שמעון גוזלן נ. מפקד מתן הכליאה הצבאי נווה צדק-"כלא 10"

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7842/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ר' רונן העותר: שמעון גוזלן נ ג ד המשיב: מפקד מתן הכליאה הצבאי נווה צדק ("כלא 10") עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מנחם שטאובר פסק-דין השופטת ר' רונן: בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה למשיב להעבירו לתא ללא טלוויזיה. על פי הנטען בעתירה – אשר איננה מגובה בתצהיר – העותר הוא חייל חרדי אשר הורשע בעבירה של היעדר מן השירות, והחל לרצות את עונשו ביום 8.10.2023 במתקן הכליאה הצבאי "נווה צדק" ("כלא 10"). לטענת העותר, במשך כשלושה שבועות מיום תחילת מעצרו הוא שהה – על פי בקשתו – בתא ללא טלוויזיה. ואולם, ביום 27.10.2023 הועבר העותר לתא עם טלוויזיה, מבלי שניתן לו כל נימוק לכך. על רקע זה, פנה ב"כ העותר ביום 29.10.2023 למשיב – הוא מפקד מתקן הכליאה, בדרישה לאפשר לו לשהות בתא ללא טלוויזיה. זאת בטענה כי שהות בתא עם טלוויזיה מהווה פגיעה לא מידתית ולא ראויה בזכויותיו. העותר טרם קיבל מענה לפנייתו, ולמחרת הפנייה – ביום 30.10.2023, הוא הגיש את העתירה דנן. בעתירה טוען העותר כי שהותו בתא עם טלוויזיה עומדת בניגוד לאורחות חייו החרדיים ופוגעת בזכויותיו החוקתיות לחופש הדת והפולחן. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה היא כי על המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוטלת החובה להקדים ולפנות לגורם המוסמך ולשטוח בפניו את טענותיו עובר להגשת העתירה. זאת, על מנת לאפשר לגורם המינהלי הזדמנות נאותה לבחון את טענותיו (ראו, למשל: בג"ץ 558/23 פלוני נ' משרד הבריאות, פסקה 3 (נבו 15.2.2023); בג"ץ 3272/23 פסו נ' משרד הביטחון, פסקה 5 (2.5.2023); בג"ץ 7675/23 עמרו נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (23.10.2023) (להלן: עניין עמרו)). כן נפסק כי אין די בעצם הפנייה לגורם המינהלי לפני הגשת העתירה, אלא יש להותיר בידיו שהות סבירה לבחינת העניין ולגיבוש מענה לפנייה. אורכו של פרק זמן זה עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות (ראו: בג"ץ 6682/22 זנד נ' משרד הבריאות – מינהל הסיעוד, בפסקה 4 (25.10.2022); בג"ץ 3083/23 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (17.5.2023); עניין עמרו). בענייננו, פנה העותר למשיב ביום 29.10.2023 וכאמור כבר למחרת הגיש את העתירה דנן. מבלי להטיל ספק בחשיבות העניין עבור העותר, הרי שפרק זמן של יממה אחת בלבד אינו בנסיבות העניין פרק זמן סביר לקבלת מענה לפנייתו. משכך, לא עמד העותר בחובתו למיצוי הליכים. למעלה מהדרוש, יוער כי החוק אינו מסדיר את אפשרותם של אסירים בכלא צבאי להביא החלטות מינהליות הנוגעות לתנאי כליאתם לביקורת שיפוטית. זאת, בשונה מאסירים המרצים את עונשים בכלא של שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס), אשר לגביהם נקבע בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר, התשל"ח-1978 כי הם רשאים להגיש לבית המשפט המחוזי "עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו". בהיעדר הסדרה בדין, נראה כי הסמכות השיפוטית לדון בעתירות כגון דא של כלואים בכלא צבאי ביחס לתנאי מעצרם היא של בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (ראו סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה). בכך נוצר פער משמעותי בין ההסדר הקבוע ביחס לאסירים המרצים את עונשם בכלא של שב"ס – המעניק להם זכויות שונות ובהן האפשרות לבקש רשות ערעור; לבין ההסדר השיורי הקיים בעניינם של אסירים המרצים את עונשם בכלא צבאי (להרחבה, ראו: ב"ש 28/23 רס"ן א' ס' נ' התובע הצבאי הראשי, פסקאות 19-15 (4.4.2023) (להלן: ב"ש 28/23)). זאת, כאשר על פני הדברים לא קיימת הצדקה לכך. יצוין כי חרף האמור, נראה כי בתי הדין הצבאיים אכן מקיימים מעת לעת ביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות של מפקד הכלא הצבאי בנוגע לתנאי המעצר של כלואים בכלא צבאי (ראו: ב"ש 28/23, בפסקה 20). כן יצוין כי לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – עתירות אסיר), התשפ"ג-2023, בה נקבע הסדר דומה להסדר הקיים בפקודת בתי הסוהר ביחס לעתירות אסירים גם ביחס לכלואים בכלא צבאי. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "כיום, בחלוף למעלה מארבעה עשורים מאז כינונו של מוסד עתירות האסירים, וברוח התקופה בה זכויות האדם ובכללן הזכות לשוויון וזכות הגישה לערכאות קיבלו מעמד של בכורה במשפט הישראלי, בשלה העת לכונן מוסד עתירות אסירים בכל הנוגע לחיילים הכלואים בבתי סוהר צבאיים בדומה לזה הקיים לגבי אסירים בבתי סוהר אזרחיים". על רקע זה, וכפי שנקבע גם בפסק הדין בב"ש 28/23 ובפסקי דין נוספים (ראו, למשל: עלב"ש (פסיקה צבאית יבד"ץ) 8/21 טוראי כ' ח' נ' התובע הצבאי הראשי, פסקה 22 (22.4.2021)), נראה כי אכן בשלה השעה לפעול לגיבושו של הסדר דומה לזה הקיים ביחס לעתירות אסירים בפקודת בתי הסוהר גם לגבי כלואים בבתי כלא צבאיים. העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בחשון התשפ"ד (‏1.11.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23078420_P01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1