פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5793/22
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט א' שטיין
כבוד השופט ח' כבוב
העותרות:
1. איגוד רבני הקהילות בישראל
2. התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית
נ ג ד
המשיבים:
1. שרת החינוך
2. ממשלת ישראל
3. היועצת המשפטית לממשלה
4. הרב פרופ' יהודה ברנדס
5. רחלי פרנקל
6. הרב עמיחי גורדין
7. הרבנית אסתר רוזנברג
8. הרב אורי שרקי
9. שרה אליאש
10. הרבנית ד"ר לאה ויזל
11. הרב ניסים מלכה
12. הגב' אורלי לרר
13. הרב גבריאל שמעון
14. ברכה דאום רייטר
15. הרב גלעד מסינג
16. ד"ר מירי שליסל
17. שושנה שפיגל
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרות:
עו"ד יסכה בינה
פסק-דין
השופט ח' כבוב:
עניינה של עתירה זו בבקשת העותרות ליתן צו על-תנאי המורה למשיבה 1, היא שרת החינוך, "ליתן טעם מדוע לא תימנע, ובכלל זה תחדל מלקדם בדרך של הסרה מיידית מסדר יום הממשלה את מינויים הקבוע של חברי מועצת החינוך הממלכתי דתי בתקופת ממשלת מעבר"; או לחלופין להורות למשיבה 1 "לנמק מדוע לא תעשה שימוש בסמכותה להאריך את כהונת המועצה היוצאת או למנות מועצה במינוי שאינו קבוע"; או ליתן צו על-תנאי "המבטל את המינוי ככל ויתממש". בנוסף לאלה, הוגשה בקשה למתן צו ביניים "אשר יורה לממשלה (משיבה 2) שלא לקבל החלטה אשר למינוי עד לדיון והכרעה".
עותרת 1 הינה "עמותה רשומה העוסקת בהפעלה של בתי מדרש ומוסדות חינוך להכשרתם של רבנים, מורים, מדריכים רוחניים או מדריכות רוחניות בקהילות ישראל" ועותרת 2 היא "עמותה רשומה העוסקת בקידום פעילות ציבורית ומשפטית לחיזוק חוסנה, זהותה אופייה וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית". כאמור לעיל משיבה 1 הינה שרת החינוך; משיבה 2 היא ממשלת ישראל; משיבה 3 היא היועצת המשפטית לממשלה; ומשיבים 17-4 הם מועמדים למינוי למועצת החינוך הממלכתי-דתי.
המועצה לחינוך ממלכתי דתי (להלן: המועצה), הוקמה מכוח סעיף 13 לחוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953, אשר קובע כי משך הכהונה של כל חבר המועצה יהיה ארבע שנים. המועצה מהווה גוף מייעץ למשיבה 1 במגוון סוגיות.
על פי הנטען, ביום 04.05.2021, סיימה המועצה את כהונתה ומועצה חדשה טרם מונתה. ביום 08.06.2022 העבירה משיבה 1 שאלוני מועמדים למועצה לבחינתה של הוועדה לבדיקת מינויים. ביום 30.06.2022 התפזרה כנסת ישראל וממשלת ישראל הפכה להיות ממשלת מעבר, כאשר הבחירות הכלליות נקבעו ליום 01.11.2022.
ביום 05.07.2022 וביום 02.08.2022 דנה הוועדה לבדיקת מינויים בשאלונים אשר הועברו מטעם משיבה 1, ואישרה את כשירותם של משיבים 17-4 באופן עקרוני. ביום 31.08.2022 פורסמה הודעה לפיה, בכוונתה של משיבה 1 להביא את המינויים של 14 נציגים חדשים למועצה לאישור הממשלה היום, 04.09.2022.
ביום 01.09.2022, פנו העותרות אל משיבה 1 בדרישה כי זו תימנע מדיון במינויים החדשים עד לכינון ממשלת קבע חדשה. משלא התקבלה תגובת משיבה 1, הוגשה, היום בוקר ישיבת הממשלה, העתירה דנא.
דיון והכרעה
לאחר עיון בכתב העתירה ובנספחיה, מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף מתוקף היותה עתירה מוקדמת, אשר לוקה באי מיצוי הליכים ונעדרת תשתית עובדתית מספקת.
הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה לא יידרש לעתירות נגד החלטות מנהליות שטרם גובשו באופן סופי ומחייב (ראו: בג"ץ 653/14 א.ס.י.ב אחזקות בע"מ נ' הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות משרד הפנים פסקה 6 (18.05.2014)). במקרה דנא, טרם אושרו או נדחו המינויים, ולפיכך טרם קיימת החלטה מנהלית אותה ניתן לתקוף. רק לאחר שהמינויים יובאו בפני הממשלה אשר תגבש את מסקנותיה, ותתן את החלטתה בעניין, ניתן יהיה להביא את הסוגיה לפני בית המשפט, ככל שימצֵא מקום לכך, על מנת שזה יעבירה תחת שבט ביקורתו.
יוער, כי כידוע, "אין במינויו של אדם לתפקיד כדי ליצור מצב דברים בלתי הפיך העלול לסכל את הסעד המבוקש בעתירה" (בג"ץ 4342/22 הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר (נשות השוטרים והסוהרים) נ' השר לביטחון פנים, פסקה 5 (27.07.2022); וההפניות שם). דהיינו, אין במצב דברים של אישור המינויים למועצה משום יצירת "מעשה עשוי" במקרה דנן, ואין בכך עילה להתערבות שיפוטית בשלב זה, בטרם קבלת החלטה מנהלית.
יתרה מזאת, דין העתירה להידחות מחמת אי-מיצוי הליכים. העתירה הוגשה שלושה ימים בלבד לאחר פנייתן הראשונית של העותרות למשיבה 1 ומבלי שניתן לה זמן סביר לתת מענה לפנייתן. כידוע, על מיצוי הליכים להיעשות מתוך ניסיון כֵּן להגיע לפתרון המחלוקת, ולא כשלב טכני ופרוצדורלי גרידא שנועד לקדם את ההליך המשפטי בג"ץ 4129/22 ל.לוי נדל"ן בע"מ נ' משטרת ישראל (23.06.2022). במקרה דנא, אמנם טענת העותרות כי חששו מיצירת "מעשה עשוי", אך אין לכחד כי לא מוצו ההליכים מול משיבה 1, ולו בקירוב.
זאת ועוד, העתירה דנא הוגשה בליווי תשתית עובדתית לוקה בחסר, עם נספחים דלים אשר אין בהם כדי לסייע לעותרות להוכיח טענותיהן. כך למשל, נטען בכתב העתירה כי "לא הצליחו העותרות לקבל לידיהן את תוכנו של אישור היועצת המשפטית לממשלה ונימוקיו". כידוע, "העדרה של תשתית עובדתית מפורטת וברורה, על יסודה ניתן לבחון את טענות העותר, מהווה עילה לדחיית העתירה על הסף" (בג"ץ 4124/22 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי - תל אביב (07.07.2022)).
ודוק; מיצוי הליכים כדבעי היה, בסבירות גבוהה, מאיין גם את היות העתירה לוקה בתשתית העובדתית המוצגת בה. כך, לדוגמה, ניתן היה להביא לפנינו את אישורה הנטען של היועצת המשפטית לממשלה וטעמיו.
סוף דבר – העתירה נדחית אפוא על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו-ביניים. משלא התבקשו תגובות המשיבים, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' באלול התשפ"ב (5.9.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
22057930_C01.docx מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il