פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8035/22

חליחל נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

העותר ביקש להורות על הקפאת הליכי פינוי והריסה של מכלאת בקר וצאן עד לקבלת אישור להקמת מבנה חלופי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/12/2022 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8035/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פינוי מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) חליחל נגד רשות מקרקעי ישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות על הקפאת הליכי פינוי והריסה של מכלאת בקר וצאן עד לקבלת אישור להקמת מבנה חלופי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8035/22

חליחל נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

העותר ביקש להורות על הקפאת הליכי פינוי והריסה של מכלאת בקר וצאן עד לקבלת אישור להקמת מבנה חלופי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, חקלאי תושב עכברה, ביקש מבית המשפט העליון לעכב הליכי פינוי והריסה של מכלאת בקר וצאן שהקים על קרקע של המדינה. העותר טען כי הוא ממתין לאישור להקמת מכלאה חלופית בשטח מרעה מורשה וכי הריסת המכלאה הנוכחית תפגע בעדרו בחורף. המשיבים טענו כי מדובר בבקשה שנועדה לעקוף פסקי דין חלוטים וכי על העותר לפנות להליכים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, וכי עומד לעותר סעד חלופי בדמות ערר או ערעור על החלטת הרשם. הצו הארעי שניתן קודם לכן בוטל.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, ע' ברון, ר' רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חוסין מרעי חליחל

נתבעים

  • רשות מקרקעי ישראל
  • משרד החקלאות ופיתוח הכפר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה הוגשה כנגד החלטה חלוטה של רשם ההוצאה לפועל.
  • קיים סעד חלופי בחוק ההוצאה לפועל (ערר או ערעור).
  • העותר פועל בחוסר תום לב תוך הפרה גסה של פסקי דין קודמים.
  • העותר יכול להחזיק את עדרו בשטח בתוך גדר, אך לא במבנה.
טיעוני ההגנה
  • העיכובים בהליכים נבעו מהתנהלות רשות מקרקעי ישראל.
  • העותר זקוק למכלאה מקורה כדי להגן על עדרו בחורף.
  • העותר ממתין לאישור להקמת מבנה חלופי בשטח המרעה המורשה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם יש הצדקה לעיכוב הפינוי לאור הבקשה להקמת מבנה חלופי.
  • האם התנהלות הרשות הצדיקה את העיכובים בביצוע הפינוי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסקי דין קודמים (ת.א 3488/04, ת.א 28663-03-19)
  • החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 3.11.2022

תגיות נושא

  • פינוי מקרקעין
  • הוצאה לפועל
  • רשות מקרקעי ישראל
  • סעד חלופי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

4000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול הצו הארעי מיום 27.11.2022

