פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 56176-12-24

אבו שאהין ואח' נ' שלום בטבריה

העותרים ביקשו לבטל החלטת בית משפט השלום שדחתה בקשה לביטול כתב אישום בשל התארכות הליכי חקירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 25/12/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 56176-12-24 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה עתירה נגד החלטת ביניים בהליך פלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) אבו שאהין ואח' נגד שלום בטבריה. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל החלטת בית משפט השלום שדחתה בקשה לביטול כתב אישום בשל התארכות הליכי חקירה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 56176-12-24

אבו שאהין ואח' נ' שלום בטבריה

העותרים ביקשו לבטל החלטת בית משפט השלום שדחתה בקשה לביטול כתב אישום בשל התארכות הליכי חקירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים הגישו עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית משפט השלום בטבריה, שסירב לבטל כתב אישום שהוגש נגד העותר בגין עבירות מס. העותר טען כי החקירה נמשכה זמן רב מדי (משנת 2017) וכי המדינה הטעתה את בית המשפט בנוגע ללוחות הזמנים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליכים פליליים, וכי על העותר למצות את טענותיו במסגרת ההליך הפלילי הרגיל בערכאות המתאימות, לרבות אפשרות לערער לאחר מתן פסק דין סופי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יחיאל כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מרואן אבו שאהין
  • נ.ע.מ.ל ברמה בע"מ

נתבעים

  • בית משפט השלום בטבריה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת בית משפט השלום מבוססת ואין עילה להתערבות בג"ץ
  • קיומו של סעד חלופי בדמות ערעור במסגרת ההליך הפלילי
  • בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליכים פליליים
טיעוני ההגנה
  • המשיבה הציגה מצג מטעה לגבי לוחות הזמנים של החקירה
  • התארכות החקירה משנת 2017 ועד 2023 מצדיקה את ביטול כתב האישום
  • בית משפט השלום קיבל את טענות המאשימה ללא ביקורת מספקת
מחלוקות עובדתיות
  • משך הזמן הסביר לניהול חקירה בתיק עבירות מס
  • האם המשיבה הטעתה את בית משפט השלום בנוגע ללוחות הזמנים

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • הליך פלילי
  • עבירות מס
  • ביטול כתב אישום
  • סעד חלופי
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 56176-12-24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יחיאל כשר העותרים: 1. מרואן אבו שאהין 2. נ.ע.מ.ל ברמה בע"מ נגד המשיב: בית משפט השלום בטבריה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אייל אסעד פסק-דין השופט דוד מינץ: בעתירה שלפנינו התבקש בעיקר ביטולה של החלטת בית משפט השלום בטבריה מיום 13.10.2024 בהליך פלילי המתנהל נגד העותר (ת"פ 33226-02-23) ובה נדחתה בקשתו לביטול כתב האישום שהוגש נגדו בגין ביצוע עשרות עבירות מס. בתמצית, העותר הגיש בקשה לביטול כתב האישום שהוגש נגדו, על רקע התארכות משך החקירה שקדמה להגשתו. בקשה זו נדחתה, משקבע בית המשפט כי בשים לב למהות העבירות ומורכבות החקירה, חלוף הזמן במקרה זה ממועד תחילת החקירה בשנת 2017 ועד למועד הגשת כתב האישום ביום 10.2.2023, אינו מצדיק כשלעצמו את ביטולו. כן נדחתה בקשה שהגיש המבקש לקבלת מסמך שנודע לו עליו על רקע התכתבויות שהגיעו לידיו מאת המשיבה המאשר בדיעבד את העיכוב בתיק, משנמצא כי מדובר בתכתובת פנימית. בשל כך הגיש העותר את העתירה שלפנינו, בה טען בעיקר כי המשיבה הציגה לפני בית המשפט מצג מטעה באשר ללוח הזמנים של הטיפול בתיק החקירה, ותמונה עובדתית שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות. העותר טען כי מדובר במקרה "חריג ונדיר" המצדיק מתן סעד על ידי בית משפט זה, שכן "לא ניתן להבין את סד הזמנים לטיפול בתיק" ומאחר שבית משפט השלום "ממאן לראות את המציאות כפי שהיא ומקבל את דברי המאשימה ללא ביקורת". דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות ונוכח קיומו של סעד חלופי. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ערכאות השיפוט המוסמכות, ואינו משמש "מסלול עוקף" לתקיפת החלטת ביניים בהליך הפלילי. על כן, למעט במקרים חריגים שבחריגים ונדירים ביותר שענייננו אינו נמנה עליהם, דינה של עתירה מעין זו להידחות על הסף (וראו למשל: בג"ץ 4739/21 קרוואני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 6 (8.7.2021); בג"ץ 7190/22 פלוני נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז ירושלים, פסקה 15 (13.11.2022); בג"ץ 5697/23 קידר נ' פרקליטות מחוז מרכז, פסקה 6 (30.7.2023)). הדרך להשיג על החלטה כגון דא, כמו על כל החלטה הניתנת בבקשה מקדמית, היא במסגרת ההליך הפלילי, בהינתן זכות הערעור הנתונה לעותר, ככל שבבוא היום יינתן פסק דין מרשיע בעניינו (וראו: בג"ץ 3605/22 פילוסוף נ' פרקליט מחוז דרום, פסקה 13 (26.10.2022); בג"ץ 8880/21 עו"ד דוד לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 6 (28.12.2021)). העתירה נדחית אפוא. ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ה (25 דצמבר 2024). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט יחיאל כשר שופט