מוסקוביץ-קלמן ואח' נ' פרקליטות המדינה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 56566-12-24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר העותרים: 1. זאב מוסקוביץ 1. אסתי מוסקוביץ 2. רבקה שורק 3. אברהם קלמן 4. אור קורן 5. לאה שמש 6. רענן בורל נגד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה, משרד המשפטים 2. זאב בלומנצוויג עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אורי קורב; עו"ד שאול כהן בשם המשיבים: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל; עו"ד מיה ציפין פסק-דין השופט דוד מינץ: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבה 1, פרקליטות המדינה (להלן: המשיבה), לקבל לטיפולה ערר שהגישו נגד סגירת תיקי החקירה שהתנהלו נגד משיב 2 (להן: המשיב), וכן להורות למשיבה להוציא "הנחייה מסודרת שבגדרה יקבעו מסגרת הכללים והשיקולים להארכת מועד להגשת ערר". בתמצית, העותרים מלינים על החלטת המשיבה שלא לקבל את הערר שהוגש מטעמם ביום 25.7.2024 נגד סגירת תיקי החקירה הפליליים שנוהלו נגד המשיב מחמת שיהוי. לטענת העותרים הם קבלו את החומר הרב של תיק החקירה רק ביום 6.5.2024 והתקשו להגיש את הערר אלא בחלוף 80 יום. נטען כי נימוקי המשיבה להחלטתה שלא ליתן ארכה להגשת הערר מתאפיינים בפרשנות דווקנית לסעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) – הדן במועד להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין נילון, תוך התעלמות מהסמכות המוקנית לה בסיפא של אותו הסעיף לתת ארכה. לטענת העותרים אין לקבל את טענת המשיבה לפיה ארכה להגשת ערר ניתנת רק במשורה, שכן לפי הנחיית המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) (להלן: המשנה לפרקליט המדינה) מיום 27.7.2020 שעניינה "עררים המוגשים באיחור", ארכה של 15 יום ניתנת באופן אוטומטי, גם ללא הגשת בקשת ארכה. כמו כן, המשיבה מתנהלת בחוסר שוויון ואפליה חמורה – בעוד שבקשות למתן ארכה להגשת ערר מתקבלות רק במקרים חריגים, הרי שלרשות מחלקת עררים עומדת האפשרות לקבלת ארכה לקבלת החלטה בערר (בהתאם הנחיית פרקליט המדינה מס' 1.11), כך שמבחינתה סד זמנים לקבלת החלטה בערר עומד על כשנה. החלטת המשיבה לא רק שלא מתחשבת בכך שבאי-כוח העותרים לא ראו בזמן אמת את תשובותיה הראשונות של המשיבה, אלא גם נעדרת כל נימוק ענייני, ומתעלמת משיקולים כבדי משקל שהיו דרושים לקבלת ההחלטה, לרבות מועד קבלת חומרי החקירה, היקף החומר הראייתי, מורכבות התיק, זהות המשיב ועברו הפלילי, זהות המתלוננים והנזק שנגרם להם, והסכנה הציבורית הגלומה באי מיצוי הדין עם המשיב. האיחור בבקשת הארכה יכול לשמש כשיקול בדחיית הבקשה, אך לא כשיקול בלעדי. בנוסף, המשיבה לא נתנה בהחלטתה משקל להיקף המצומצם בו פעל משרד באי-כוח העותרים עקב המלחמה המתרחשת עלינו בימים אלו, וכן לאופן בו טיפלה המשיבה בבקשתם לעיון בחומרי החקירה. החלטת המשיבה לדחות את הבקשה למתן הארכה תוך התעלמות מהשיקולים כאמור עומדת בניגוד להנחיית המשנה לפרקליט המדינה, נגועה בחוסר סבירות קיצונית, ועולה כדי פגיעה בלתי מידתית בזכויות העותרים. המשיבה מצידה טוענת כי דינה של העתירה להידחות נוכח מידת ההתערבות המצומצמת של בית המשפט בהחלטותיה בענייני חקירות והעמדה לדין, בשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לה בעניינים אלו. בהחלטה גם לא נפל כל פגם היורד לשורש העניין והיא אינה נגועה בחוסר סבירות קיצוני או עיוות דין מהותי, ועל כן אין עילה להתערבות בהחלטה. גם העיכוב במסירת חומרי החקירה אינו מצדיק כשלעצמו מתן ארכה במועד הגשת הערר, ובפרט כאשר הוא נעוץ בהתנהלות העותרים שנמנעו מלהגיש בקשה מקוונת כנדרש. אך אף אם עמדו בפני העותרים קשיים אובייקטיבים להגשת הערר במועדו, אין הם מצדיקים