פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
בש"א 5590/20
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
מאיר ורדי
נ ג ד
המשיבים:
1. דוד בועז
2. אילנה בלומנצויג
3. חיים בועז
4. חנה אלעד
5. אוריאל כהן ארזי
6. אריאלה חיה כהן ארזי
7. עו"ד יוסף גולדין
8. חברת חשמל לישראל בע"מ
9. היועץ המשפטי לממשלה
ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בע"א 1683/20 מיום 21.6.2020
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בע"א 1683/20 מיום 21.6.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. במסגרת ההחלטה נקבע כי על המערער לשלם אגרה מופחתת בסך של 500 ש"ח והעירבון הועמד על סך של 4,000 ש"ח.
ביום 3.3.20202 הגיש המערער ערעור פסלות השופט צ' ויצמן (ע"א 1683/20). המערער טען כי השופט ויצמן נהג בו במשוא פנים, וכי מהחלטותיו עלה שהוא חרץ את דינו לשבט עוד טרם הוגשו סיכומים בתיק. בד בבד עם הגשת הערעור, הגיש המערער גם בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בבקשה נטען כי מצבו הכלכלי קשה תוך שפירט על אודות חובותיו הכספיים. כן טען כי סיכויי הערעור שהגיש טובים. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי המערער מנהל נגדם הליכי סרק רבים, כאשר כל ההליכים שהגיש נגדם נדחו והוצאות בגין הליכים אלו שולמו רק במקרים בהם הפקיד המערער כסף בקופת בית המשפט מראש.
ביום 21.6.2020 קבעה הרשמת כי בבקשת המערער קיימים חוסרים מסוימים להוכחת מצבו הכלכלי, ובכלל זה העובדה שהאישור שצירף לבקשה על פיו הוא אינו עובד רלוונטי לשנת 2018 בלבד, אף כי נראה כי הוא אכן מתמודד עם קשיים כלכליים. במכלול נסיבות העניין, בהתחשב בכך שסיכויי ערעור הפסלות אינם גבוהים ובכך שחלק מהסכומים שנפסקו נגדו בעבר לא שולמו לצד שכנגד, לא מצאה הרשמת כי יש מקום לקבל את הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. יחד עם זאת, האגרה הופחתה כאמור לסכום של 500 ש"ח והעירבון הועמד על סכום מתון של 4,000 ש"ח. בקשה לעיון חוזר שהגיש המערער, בצירוף אישור מעודכן על כך שהוא אינו עובד, נדחתה בהחלטה מיום 1.7.2020. בהחלטה הובהר כי בהחלטה המקורית מיום 21.6.2020 הנחת העבודה הייתה כי המערער מצוי בקשיים כלכליים, על אף שלא העמיד תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי. יחד עם זאת, אין בכך די כדי להקנות פטור כמבוקש בהתחשב בין היתר בסיכויי ההליך והצורך להבטיח את הוצאות המשיבים.
מכאן הערעור שלפנַי במסגרתו חוזר המערער על הטענות שהעלה לפני הרשמת וטוען כי שגתה הרשמת מאחר שהוא חסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון. עוד טוען המערער כי לצורך גיוס הכסף לתשלום אגרה ולהפקדת עירבון בהליכים אחרים בהם עשה כן, הוא נאלץ לקחת הלוואות מהשוק "האפור". לטענתו, סיכויי ערעור הפסלות שהגיש טובים, שכן השופט ויצמן נהג בו במשוא פנים, זאת מאחר שניכר שהוא נטה ליתן למשיבים את מבוקשם.
דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים הקשורים לאגרה ועירבון הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: בש"א 5174/20 שחם נ' פקיד שומה חולון, פסקה 3 (30.7.2020); בש"א 4824/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (22.7.2020)). החלטת הרשמת במקרה זה אינה מגלה כל עילה להתערבות ערכאת הערעור.
גם אם ניתן לצאת מנקודת הנחה כי המערער מצוי בקשיים כלכליים מסוימים, ניצבת לפניו משוכה גבוהה להוכיח כי סיכויי ההליך מצדיקים מתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נוכח המבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט, שהוא חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (בש"א 4555/20 פלוני נ' מדינת ישראל (8.7.2020); בש"א 1728/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (11.3.2020)) (הוכחה דלה אני מוצא בעניין משוא הפנים המיוחס לשופט ויצמן, למשל, בכך שהמערער מצא פגם בהחלטת השופט שקבע שהמערער הגיש מאות בקשות כאשר באותה שעה הגיש "רק" 47 בקשות). לא למותר לציין כי הרשמת הלכה כברת דרך משמעותית לקראת המערער בהעמידה את האגרה על סך של 500 ש"ח ואת העירבון על סכום מתון של 4,000 ש"ח, וגם מסיבה זו אין להתערב בהחלטתה.
ניתן היום, כ"ז באב התש"ף (17.8.2020).
ש ו פ ט
_________________________
20055900_N02.docx רד
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il