פלוני נ. רשות האכיפה והגבייה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2170/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. רשות האכיפה והגבייה 2. הלשכה להוצאה לפועל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. בעתירה שלפנינו מבוקש כי נורה למשיבים להפחית את העיקול שהוטל על משכורתו החודשית של העותר בשל חוב מזונות, כך שיוותר בידיו הסכום הדרוש לו לכלכלת ילדיו בעת שהם בחזקתו ולתשלום משכנתא. לדברי העותר הוא אב לשלושה ילדים מנישואים קודמים, שנמצאים במשמורת משותפת ומתגוררים עימו מחצית מהזמן, וכן הוא אב לשני ילדים נוספים מנישואיו הנוכחיים. חוב מזונות הביא להטלת עיקול על משכורתו של העותר במלואה, ועל פי הנטען בעתירה במצב דברים זה אין באפשרותו לספק את צרכיהם הבסיסיים של כל חמשת ילדיו, אפילו לא לרכוש מצרכי מזון ותרופות. עוד לדברי העותר, בשיחה שערך ביום 27.3.2022 עם מנהלת "מסלול מזונות" בלשכת ההוצאה לפועל, הוסכם שסכום העיקול יופחת כך שיועמד על סך של 8,300 ש"ח מתוך שכר של כ-13,000 ש"ח – והמשמעות היא שיוותר לרשות העותר סכום חודשי של כ-4,700 ש"ח. על פי הנטען, סכום זה גבוה בכמה מאות שקלים בלבד מהמשכנתא שעליו לשלם, ועדיין אינו מספיק לעותר כדי לכלכל את ילדיו. משכך הגיש העותר את העתירה; והוא מבהיר כי במסגרת הליך זה אין הוא מבקש לערער על החלטות רשמי ההוצאה לפועל ובתי המשפט בעניינו, אלא מבקש הגנה על זכויות אדם בסיסיות שלו ושל ילדיו לנוכח העובדה שההליכים שננקטו נגדו הביאו לכך שאין בידו סכום מינימלי לקיום. 2. מתגובת המשיבים לעתירה עולה כי כנגד העותר תלויים ועומדים שלושה תיקי הוצאה לפועל – שני תיקי מזונות בלשכות ההוצאה לפועל בראשון לציון ובכפר סבא (509155-11-15 ו- 501908-08-21), ותיק לביצוע פסק דין כספי גם כן בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון (509671-09-19). העותר לא עמד בחיוביו ולכן ננקטו נגדו הליכי גבייה, ובהם עיקול משכורתו; והוא הגיש בקשות רבות לרשמי ההוצאה לפועל להסרת העיקולים או להפחתתם. כן ערער העותר לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון על החלטות רשמי ההוצאה לפועל, וערעורים אלה נדחו ביום 7.2.2022 (ע"ר 3367-09-21, 3397-09-21, 15262-09-21). העותר אף הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אך מאחר שלא שילם את הערבון הבקשה נמחקה ביום 24.3.2022 (63090-02-22). לעמדת המשיבים דין העתירה להידחות על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות הליכי ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל והחלטות בית המשפט לענייני משפחה בהתאם להוראות סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל). העותר אמנם ציין בעתירתו כי בשל העיקול על משכורתו לא עלה בידו לשלם את הערבון שנקבע בבקשת רשות הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, ואולם לדברי המשיבים גם על ההחלטה בעניין קביעת סכום הערבון ניתן להשיג – אלא שהעותר בחר שלא לעשות כן. נוסף על כך, המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת קיומו של מעשה בית דין. בהקשר זה נטען כי ביום 9.9.2021 הגיש העותר עתירה קודמת לבית משפט זה, שבה נתבקש סעד זהה לעתירה דנן, ועתירה זו נדחתה על הסף בהיותה כוללנית ומחמת קיומו של סעד חלופי (בג"ץ 6125/21 פלוני נ' רשות האכיפה והגבייה (14.10.2021), להלן: העתירה הקודמת). 3. לעותר ניתנה רשות להגיש תשובה לתגובת המשיבים, שבה חזר על טענותיו בעתירה. 4. לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל (בג"ץ 6816/21 כהן נ' ג'בלי, פסקה 4 (13.10.2021); בג"ץ 1269/21 מאקאניאן נ' רשמת הוצל"פ ת"א, פסקה 3 (22.2.2021)), וכך גם במקרה דנן. אופן ההשגה על החלטות מסוג זה מוסדר בסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, ובענייננו החלטות רשמי ההוצאה לפועל ניתנות לערעור בזכות לפני בית משפט לענייני משפחה, ופסקי הדין בערעור ניתנים לערעור ברשות לפני בית משפט מחוזי. אלא שערעור שהגיש העותר לבית המשפט לענייני משפחה נדחה, והוא לא מיצה את זכותו להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. במצב דברים זה יש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. יבואר אגב כך, כי לא מצאנו ממש בטענת העותר שלפיה עתירתו אינה בעלת אופי "ערעורי" אלא נסבה על פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות. הלכה למעשה מבקש העותר לתקוף את קביעות רשמי ההוצאה לפועל ובית המשפט לענייני משפחה – וזאת באמצעות פנייה למסלול עוקף בבית המשפט הגבוה לצדק, תוך התעלמות מן המסלול הברור והמתוחם שנקבע בחוק ההוצאה לפועל. ואולם כזאת לא ניתן (בג"ץ 4044/22 קורלנד פוקס נ' רשות האכיפה והגבייה – תל אביב, פסקה 24 (16.6.2022)). בהתייחס לטענת העותר כי אין באפשרותו לעמוד בתשלום הערבון שנקבע בבית המשפט המחוזי – הרי שגם קביעת ערבון היא החלטה הניתנת להשגה, ואולם העותר לא מיצה את זכותו בנדון. מכל מקום, בית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינו משמש כ"ערכאה חלופית" לערכאות אחרות במקרים שבהם אין בידי בעל דין להפקיד ערבון. עוד יצוין, כי העותר חוזר בעתירתו על טענות דומות שכבר נדחו על ידי בית משפט זה במסגרת העתירה הקודמת, ובנסיבות אלה דין העתירה שלפנינו להידחות אף מחמת מעשה בית דין. 5. התוצאה היא שאנו מורים על דחיית העתירה על הסף. לפנים משורת הדין, ולנוכח מצבו הכלכלי ומצוקתו של העותר, איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג בסיון התשפ"ב (‏22.6.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22021700_G05.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il