את היעדרה של בקשה להארכת מועד מטעם העותרים עובר להגשת הערר. דין העתירה להידחות גם לגופה. בתמצית, נטען כי בשים לב למשך האיחור בו הוגש הערר – שעה שנודע לעותרים על ההחלטה שלא להעמיד את המשיב לדין כבר ביום 18.3.2024, לשיהוי הכבד שדבק בהגשת בקשת הארכה, להיות העותרים מיוצגים על ידי עורכי דין ולמודעותם הסובייקטיבית לסד הזמנים הקבוע בדין להגשת הערר, הרי שההחלטה מאזנת כראוי בין מכלול השיקולים הדרושים לבחינת הבקשה. זאת בפרט כאשר לעותרים עומדת גם אפשרות לברר את טענותיהם בהליך אזרחי. אשר לסעד שהתבקש בעניין גיבוש הנחייה בה יקבעו הכללים והשיקולים למתן ארכה להגשת ערר, עדכנה המשיבה כי לאחרונה, ביום 27.1.2025, פורסמה הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.20 שעניינה "טיפול הפרקליטות בעררים על סגירת תיקים או על החלטות לדחות בקשות לשינוי עילת הסגירה", הכוללת, בין היתר, הנחיות בענין בחינת בקשות לארכה להגשת ערר על סגירת תיק, ולפיכך סעד זה התייתר. דין העתירה להידחות – הסעד האופרטיבי בהיעדר עילה להתערבות והסעד העקרוני מאחר שהתייתר. בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטותיהן של רשויות התביעה בענייני ניהול חקירה פלילית והעמדה לדין בשל שיקול הדעת הרחב שמסור להן בסוגיות השונות הנמצאות בתחום אחריותן (בג"ץ 9706-05-25 פלוני נ' פרקליטות המדינה, פסקה 10 (18.5.2025); בג"ץ 7478/22 נורואלייב נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 8 (28.11.2022); בג"ץ 3934/17 פלוני נ' השר לבטחון פנים מר גלעד ארדן, פסקה 4 (24.7.2017)). דברים אלה נכונים על אחת כמה וכמה כשמדובר בהחלטות בעלות אופי דיוני, כגון דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערר. מקרה זה רחוק מגדרם של המקרים המצדיקים התערבות. בהתאם לסעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי, ערר על החלטה שלא להעמיד לדין יוגש בתוך 60 ימים מהמועד שבו נמסרה למתלונן הודעה על החלטה זו. בענייננו, אין חולק כי ערר העותרים הוגש בחלוף כארבעה חודשים מהמועד שבו נמסרו להם ההודעות על סגירת התיק (באמצע חודש מרץ 2024), ובחלוף כ-80 ימים מהמועד שבו הועברו להם חומרי החקירה שהתבקשו על ידם. זאת שעה שהעותרים מיוצגים על ידי משרד עורכי דין, ובבקשותיהם לצילום חומרי החקירה אף ציינו במפורש את סד הזמנים העומד לרשותם לצורך הגשת הערר. טענות העותרים בפניותיהם להארכת המועד נבחנו ונשקלו על ידי מחלקת עררים והמשנה לפרקליט המדינה (תפקדים מיוחדים) מספר פעמים, ולא נמצא אפוא כי נפל פגם באופן שבו הופעל שיקול הדעת המסור למשיבה בהחלטות מעין אלו. באשר לסעד השני המבוקש בעתירה, לפיו נתבקש להורות למשיבה לפרסם הנחייה אשר תקבע את מסגרת הכללים והשיקולים למתן ארכה להגשת ערר. כאמור, לאחר הגשת העתירה, ביום 27.1.2025, פורסמה הנחיית פרקליט המדינה מס' 1.20 במסגרתה עוגנו אמות המידה ומסגרת השיקולים הרלוונטית לבחינת בקשות להארכת מועד להגשת ערר (הנחיה ב.6). בנסיבות אלו, הסעד שנתבקש התייתר ואין בו להצדיק את קבלת העתירה (השוו: בג"ץ 4649/24 התעוררות בירושלים (ע"ר) נ' שר הפנים (29.1.2025)). למעלה מן הדרוש יוער, כי אף אם הסעד לא היה מתייתר, הרי שמדובר בסעד שכלל לא נזכר בחילופי המכתבים הרבים בין העותרים למשיבה, ולוּ במכתב אחד – ומשכך היה דינו להידחות בהיעדר מיצוי הליכים (בג"ץ 40993-12-24 עו"ד לילך גפני רוזינס נ' פרקליטות המדינה – המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 4 (17.12.2024); בג"ץ 6596/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 3 (3.10.2022)). העתירה נדחית, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ו סיוון תשפ"ה (22 יוני 2025). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת