פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6446-08-25

מוסטוביץ' נ' ירושלים במשטרת ישראל ואח'

עתירה לביטול צו הרחקה מהר הבית וקביעה כי נהלי המשטרה אינם מחייבים את הציבור.

נמחק / חזרה מהערעור/עתירה/תביעה ?
תאריך פרסום 01/09/2025 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6446-08-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה הרחקה מהר הבית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) מוסטוביץ' נגד ירושלים במשטרת ישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לביטול צו הרחקה מהר הבית וקביעה כי נהלי המשטרה אינם מחייבים את הציבור.
החלטת בית המשפט נמחק / חזרה מהערעור/עתירה/תביעה — המבקש חזר בו מההליך, או שההליך נמחק טכנית מהתיק.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6446-08-25

מוסטוביץ' נ' ירושלים במשטרת ישראל ואח'

עתירה לביטול צו הרחקה מהר הבית וקביעה כי נהלי המשטרה אינם מחייבים את הציבור.

נמחק / חזרה מהערעור/עתירה/תביעה ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד צו הרחקה מהר הבית שהוצא נגדו על ידי המשטרה. במהלך ההליך, ולאחר שהתעכב הטיפול בבקשתו לפטור מאגרה, הגיש העותר בקשה למחיקת העתירה בטענה שבית המשפט התמהמה בטיפול בה. בית המשפט העליון נעתר לבקשת המחיקה, אך דחה את בקשת העותר לפסיקת הוצאות לטובתו. בית המשפט קבע כי העותר הוא זה שהגיש את העתירה בשיהוי רב (חודשיים לאחר הצו) וכי הוא לא פעל כנדרש לקידום תשלום האגרה או הטיפול בבקשת הפטור. כמו כן, בית המשפט סירב לקבוע כי הליכים מסוג זה צריכים לעבור לדיון בבית משפט השלום, תוך הפניה להחלטות קודמות שדחו טענה זו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אפרים מוסטוביץ'

נתבעים

  • מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל
  • משטרת ישראל
  • השר לביטחון פנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר הגיש את העתירה בשיהוי ניכר כחודשיים לאחר מתן צו ההרחקה.
  • העותר לא שילם אגרה ולא קידם את הטיפול בבקשתו לפטור מאגרה.
  • התנהלות העותר היא שגרמה לסד הזמנים הקצר ולעיכוב בטיפול בעתירה.
טיעוני ההגנה
  • נפל שיהוי ניכר בטיפול בית המשפט בעתירה שסיכל את תכליתה.
  • יש לחייב את אוצר המדינה בהוצאות משפט.
  • יש לקבוע כי הליכי הרחקה מהר הבית יידונו בעתיד בבית משפט השלום.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העיכוב בטיפול בעתירה נבע ממחדל של בית המשפט או מהתנהלות העותר.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר הגיש בקשה למחיקת העתירה בעצמו.
  • העתירה נמחקה לבקשת העותר עוד בטרם התקיים דיון לגופו של עניין.

תגיות נושא

  • הר הבית
  • צו הרחקה
  • שיהוי
  • אגרות
  • סמכות עניינית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6446-08-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותר: אפרים מוסטוביץ' נגד המשיבים: 1. מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל 2. משטרת ישראל 3. השר לביטחון פנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אביעד ויסולי פסק-דין ביום 28.5.2025 הורה המשיב 1, מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, על הרחקת העותר משטח הר הבית ומבואותיו. תוקפה של הוראה זו נקבע לתקופה שמיום 26.5.2025 ועד ליום 26.8.2025. בחלוף כחודשיים מאז ניתנה ההוראה, ביום 4.8.2025, הגיש העותר את העתירה דנן בה עתר לביטול ההוראה האמורה, וכן לצו הצהרתי הקובע כי "'כללי הביקור בהר הבית' של משטרת ישראל, ככל שקיימים כאלה, מהווים נוהל פנימי של המשטרה בלבד, ואינם בעלי תוקף מחייב כלפי הציבור". יצוין כי עתירה קודמת שהוגשה ביום 30.7.2025 בשם 11 עותרים, ביניהם העותר, נדחתה על הסף בשל היותה עתירה כוללנית, הכורכת שורה של עניינים נפרדים, באופן שאינו מאפשר לברר את עניינם של העותרים במסגרת עתירה אחת (בג"ץ 84205-07-25 יש צדק לעם בע"מ נ' ניצב אמיר ארזני (31.7.2025)). לצד העתירה, הגיש העותר בקשה לפטור מאגרה. הדיון בבקשה זו התארך, בין היתר מחמת בקשת העותר להגשת תשובה לתגובת המשיבים. עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשה, הגיש העותר ביום 28.8.2025 בקשה למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאות. המבקש טוען בבקשתו כי נפל "שיהוי ניכר" בטיפול בית המשפט בעתירה אשר סיכל את תכליתה. מטעם זה הוא סבור, כי ראוי שבית המשפט יורה על חיוב אוצר המדינה בהוצאותיו. עוד הוא מבקש לקבוע כי הליכים מן הסוג האמור "יידונו מכאן ולהבא בבית משפט השלום". לנוכח בקשת העותר, העתירה תימחק. משנתבקש למחוק את העתירה, וממילא לא נתבקשה תגובה ולא התנהל דיון בעתירה, אין מקום לקבוע את שמבקש העותר: "כי הליכים מסוג זה – הרחקות מהר הבית בעקבות עיכוב או מעצר – שהדין החל עליהם הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו 1996, יידונו מכאן ולהבא בבית משפט השלום". מעבר לנדרש יצוין, כי בקשה דומה שהוגשה בעתירה מקבילה נדחתה לגופה בהחלטת השופטת י' וילנר (ראו: בג"ץ 430-08-25 פואה נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ירושלים, פסקה 2 והאסמכתאות שם (13.8.2025)). אשר לבקשה לפסיקת הוצאות – דינה להידחות (וראו גם: בג"ץ 1435-08-25 ציג נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל (31.8.2025)). כפי שהובהר לעותר בהחלטה קודמת, לא ניתן להיזקק לעתירה "אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" (תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). לפיכך הובהר, כי ככל שהעותר מבקש להחיש את הטיפול בעתירה, יתכבד וישלם את האגרה החלה על ההליך או שיחיש את תגובתו לתשובת המדינה לבקשתו לפטור מאגרה (ראו החלטה מיום 19.8.2025). חלף החשת תגובתו, בחר העותר להגיש בקשה לארכה קצרה נוספת להגשת תגובתו. יתר על כן, סד הזמנים הקצר שנוצר לטיפול בעתירה, נולד אף הוא כתוצאה מאופן התנהלותו של העותר, אשר הגיש את עתירתו בשיהוי ניכר, רק ביום 4.8.2025, אף שההחלטה הנתקפת בעתירה התקבלה כחודשיים קודם לכן, ביום 28.5.2025. העתירה נמחקת, אפוא, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ח' אלול תשפ"ה (01 ספטמבר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט