פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 873/05

סוסן נשאף נ. שר הפנים

העותרים ביקשו לאשר בקשה לאיחוד משפחות ולמנוע את גירוש העותר 2 מישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/03/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 873/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לאשר בקשה לאיחוד משפחות ולמנוע את גירוש העותר 2 מישראל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 873/05

סוסן נשאף נ. שר הפנים

העותרים ביקשו לאשר בקשה לאיחוד משפחות ולמנוע את גירוש העותר 2 מישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, אזרחית ישראלית ותושב השטחים, עתרו לבג"ץ בבקשה לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות ולמנוע את גירוש הבעל מישראל. המדינה טענה כי העותרים זנחו את בקשתם המקורית בכך שלא הגיבו למכתבי משרד הפנים משנת 2003, וכי כעת מדובר בבקשה חדשה שאינה יכולה להתקבל בשל הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) והחלטות הממשלה המקפיאות טיפול בבקשות חדשות מסוג זה. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי העותרים אכן זנחו את בקשתם, וכי לאור המצב המשפטי הקיים, אין מקום להיעתר לבקשה חדשה לאיחוד משפחות. העתירה נדחתה על הסף, תוך שמירה על זכותם של העותרים לפנות שוב למשרד הפנים בעתיד, אם ישתנו הנסיבות המשפטיות.

השלכות רוחב

פסק הדין מאשרר את המדיניות המשפטית של דחיית עתירות לאיחוד משפחות על הסף בשל הוראת השעה, ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה של העותרים עם הרשויות למניעת טענת 'זניחת בקשה'.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ריבלין, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סוסן נשאף
  • חליפה מואייד

