משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3083/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרת: משמר הדמוקרטיה הישראלית נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. ממשלת ישראל ה-37 3. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יובל יועז; עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד אוהד שפק; עו"ד רינה ענתי בשם המשיב 1: עו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד רועי שכטר בשם המשיבה 3: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד אודי איתן פסק-דין השופט י' אלרון: לאחר שעתירה דומה קודמת נדחתה על הסף מטעמי אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 2482/23 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ראש ממשלת ישראל (26.3.2023)), העותרת שלחה מכתב למשיבים 1 ו-3 (ע/9, להלן: המכתב), ולאחר שהמכתב לא נענה הגישה את העתירה דנן. מטעם זה, הוריתי למשיבים להגיש הודעה ובה להבהיר מדוע לא השיבו למכתב ומתי מענה שכזה יינתן. המשיבה 3 הגיבה כי ביום 1.5.2023, לאחר הגשת העתירה, השיבה למכתב – וזאת בטרם חלפו ארבעים וחמישה ימים מקבלתו ובהתחשב בחגי ומועדי ישראל שבתווך. המשיב 1 הסביר כי מבירור שנערך בלשכתו עולה כי המכתב כלל לא הגיע ללשכתו לפני הגשת העתירה. דין העתירה להידחות על הסף. העתירה שלפנינו לוקה, כקודמתה, באי-מיצוי הליכים. על המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוטלת חובה מקדמית לשטוח את טענותיו והשגותיו בפני הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר – לפני הגשת העתירה (בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.3.2020)). לשון אחר, מיצוי הליכים מקדמיים של פנייה לרשות וקבלת תגובתה מהווה תנאי סף להיזקקות בית משפט זה לעתירה נגד הרשות (בג"ץ 6917/17 שלומית אסל בר לביא עו"ד נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח, פסקה 3 (10.6.2018))‏‏. אין מדובר בעקרון טכני-פורמלי. הוא נועד לשרת תכליות מהותיות ובהן האפשרות שהפניה לרשות המוסמכת תחסוך את הצורך בהתדיינות משפטית. גם כאשר הפנייה המוקדמת לא תוביל לתוצאה זו, הרי שיהיה בה ובהידברות עם הרשות כדי למקד את המחלוקת ולגבש את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרעת בית המשפט (בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 3 (24.1.2021)). עוד הודגש, כי במקרים בהם נערכה פניה לרשות, אולם העותרים לא הותירו בידי הרשות זמן סביר לבחון את הטענות ולגבש מענה להן – פניה זו אינה בבחינת מיצוי הליכים מהותי (בג"ץ 7928/19 עו"ד שפיק רפול נ' בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, פסקה 12 (12.12.2019)‏; בג"ץ 5323/22 פורום קהלת (ע"ר) נ' ראש הממשלה (9.8.2022)). ‏ ובענייננו, העותרת לא המתינה למענה של המשיבה 3, ואף לא פנתה אליה פעם נוספת על מנת לבחון מתי מענה כזה צפוי. אשר למשיב 1, הובהר בהודעתו כי מכתב הפניה כלל לא התקבל בלשכתו. העותרת לא ביקשה להגיב על הודעה זו ולטעון שלא כך הם פני הדברים. כך או אחרת – מיצוי הליכים אין. ניתן לטעון כי משעה שהתקבל מענה המשיבים כעת, הפגם שבאי-מיצוי ההליכים נרפא. איני סבור כן. מיצוי הליכים הוא, כאמור, בגדר "תנאי סף". עליו להתבצע עובר להגשת העתירה לבית משפט זה ולא לאחריה. כך מתחייב מטעמי הסדר הטוב וההיגיון הבריא. פגם זה חריף עוד יותר בענייננו, שעה שעתירתה הקודמת של העותרת – זהה במהותה – נדחתה זה מקרוב בשל אי-מיצוי הליכים. הצד הדיוני משפיע על הצד המהותי. כך, העתירה חסרה התייחסות ישירה לתשובה שניתנה. עוד יצוין, כי בהודעת העותרת מיום 16.5.2023 נכתב כי עתירה "זהה בתשתיתה העובדתית ובסעדים המבוקשים בה" הוגשה לאחרונה לבית משפט זה – בג"ץ 3618/23 (להלן: העתירה הנוספת). מבלי להביע כל עמדה ביחס לעתירה הנוספת, עובדה זו מחדדת את החשש כי אם יתאפשר למי שנחפז והגיש עתירתו ללא מיצוי הליכים כדין להכשירה "על הדרך", בית משפט זה יתמרץ הגשת עתירות לא בשלות. בכך, יקנה מעין עדיפות למי שלא מילא את כל תנאי הדין עובר להגשת העתירה, על פני מי שהמתין כדין לקבלת מענה מהרשות. יובהר, כי אין בכך כדי לקבוע שהעותרים בעתירה הנוספת מיצו הליכים כדין – משהעתירה הנוספת כלל אינה מונחת לפניי. העתירה נדחית אפוא על הסף, הפעם זו ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באייר התשפ"ג (‏17.5.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23030830_J03.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il