה לרשות הזדמנות להפעיל סמכותה ולגבש עמדתה בנושא השנוי במחלוקת. מטעמים אלה, אין די בהצהרת העותרים כי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ידועה לכל. אף לא ניתן להסתמך על טענתם כי גורמים אחרים פנו למשיב באותו עניין, שכן אין לדעת מהן הטענות המדויקות שאותם גורמים העלו בפניו, אם בכלל, ומהן התשובות והנימוקים שניתנו להם בתגובה. לא די בידיעות המתפרסמות בכלי התקשורת אליהן מכוונים העותרים בהקשר זה, כדי לספק מענה לכל אלה (השוו לדבריה של השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש בבג"צ 11122/03 ג'ערני נ' שר התשתיות הלאומיות (לא פורסם, 9.3.04)). מכאן מסקנתנו כי דינה של העתירה להידחות על הסף, וכך אנו עושים. ניתן היום, כ"ב בסיוון התשס"ח (25.6.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08049340_O02.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il