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8035/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ר' רונן העותר: חוסין מרעי חליחל נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר עתירה למתן צו על-תנאי; תגובת המשיבה בשם העותר: עו"ד ג'וזף ג'ובראן בשם המשיבים: עו"ד סיון דגן פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר להורות על הקפאת הליכי הפינוי וההריסה למבנה מכלאה המשמש אותו לגידול צאן ובקר, וזאת עד לקבלת אישורה של המשיבה 1 (להלן: רמ"י) להקמת מבנה מכלאה חלופי. 1. העותר, תושב עכברה, הינו חקלאי במקצועו המגדל בקר וצאן בשטח המרעה של כפר עכברה אשר יועד לו ולתושבי כפרו על ידי המשיבים. בתמצית, כנגד העותר ניתנו שני פסקי דין המורים על סילוק ידו ופינוי המקרקעין מושא העתירה (ת.א 3488/04 מיום 5.7.2005, ות.א 28663-03-19 מיום 13.7.2019). פסק הדין משנת 2019 נתן למעשה תוקף להסכם פשרה בין הצדדים, ובמסגרתו נקבע, בין היתר, כי העותר יגיש לאלתר בקשה לחידוש הרשאתו לרעיה לוועדת העסקות הייעודית להשכרות עונתיות (להלן: הוועדה); וכי פינוי המכלאות שבנה העותר יעוכב עד ליום 1.1.2020, אך יתר הבינוי יפונה עד ליום 25.12.2019 (להלן: הסכם הפשרה). 2. הוועדה דחתה את בקשתו, והעותר הגיש עתירה מנהלית ובקשה למתן צו ביניים לבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 31352-06-22 חליחל נ' רשות מקרקעי ישראל (14.8.2022)). בהחלטה מיום 20.7.2022 דחה בית המשפט את הבקשה לצו ביניים תוך שקבע, בין היתר, כי העותר בחר שלא למלא אחר התחייבותו ולא פינה את המקרקעין כפי שהוסכם על ידו בהסכם הפשרה; כי הבקשה מופנית כנגד צו הפינוי שהינו החלטה חלוטה שלא ניתן להשיג עליה; וכי שעה שבקשתו של העותר עתידה לעלות לדיון במהלך חודש אוגוסט 2022, ותהא החלטה חדשה עליה העותר יוכל לערור, נראה שהעתירה התייתרה אף לגופה. 3. ביום 28.8.2022 קיבל העותר הרשאת רעיה למשך שלוש שנים, ונקבע כי "אין באמור לפגוע בהליכי ההוצל"פ העומדים נגדך וכי אתה חייב לפנות את השטח הנמצא בתביעה משפטית במסגרתו מתנהלים הליכי הוצל"פ לפינוי (בין היתר סככות)". העותר הגיש בקשה להקמת מכלאות בתוך שטח הרעיה, אולם נכון למועד כתיבת שורות אלו, טרם התקבלה החלטה בעניין. 4. ביום 3.11.2022, ובעקבות בקשת רמ"י לפינוי מבני העותר במועד גמיש, קבע רשם ההוצאה לפועל בלשכת ראשון לציון כי "משהודע[ת] הפינוי נמסרה לחייב כדין וככל שזה לא יפנה את הנכס עד למועד הראשון לפינוי, יבוצע ההליך החל מיום 29.11.2022 ועד ליום 13.12.2022". ביום 16.11.2022 העותר פנה לפרקליטות מחוז צפון (אזרחי) בבקשה להקפיא את הליכי הפינוי וההריסה למכלאותיו, עד לקבלת ההיתר לבניית המכלאות בתוך שטח הרעייה המורשה. ב-22.11.2022 השיבה הפרקליטות כי העותר ממשיך ומתנהל בחוסר תום לב תוך הפרה גסה של פסקי הדין והחלטות בתי המשפט שניתנו בעניינו; כי לא נמצאה סיבה המצדיקה את עיכוב הפינוי; וכי אף אם תינתן הרשאה, לא יהיה בה כדי לאפשר בנייה של מבנים מחוברים ונטיעות, כפי שקיימים היום במקרקעין. עוד צוין כי העותר יוכל להמשיך ולהחזיק את עדרו בשטח בתוך גדר, אך לא בתוך מבנה מכל סוג שהוא. מכאן העתירה שלפניי. 5. לשיטת העותר יש להורות על עיכוב פינוי והריסה של המכלאה המשמשת אותו לגידול עדרו מזה עשרות שנים, עד להכרעת רמ"י בבקשה להקמת מבנה מכלאה חלופי. נטען, בין היתר, כי הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין עוד בחודש יולי 2019 אך הוועדה התכנסה לראשונה לדון בבקשת העותר רק בחודש אוגוסט 2021, וההחלטה לדחות את בקשתו התקבלה ביום 6.2.2022; כי ההחלטה לא הומצאה לעותר, אלא נודע לו על כך באמצעות התראה מלשכת ההוצאה לפועל; כי כל העיכובים בהליך נבעו מהתנהלותה של רמ"י, שהתחייבה במסגרת הסכם הפשרה ליתן לעותר היתר להקמת מכלאות בשטחו; כי בקשת העותר נבחנה בשנית אך בחודש אוגוסט 2022, ורק משלב זה נפתחה בפניו הדרך להגיש בקשה להקמת מכלאה בשטח המרעה המורשה; וכי אף לאחר שהגיש את הבקשה להקמת מכלאה, נאמר לו כי יידרש להמתין עד שרמ"י תמציא את הסכם החכירה החתום, ורק אז יוכל להגישה כנדרש. עוד נטען כי פסק הדין הראשון לפינוי והריסה ניתן עוד בשנת 2005, ורמ"י לא פעלה בעניין במשך 13 שנים; וכי העותר מגדל במכלאה צאן העלול למצוא את מותו בשטח המרעה ככל שישהה שלא מתחת לקורת גג בחורף. 6. בתגובת המשיבות נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי, תוך שמירת כל טענות הצדדים. נטען כי על העותר להגיש ערר או ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל באשר לפינוי המקרקעין נשוא העתירה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל); וכי על פי הנמסר מרמ"י, פינוי המקרקעין ובתוך כך המכלאות והבינוי, מתוכנן להתבצע במהלך השבוע הקרוב. לבסוף צוין כי עמדת רמ"י עודנה עומדת בעינה, והעותר יוכל להחזיק את עדרו בתוך גדר (מכלאה), אך לא בתוך מבנה. 7. בשלב זה אציין כי בהחלטתי מיום 27.11.2022, ניתן צו ארעי ולפיו הריסת המכלאה תעוכב עד למתן הכרעה אחרת. 8. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה שדין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי ומאחר שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על ערכאות אחרות. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, ובפני המבקש להשיג על צו או החלטה של הרשם, עומד סעד חלופי בהתאם להוראות סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל (בג"ץ 5558/22 חגולי נ' רשם ההוצאה לפועל בתל אביב, פסקה 8 (28.8.2022) (להלן: עניין חגולי); בג"ץ 4044/22 פוקס נ' רשות האכיפה והגבייה – תל אביב, פסקה 21 (16.6.2022)). מקום שבו עומד לעותר סעד חלופי, יימנע בית משפט זה מלדון בעניין (עניין חגולי, פסקה 9). זהו הדין אף במקרה דנן. החלטת רשם ההוצאה לפועל ניתנה ביום 3.11.2022, וככל שהעותר מבקש להשיג על החלטה זו, עומדת בפניו האפשרות להגיש ערר או ערעור בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. הגשת העתירה, הלכה למעשה, מהווה מסלול עוקף, תוך התעלמות מהמסלול הברור הקבוע בחוק ההוצאה לפועל (ראו והשוו: בג"ץ 2170/22 פלוני נ' רשות האכיפה והגבייה, פסקה 4 (22.6.2022)). על אחת כמה וכמה, שבענייננו העותר ניהל את הליכיו בפניי ערכאות שיפוטיות שונות, כמתואר לעיל, וניתן נגדו פסק דין חלוט (בהסכמתו) המורה על פינוי והריסה של מבניו, ובתוך כך המכלאה נשוא העתירה. 9. הלכה למעשה, העותר מבקש הארכת מועד לביצוע פסק דין חלוט שניתן זה מכבר. אך הלכה עמנו כי שימוש בסמכות זו ייעשה רק במקרים חריגים כדי למנוע אי צדק משווע, כאשר הפגיעה בצדק היא קשה ובולטת (ראו, לדוגמה, בג"ץ 2297/15 חאפז מחמוד עבד אלחלים נ' שר הביטחון, פסקה 9 והאסמכתאות שם (28.1.2019); בג"ץ 9949/08 מרים חסן עבד אלקרים נ' שר הביטחון, פסקה 18 והאסמכתאות שם (25.12.2014)). לא זה המקרה שלפנינו ולא זו הערכאה המתאימה למתן סעד זה. 10. אשר על כן, העתירה נדחית. כאמור בהחלטתי מיום 7.12.2022 (שניתנה בשעות הערב), הוריתי על ביטול הצו הארעי מיום 27.11.2022. העותר ישא בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ד בכסלו התשפ"ג (‏8.12.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22080350_E02.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il