שחר בן מאיר נ. משרד המשפטים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 55639-05-26 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב העותר: עו"ד שחר בן מאיר נגד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. הנהלת בתי המשפט 3. הוועדה לבחירת שופטים 4. היועצת המשפטית לממשלה 5. השופט ניר מישורי שם טוב 6. השופט מנחם מזרחי 7. השופטת מיכל קפלן רוקמן 8. השופט עמית יריב 9. השופט שמואל הרבסט 10. השופטת שלי אייזנברג 11. השופטת אפרת אור (אליאס) עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט חאלד כבוב: בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות למשיבים 1–3 לבוא וליתן טעם "מדוע לא תבוטל הצעת שר המשפטים (המשיב מס' 1) ולא תידון על ידי הועדה לבחירת שופטים (המשיבה מס' 3) לבחור ולמנות כעת את המשיבים 5-11 (להלן: 'נשיאי השלום') לתפקיד של שופט מחוזי, אשר הכהונה תחל בעוד שנים (ביחס לרובם)". כן התבקשנו להורות למשיבה 3 להתייצב וליתן טעם "מדוע לא תימנע מלדון ולהצביע על בחירת [משיבים 5-11] בעת הזו לתפקיד של שופט/ת של בית המשפט המחוזי, שכהונתו תחל בעוד שנים". בתמצית שבתמצית, בעתירה נטען כי סמכות שר המשפטים לכנס את הוועדה נובעת מכך שהוא "ראה שיש למנות שופט" (כלשון סעיף 7(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לשיטת העותר, לא ניתן לומר כי השר רואה, כבר כעת, כי "יש למנות שופט" בעוד שנתיים עד ארבע וחצי שנים (הוא המועד שבו תסתיים כהונתם של חמישה מתוך ששת המשיבים המכהנים כנשיאי בתי משפט השלום), ומשכך אין מקום לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בשלב הנוכחי, כדי לדון במינויים אלו. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, ומבלי לנקוט כל עמדה ביחס לטענות העותר לגופן, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף; וכך אציע לחבריי כי נורה. כפי שציינתי בעניין אחר: "הלכה היא מימים ימימה, כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה שהוגשה לפני שהתקבלה החלטה סופית לגופו של עניין; אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן. שורשיה של הלכה זו נעוצים בטעמים של הפרדת רשויות" (בג"ץ 5404/23 ריינדיר אנרגיה בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקה 7 (27.07.2023)). באותו עניין הפניתי לדבריו של השופט א' מצא בע"א 524/98 מדינת ישראל, משרד האוצר נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ואח'‏, פ''ד נב(2) 145, 152-151 (1998) שקבע כי: "ככלל, עתירה שהוגשה לפני שהרשות המוסמכת לכך קיבלה החלטה לגופו של העניין הנדון, דינה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת [...]. כלל זה, שיסודו בעקרון הפרדת הרשויות, מכתיב את גבולותיה של הביקורת השיפוטית על פעולות המינהל [...]. זה אכן הכלל. סטייה ממנו עלולה לשבש את מערכת האיזונים שבין הרשויות. לפיכך, ובהיעדר נימוקים כבדי משקל המצדיקים לסטות ממנו, יש לנהוג על-פיו". וכפי שציינה השופטת ר' רונן בבג"ץ 5586/22 אגוד מכוני הרישוי בישראל נ' שר האוצר, פסקה 5 (24.08.2022)): "הרציונל העומד בבסיס כלל זה הוא כי משטרם התקבלה כל החלטה, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית עליה. במקרים כאלה יש לתת לרשות המוסמכת הזדמנות להשלים את תהליך קבלת ההחלטות, אשר אף עשוי לייתר בסופו של דבר את הדיון בעתירה או למצער לחדד את המחלוקות כך שזו תתנהל בצורה יעילה יותר". ומהתם להכא. כלל 11ב לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ"ד-1984, אליו הפנה גם העותר עצמו, קובע כי "לא יובא עניינו של מועמד לדיון בפני ועדת הבחירה אלא לאחר שהודעה בדבר היותו מועמד פורסמה ברשומות 45 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לדיון במועמדותו"; וכי "כל אדם רשאי, בתוך 20 ימים ממועד פרסום שמות המועמדים כאמור בכלל משנה (א), לפנות לועדת הבחירה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד לכהונת שופט, והועדה תנהג בבקשה לפי שיקול דעתה". אין חולק כי מכתבו של העותר הועבר לחברי הוועדה לבחירת שופטים (ראו בסיפא לתשובת היועץ המשפטי לרשות השופטת, נספח 3 לעתירה); וחזקה כי הדברים יידונו על-ידי הוועדה בלב פתוח ובנפש חפצה. החלטה סופית – טרם התקבלה. יתכן שיינתן מענה הולם לטענות העותר, אך גם לא ניתן לשלול את האפשרות שחברי הוועדה ישתכנעו מטענותיו. ככל שהוועדה תשתכנע מהטענות – העתירה תתייתר; וככל שתתקבל על-ידי הוועדה החלטה הדוחה את טענות העותר – דלתות בית משפט זה לא ננעלו. ודוק: כפי שנקבע בפסיקה, סעיף 11 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי "שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו", חל רק לאחר השלמת הליך מינויו של שופט בהשבעתו בידי נשיא המדינה (בג"ץ 2778/11 קוסנוביץ נ' הוועדה למינוי שופטים (01.12.2011)). כך או אחרת, העתירה דנן היא עתירה מוקדמת, וככזו, דינה להידחות על הסף. העותר מציין כי המינוי ייכנס לתוקף בעוד שנים רבות ולכן אין נזק מדחיית ההצבעה בוועדה. ברם, היא הנותנת. דווקא עובדה זו מלמדת שאין דחיפות בבירור העתירה טרם קבלת החלטה על-ידי הוועדה (והשוו: בג"ץ 8527/20 שרת התחבורה ח"כ מירי רגב נ' שר המשפטים מר אבי ניסנקורן, יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, פסקה 21 לחוות דעתו של השופט ג' קרא (14.12.2020)). העתירה נדחית אפוא בזאת מבלי להביע כל עמדה, ולו ברמז, באשר לטענות העותר לגופן. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י' סיוון תשפ"ו (26 מאי 2026). אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט