ח''כ דר' מיכאל בן ארי נ. היועץ המשפטי לממשלה מר מנחם מזוז

פסק-דין בתיק בג"ץ 6370/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6370/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ח' מלצר העותרים: 1. ח''כ ד"ר מיכאל בן ארי 2. איתמר בן גביר נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה מר מנחם מזוז 2. מפכ''ל המשטרה, מר דודי כהן 3. הרמטכ''ל - גבי אשכנזי 4. זכריה זבדי 5. כאמל ראנם 6. רביע חמאד 7. זיאד תלאחמה 8. טארק קינדאח עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבים 3-1: עו"ד חני אופק פסק-דין השופטת א' חיות: עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי המשיבים 3-1 יורו על מעצרם המיידי של המשיבים 8-4 ויפתחו בחקירה נגדם. 1. המשיבים 8-4 נמנים על פי האמור בעתירה עם משתתפי ועידת ארגון הפת"ח שהתקיימה בבית-לחם. לטענת העותרים אמורים היו המשיבים 8-4 לעשות את דרכם עם סיום הוועידה, בערבו של יום 6.8.2009, דרך מחסום בית-לחם "אל תוך השטח הריבוני של מדינת ישראל". עוד טוענים העותרים כי משיבים אלה הינם "פעילי טרור, מחבלים ועבריינים שידיהם מגואלות בדם" ומשכך הם עותרים כי יינתן צו ביניים המורה למשיבים לאסור את כניסתם של המשיבים 8-4 דרך מחסום בית-לחם עד למתן החלטה בעתירה וכן הם עותרים למתן צו על תנאי לפיו המשיבים יורו על מעצרם המיידי במחסום בית-לחם של המשיבים 8-4 ויפתחו בחקירה נגדם. העותרים פנו אל המשיבים 3-1 בעניין זה ומשלא קיבלו מענה הגישו את העתירה שבכאן. בעתירה מלינים העותרים על כך שגורמים צבאיים הבטיחו למשיבים 8-4 כי יוכלו להגיע לוועידה, לצאת ממנה ולעבור במחסומים בלא כל הפרעה וזאת על אף קיומו של מידע עדכני לפיו הם היו שותפים עד לא מכבר בפעולות טרור שונות ופגעו באזרחים ובחיילים. כמו כן מלינים העותרים על כך שהמשיבים לא השיבו לפנייתם ולא פרטו מדוע הותר למשיבים 8-4 לעבור בשטחי מדינת ישראל בדרכם לבית לחם. העותרים טוענים כי המשיבים 8-4 הם מחבלים חברי ארגון טרור שלא זנחו את דרך האלימות, וכי נוכח חומרת המעשים שהם חשודים בהם והנזק שנגרם בעקבותיהם קיים אינטרס ציבורי כבד משקל בהעמדתם לדין, ואין כל שיקול מדיני המצדיק להימנע מכך, בפרט משלא קיים כל הסכם מדיני וגם המתונים המשתתפים בוועידה אינם מכירים במדינת ישראל. 2. עמדת המשיבים 3-1, שהוגשה בערבו של יום 6.8.2009, היא כי דין העתירה להידחות על הסף תוך חיוב העותרים בהוצאות. לטענת המשיבים 3-1, העותרים מבקשים לקבוע אילו כלים יופעלו לשם הגשמת האינטרס הביטחוני ואכיפת הסדר באזור יהודה ושומרון, באיזה עיתוי יופעלו כלים אלה וכפועל יוצא מכך מבקשים הם להתערב בשיקול מדיני מובהק אם לנקוט פעולות כנגד משתתפים בוועידה בבית לחם או לאפשר את השתתפותם בה. לטענת המשיבים 3-1 העתירה דנן דינה להידחות על הסף בשל הכלל לפיו מוקנה לממשלה שיקול דעת רחב להחליט בעניינים ביטחוניים ומדיניים. כמו כן מציינים המשיבים 3-1 כי כוחות הביטחון בחנו את בקשות הגורמים השונים שביקשו להשתתף בוועידה; כי חלק מן הבקשות סורבו, לרבות בקשותיהם של ראשי ארגוני טרור בעבר ובהווה; וכי האישור ניתן רק למי שלהערכת