נתבעים

  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים נישאו ופנו בבקשה לאיחוד משפחות.
  • העותרים טוענים כי מרכז חייהם בישראל והמציאו מסמכים להוכחת טענה זו.
  • העותרים טוענים כי פנו למשרד הפנים במהלך השנים.
טיעוני ההגנה
  • העותרים זנחו את בקשתם המקורית ולא הגיבו למכתבי משרד הפנים משנת 2003.
  • הפנייה משנת 2004 נחשבת לבקשה חדשה.
  • חל איסור על קבלת בקשות חדשות לאיחוד משפחות מכוח החלטת הממשלה וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרים פנו למשרד הפנים במהלך השנים שחלפו מאז 2001.
  • האם העותרים זנחו את בקשתם לאיחוד משפחות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מכתבי מינהל האוכלוסין מיוני ודצמבר 2003 שנשלחו לעותרים.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל זניחת הבקשה והמצב המשפטי הקיים.
  • העתירה הקודמת (בג"ץ 7580/00) נמחקה מחוסר מעש.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל
  • זניחת הליך
  • משרד הפנים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 873/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 873/05 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. סוסן נשאף 2. חליפה מואייד נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד גזאווי גאנם בשם המשיב: עו"ד אילאיל אמיר פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, אזרחית ישראלית, ובעלה, העותר 2, תושב השטחים, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות. כן מבקשים העותרים, כי יינתן צו ביניים, לפיו יימנעו המשיבים מלגרש את העותר 2 מישראל עד להכרעה בעתירה לגופה. ב. (1) לפי הנטען בעתירה, נישאו העותרים ביום 17.10.97 ופנו ללשכת מרשם האוכלוסין בנתניה ביום 23.6.98 בבקשה לאיחוד משפחות. בקשה זו נדחתה מטעמים בטחוניים. ביום 22.10.00 הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 7580/00), ובעקבותיה הוסכם כי העותר 2 יוכל לשהות בישראל למשך שנה, החל מיום 9.9.01, שבסיומה יוכל לפנות בבקשה חדשה לאיחוד משפחות, וזו תטופל בהתאם לנתונים הרלבנטיים בעת הגשת הבקשה. (2) לטענת העותרים, פנו פעמים רבות למשיב, אך סוף דבר שקיבלו ביום 20.10.04 מכתב ובו נאמר כי מאחר שלא פנו למשרד הפנים מיום 5.9.01, לא ניתן לחדש את בקשתם, ובהזדמנות אחרת נטען שמרכז חייהם אינו בישראל. העותרים טוענים, כי לאחר קבלת המכתב האמור המציאו את כל המסמכים המוכיחים שמרכז חייהם הוא בישראל. ג. בתשובת המדינה נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף, הן נוכח זניחת בקשתם והן בשל המצב המשפטי דהאידנא, כפי שיוזכר להלן. נטען, כי מיום 9.9.01, בו הופנו העותרים, בעקבות עתירתם הקודמת למינהל האזרחי, לקבלת היתר שהיה בישראל בעבור העותר 2, על פי המוסכם בעתירתם, ועד ליום 19.9.04, לא פנו העותרים למנהל האוכלוסין, על מנת שיטפל בבקשתם. עתירתם הקודמת נמחקה ב-28.8.02 מחוסר מעש. יתר על כן, אף שקיבלו שני מכתבים, מן הימים 19.6.03 ו-18.12.03, בהם נתבקשו להמציא למינהל האוכלוסין מסמכים לצורך הוכחת מקום מרכז חייהם, לא עשו כן. במכתב השני אף נאמר להם, כי ככל שלא יומצאו המסמכים הנדרשים בתוך 30 יום, תיראה בקשתם לאיחוד משפחות כמבוטלת, ואף על פי כן לא פנו אלא ב-19.9.04. על כן, כך נטען, דין פניית העותרים מיום 19.9.04 כדין פניה חדשה לאיחוד משפחות, ודינה להידחות. זאת - נוכח החלטת הממשלה מיום 12.5.02 לפיה מוקפא הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות, בין היתר כאשר בן הזוג הוא תושב השטחים, ונוכח חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה) מיום 6.8.03 המעגן את עיקרי החלטת הממשלה, ושתוקפו הוארך. כנגד החלטת הממשלה וחוק הוראת השעה תלויות ועומדות כידוע עתירות עקרוניות (כנגד החלטת הממשלה - בג"ץ 4022/02 ובג"ץ 4608/02, כנגד חוק הוראת השעה - בג"ץ 7102/03 ובג"ץ 7052/03). ד. עיינתי בחומר ושקלתי, בין השאר, את השאלה האם אין פניית משרד הפנים לעותרים מיוני ודצמבר 2003 - לאחר החלטת הממשלה ובשנית אף לאחר חוק הוראת השעה- אינה אומרת דרשני, אך הגעתי לכלל מסקנה כי התשובה אינה חיובית, וכי דין העתירה להידחות על הסף. ה. העותרים לא ביססו כל תשתית עובדתית ביחס לטענתם כי פנו למשרד הפנים במהלך שלוש השנים שחלפו מיום 9.9.01. אולי הדבר המטה ביותר את הכף כנגד משאלת העותרים, הוא אי התייחסותם לשני המכתבים משנת 2003 מטעם מינהל האוכלוסין, שניעור מיזמתו להתעניין בבקשתם. בכך זנחו את הבקשה, והידרשותם אליה מחדש בספטמבר 2004 אינה יכולה לרפא זאת, בודאי נוכח החלטת הממשלה וחוק הוראת השעה. עניינה של העתירה שבפנינו הוא, איפוא, בקשה חדשה לאיחוד משפחות. לאור החלטת הממשלה וחוק הוראת השעה, אין מקום לעת הזאת לקבל בקשות חדשות לאיחוד משפחות. לעניין זה דומה מצבם של העותרים לשל עותרים רבים אחרים הבאים לפני בית משפט זה, ושדין עתירותיהם דחיה נוכח המצב המשפטי דהאידנא. המשיבים ציטטו מפסקי הדין בנושא זה (בג"ץ 7145/03 כנאנה נ' משרד הפנים (טרם פורסם), בג"ץ 1631/03 חטיב נ' משרד הפנים (טרם פורסם), ואכן שם נאמרו דברים ברוח זו. הוא הדין באשר לבקשה לצו ביניים, שאין מקום לקבלה בנסיבות. כן ראו לעניין זניחת הבקשה ודינה במצב המשפטי הקיים בג"ץ 8571/04 עודה נ' שר הפנים (טרם פורסם); באותו מקרה נדחתה העתירה על הסף ועמה הבקשה לצו ביניים. כך גם בג"ץ 1019/03 תמאדר נ' שר הפנים (טרם פורסם). כן ראו בג"ץ 1438/04 אסמאעיל נ' משרד הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 2186/04 חציב נ' שר הפנים (טרם פורסם), והמקורות המאוזכרים בו. ו. העתירה נדחית, איפוא, על הסף, בכפוף לזכותם של העותרים לשוב ולפנות למשרד הפנים, ככל שיהיה בכך צורך, לאחר הכרעה בעתירות כנגד החלטת הממשלה וחוק הוראת השעה, אם תימצא לכך עילה. ניתן היום, ט' אדר ב' תשס"ה (20.3.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ /עכב העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05008730_T04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il