פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 55682-09-25
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרים:
1. חיים אוריאל ברנשטיין ו-14 אחרים
נגד
המשיבים:
1. יפעת תומר ירושלמי
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. עמית איסמן
4. איל זמיר
5. ישראל כץ
6. ממשלת ישראל
7. בנימין נתניהו
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד אלחנן מירון; עו"ד איתמר מירון; עו"ד ירין ראובן
פסק-דין
השופט דוד מינץ:
עניינה של העתירה בבקשת העותרים למתן שני סעדים. הסעד הראשון, להורות למשיבים 3-1 לתקן את חוות דעתם שהוצגה לראשי הצבא והקבינט הביטחוני, כך שזו תורה כי במהלך לחימה ובהיעדר יכולת שליטה ובקרה, רשאי הצבא למנוע אספקת סיוע הומניטרי לשטחי לחימה בעזה. בפרט כשיש לאזרחים המצויים באזור חלופה זמינה וממשית במרחק קצר. הסעד השני, כי יובהר שבאפשרות הממשלה והקבינט ליצור "מצור אפקטיבי – ללא הכנסת סיוע הומניטרי כלשהו", לאחר שניתנה לתושבים האפשרות לצאת לאזורים בהם יש סיוע, ובכלל זה להורות כי ניתן לייצר את המצור האפקטיבי אף לפני כניסת חיילים לשטח.
דין העתירה להידחות על הסף. אשר לסעד הראשון, מדובר בסעד שאין כל מקום לתיתו. מטבע הדברים, חוות דעתם של משיבים 3-1 משקפת את פרשנותם בעניין הדין החל, ובית המשפט, בהליך המתאים, מוסמך לאמץ או לבקר את עמדתם, ולקבוע מהו הדין, אך בוודאי שלא להורות להם לתקן את חוות דעתם. אשר לסעד השני, אין זה מתפקידו של בית המשפט לתת ייעוץ משפטי לממשלה או לקבינט הביטחוני ביחס לקווי פעולה שבאפשרותם לנקוט, אלא להעמיד למבחן משפטי החלטות שהתקבלו על ידם הלכה למעשה (וראו גם בעניין אי התערבות בהחלטות שהן בגרעין שיקול הדעת של הממשלה והקבינט: בג"ץ 6820/23 מפקדים למען ביטחון ישראל- בכירי מערכת הביטחון למען הסדרים מדיניים-בטחוניים נ' ראש הממשלה (14.9.2023); בג"ץ 2280/24 גישה מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ' ממשלת ישראל, פסקה 13 לחוות דעתי (27.3.2025); בג"ץ 30312-03-25 כהן נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (10.4.2025)). בנוסף, דין הסעד השני להידחות גם מחמת היעדר מיצוי הליכים, שכן סעד זה כלל לא נזכר בפניות העותרים למשיבים 3-1 (בג"ץ 56566-12-24 מוסקוביץ נ' פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, פסקה 5 (22.6.2025)).
ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ו (08 אוקטובר 2025).
דוד מינץ
שופט
עופר גרוסקופף
שופט
חאלד כבוב
שופט