גורמי הביטחון לא נשקפת סכנה לביטחון המדינה או האזור עקב השתתפותו בוועידה. המשיבים 3-1 מוסיפים וטוענים כי בשנת 2007 הוגשה עתירה נגד עריכת "הסדר המבוקשים", הסכם בו התחייבה המדינה לאפשר תנועתם של מבוקשים מסוימים בשטחי יהודה ושומרון מבלי לבצע נגדם פעולות אכיפה, תמורת התפרקותם מנשקם. בית משפט זה דחה את העתירה בקובעו כי מדובר במדיניות מבצעית-ביטחונית שאינה מקימה עילה להתערבותו (בג"ץ 10198/07 שורת הדין נ' ראש הממשלה (טרם פורסם, 15.1.2009)). המשיבים 3-1 מבקשים שלא לחייבם לפרט מי מבין המשיבים 8-4 - אם בכלל - נכללים בהסדר המבוקשים, ועוד הם מציינים כי בניגוד לנטען בעתירה, תנועתם של המשיבים 8-4 צפויה להיות בשטחי יהודה ושומרון בלבד ולא בשטח ריבוני של מדינת ישראל (אף שלא מן הנמנע שהם יימצאו בשטחי B ו-C). אשר לצו הביניים טענו המשיבים 3-1 כי מדובר בבקשה למתן צו עשה הזהה לאחד הסעדים המבוקשים בעתירה וכי המשיבים 8-4 לא היו עצורים או מוחזקים בצורה כלשהי בידיהם עובר להגשת העתירה ותנועתם בשטחי יהודה ושומרון לא הוגבלה. לאחר קבלת תגובת המשיבים 3-1 נדחתה אתמול, 6.8.2009, בשעות הערב, בקשת העותרים למתן צו ביניים. 3. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע נוקט בית משפט זה ריסון בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות בעלות אופי מדיני מובהק הנוגעות להתוויית מדיניות הממשלה בענייני חוץ ובטחון, בסברו כי "עניינה המדיניים של המדינה מופקדים בידי הממשלה, שהיא הגוף המוסמך לנהלם ולהובילם" (ראו בג"ץ 1169/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל-ע.ר. נ' ראש הממשלה, פיסקה 20 (טרם פורסם, 15.6.2009); כן ראו בג"ץ 4395/00 מ.מ.ט. מטה מותקפי הטרור נ' ממשלת ישראל, פיסקה 3 (לא פורסם, 21.6.2000); בג"ץ 1414/99 פדרמן נ' שר הביטחון, פ"ד מה(2) 774 (1991)). לכך יש להוסיף כי פתיחה בחקירה והגשת אישום פלילי נתונים לשיקול דעתו הרחב של היועץ המשפטי לממשלה (ראו למשל: בג"ץ 8007/08 לוין נ' משטרת ישראל, פיסקה 6 (טרם פורסם, 6.4.2009); בג"ץ 2644/94 פרצ'יק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מח(4) 341 (1994)). במקרה דנן מבקשים העותרים כי בית משפט זה יחרוג מן ההלכה המושרשת היטב על-פיה הוא נוהג בעניינים כגון דא ויתערב בשיקול דעתם של המשיבים 3-1 באשר לאמצעים שיש להפעיל לשם שמירה על האינטרסים המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל. לא מצאנו בעתירה נימוק כלשהו המצדיק התערבות כזו. המשיבים ציינו כי האישור להשתתף בוועידה ניתן רק למי שהגעתו לוועידה אינה מסכנת את ביטחון האזור או המדינה; כי תנועת המשיבים 8-4 צפויה להתבצע בשטחי יהודה ושומרון בלבד אשר בהם תנועתם ממילא אינה מוגבלת, וכי בניגוד לנטען בעתירה הם אינם צפויים לעבור בשטח ריבוני של מדינת ישראל. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. העותרים ישאו בשכר טרחת עורך-דין המשיבים 3-1 בסך 3,500 ש"ח. ניתן היום, י"ז אב, תשס"ט (07.08.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09063700_V04.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il