ציג נ' ירושלים במשטרת ישראל ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1435-08-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותר: ישראל ציג נגד המשיבים: 1. מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל 2. משטרת ישראל 3. השר לביטחון לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אביעד ויסולי פסק-דין ביום 29.5.2025 הורה המשיב 1, מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, על הרחקת העותר משטח הר הבית ומבואותיו. תוקפה של הוראה זו נקבע לתקופה שמיום 26.5.2025 ועד ליום 26.8.2025. בחלוף כחודשיים מאז ניתנה ההוראה, ביום 3.8.2025, הגיש העותר את העתירה דנן בה עתר לביטול ההוראה האמורה, וכן לצו הצהרתי הקובע כי "'כללי הביקור בהר הבית' של משטרת ישראל, ככל שקיימים כאלה, מהווים נוהל פנימי של המשטרה בלבד, ואינם בעלי תוקף מחייב כלפי הציבור". יצוין כי עתירה קודמת שהוגשה ביום 30.7.2025 בשם 11 עותרים, ביניהם העותר, נדחתה על הסף בשל היותה עתירה כוללנית, הכורכת שורה של עניינים נפרדים, באופן שאינו מאפשר לברר את עניינם של העותרים במסגרת עתירה אחת (בג"ץ 84205-07-25 יש צדק לעם בע"מ נ' ניצב אמיר ארזני (31.7.2025)). לצד העתירה, הגיש העותר בקשה לפטור מאגרה. הדיון בבקשה זו התארך, בין היתר מחמת בקשת העותר להגשת תשובה לתגובת המשיבים. עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשה, הגיש העותר ביום 27.8.2025 בקשה למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאות. המבקש טוען בבקשתו כי נפל "שיהוי כבד" בטיפול בית המשפט בעתירה אשר סיכל את תכליתה. מטעם זה הוא סבור, כי ראוי שבית המשפט יורה על חיוב אוצר המדינה בהוצאותיו. עוד הוא מבקש לקבוע כי הליכים מן הסוג האמור "יידונו מעתה ואילך בבית משפט השלום". לנוכח בקשת העותר, העתירה תימחק. משנתבקש למחוק את העתירה, וממילא לא נתבקשה תגובה ולא התנהל דיון בעתירה, אין מקום לקבוע את שמבקש העותר: "כי הליכים מסוג זה, אשר יש לדון בהם בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו 1996, יידונו מעתה ואילך בבית משפט השלום". מעבר לנדרש יצוין, כי בקשה דומה שהוגשה בעתירה מקבילה נדחתה לגופה בהחלטת השופטת י' וילנר (ראו: בג"ץ 430-08-25 פואה נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ירושלים, פסקה 2 והאסמכתאות שם (13.8.2025)). אשר לבקשה לפסיקת הוצאות – דינה להידחות. כפי שהובהר לעותר בהחלטה קודמת, לא ניתן להיזקק לעתירה "אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" (תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). לפיכך הובהר, כי ככל שהעותר מבקש לקדם את הטיפול בעתירה, יתכבד וישלם את האגרה החלה על ההליך או שיחיש את תגובתו לתשובת המדינה לבקשתו לפטור מאגרה (ראו החלטה מיום 19.8.2025). חלף החשת תגובתו, בחר העותר להגיש בקשה לארכה קצרה נוספת להגשת תגובתו. יתר על כן, סד הזמנים הקצר שנוצר לטיפול בעתירה, נולד אף הוא כתוצאה מאופן התנהלותו של העותר, אשר הגיש את עתירתו בשיהוי ניכר, רק ביום 3.8.2025, אף שההחלטה הנתקפת בעתירה התקבלה כחודשיים קודם לכן, ביום 29.5.2025. העתירה נמחקת, אפוא, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ח' אלול תשפ"ה (01 ספטמבר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט