מפקדים למען ביטחון ישראל- בכירי מערכת הביטחון למען נ. ראש המ

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6820/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. מפקדים למען ביטחון ישראל- בכירי מערכת הביטחון למען הסדרים מדיניים-בטחוניים 2. אחים לנשק 3. ביחד עם לוחמי כיפור 1973 4. 555 פטריוטים, יוצאי יחידה 214, יוצאי שלדג 669, שייטים לדמוקרטיה, חובלים וחובלות להצלת הדמוקרטיה, לוחמי הצוללת נ ג ד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. המטה לביטחון לאומי 5. ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רא"ל הרצי הלוי ראש המטה הכללי של צה"ל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד שר גלעד פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפנינו התבקש להורות למשיב 1, ראש הממשלה, לכנס את הממשלה או את ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן: הקבינט) לדון במצב הכשירות של צבא הגנה לישראל (להלן: צה"ל); בתוך כך להורות כי תשמע סקירה על מצב הכשירות של צה"ל מאת משיב 5, הרמטכ"ל; ולהורות לראש הממשלה לדרוש מהמטה לביטחון לאומי להציג בפני שרי הקבינט את המשמעויות העולות מהנתונים שיציג הרמטכ"ל. דין העתירה להידחות על הסף. המסד העובדתי עליו מתבססת העתירה, בכל הנוגע לטענה להימנעות ראש הממשלה מלדון "במצב הכשירות של צה"ל" הינו רעוע ודל ביותר. העותרים נשענים על טענות לפיהן "ככל הידוע" להם גורמים שונים פנו לראש הממשלה בעניין זה ועל פרסומים שונים בתקשורת. גם הטענות לקיומו של "מצב חרום" נשענות על "דיווחים בתקשורת" על פיהם דוּוח לראש הממשלה על ירידה ברמת הכשירות של צה"ל. עתירה לבית משפט זה צריכה להיות מבוססת על תשתית עובדתית קונקרטית ובדוקה התומכת בנטען בה והמבססת את הסעדים המבוקשים במסגרתה, ואינה יכולה להתבסס על השערות, כתבות ופרסומים בכלי התקשורת (וראו למשל: בג"ץ 5849/19 רשימת המחנה הדמוקרטי נ' מבקר המדינה, פסקה 9 (12.9.2019); בג"ץ 2876/23 התנועה לטוהר המידות נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 11 (3.5.2023)). למעלה מכך, לא רק שהעתירה אינה נשענת על תשתית עובדתית מינימלית כאמור, אלא שתשובות המשיבים שניתנו לפניות העותרים שקדמו לעתירה, עומדות בסתירה חזיתית לטענות העולות בה. זאת מבלי שניתן לכך כל מענה מטעם העותרים, מלבד טענתם הכללית כי מדובר בתשובות ש"אין בהן דבר וחצי דבר" ו"אינן ענייניות". בתשובה לפנייה לראש הממשלה נמסר ביום 21.8.2023 כי "נושא מוכנות הצבא הוא אכן בעל חשיבות עליונה לביטחון המדינה. אף כי אין זה מקובל, בדרך כלל, לפרסם ברבים את דבר כינוסי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, את מועדי הכינוסים ואת הנושאים שעל סדר יומה [...] סוגיית מוכנות הצבא תובא בקרוב לדיון בפורום זה". כמו כן, בתשובה מטעם מזכיר הממשלה מיום 5.9.2023 ניתן מענה ענייני, פורט כינוס הקבינט מאז הוקמה הממשלה ה-37, והובהר, בכפוף להסתייגות על פיה מדובר בנושא בטחוני, כי נושא מוכנות הצבא מוכר היטב לראש הממשלה והוא מקיים שיח רציף בנושא עם שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש המל"ל. כל האמור מצטרף לכך שמדובר בנושא המצוי בגרעין שיקול הדעת של הממשלה – הדרך והאופן שבהם יש להתמודד עם סוגיות מתחום יחסי הביטחון, תחום אשר ההתערבות השיפוטית בו הינה מצומצמת ביותר ומרוסנת עד מאוד (ראו למשל: בג"ץ 7844/07 כהן נ' ממשלת ישראל, פסקה 22 (14.4.2008); בג"ץ 1942/21 אגמון נ' מנכ"ל משרד הביטחון, פסקה 7 (27.6.2021); בג"ץ 6063/08 שחר נ' ממשלת ישראל, פסקה 4 (8.7.2008)). בנסיבות האלו, אין כל מקום להידרש לעתירה, והיא נדחית. ניתן היום, ‏כ"ח באלול התשפ"ג (‏14.9.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23068200_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1