אלכסנדר פולאקוב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 547/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 547/07 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: אלכסנדר פולאקוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פ 5123/06 מיום 11.12.06 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר זיו תאריך הישיבה: ז' בתשרי התשס"ח (19.09.07) בשם המערער: עו"ד פ' בריק בשם המשיבה: עו"ד מ' בוכמן-שינדל בשם שירות המבחן: גב' ב' וייס פסק-דין השופטת א' חיות: 1. המערער הורשע על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו) בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1979 ונהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. העובדות כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן הן אלה: ביום 1.6.2006 נפגשו המערער ואלכסנדר דשוק (להלן: המתלונן) בשעות הערב ובילו מספר שעות יחד. סמוך לשעה 21:00 בעודם שוהים במגרש חניה ברכבו של המערער התפתח ביניהם ויכוח שגלש לחילופי מהלומות. למקום הגיע אנדריי גולן, קרוב משפחה של המתלונן, אשר הפריד בין השניים אך בשלב זה נכנס המערער לרכבו והחל בנסיעה אל עבר המתלונן ואנדריי בכוונה לפגוע במתלונן. המערער פגע במתלונן אשר הוטח אל חלון הרכב ונחבט בכביש, וכן פגע קלות באנדריי. המערער המשיך לדרוס את המתלונן בהיותו מוטל על הכביש לא פחות משלוש פעמים נוספות ולאחר מכן שב ופגע עם רכבו באנדריי, שהוטח מעוצמת המכה אל המדרכה וביקש להמשיך ולפגוע בו פעם נוספת אך עוברי אורח הרחיקו את אנדריי אל מעבר לחומה סמוכה ומנעו את הדבר. כתוצאה ממעשים אלה נזקק המתלונן לאשפוז בבית חולים שארך מספר חודשים בשל שבר באגן ושפשופים מרובים ואנדריי אושפז אף הוא בבית חולים למספר ימים כשהוא סובל מחבלות קהות בגב ובקרסול. 2. בגין העבירות שבהן הורשע גזר בית המשפט המחוזי על המערער ארבע שנות מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר ושנתיים מאסר על תנאי למשך שנתיים. כמו כן נפסל המערער מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים שתחילת מנינם במועד שחרורו מן המאסר. בגזר הדין הדגיש בית המשפט את חומרת העבירות בהן הורשע המערער ואת העובדה כי בעברו הרשעה קודמת בעבירת אלימות, וכלשונו: רבות כבר נכתב על האלימות שפש[ת]ה בחברתנו ועל הצורך למגרה. בעניינו של הנאשם [המערער] מדובר ברף הגבוה של האלימות, כאשר הנאשם [המערער] פגע בשניים ורק עקב התערבות אחרים נקטע מסע האלימות שלו ויפים בעניינו דברי כבוד השופט לוי בע"פ 4418/06 מדינת ישראל נ. עומר גריפאת (לא פורסם – פסק דין מיום 20.11.06) ן[ו]לפיהם "מדובר בגילוי נוסף של נגע האלימות שפשה בחברה הישראלית, כאשר אנשים מן השורה אינם מהססים עוד להשתמש בכלי נשק קרים ואף חמים כדי "ליישב" את מה שנראה בעינהם כ"מחלוקות". גם בעברו של הנאשם [המערער] עבירת אלימות, כאשר בשנת 2002 הוא הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש- בן זוג . בנסיבות שכאלה – הענישה חייבת להיות מחמירה – הן במטרה לגמול לנאשם [המערער] על אלימותו והן כדי להרתיע את הרבים (וראה : ע"פ 5203/06 מדינת ישראל נ. נניקשוילי – לא פורסם) יחד עם זאת נתן בית המשפט דעתו לכך שהאירוע האלים התפתח בין המתלונן לבין המערער בהיות שניהם שיכורים וכן נתן בית המשפט את דעתו לנסיבות האישיות הקשות של המערער כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, ובהן העובדה שהמערער עלה לישראל מאוקראינה בשנת 2000 והוא מטופל באשה ובחמישה ילדים וכן העובדה שהמערער חולה במחלת ניוון שרירים ומתקיים מקצבת נכות מלאה של המוסד לביטוח לאומי. שרות המבחן אבחן אצל המערער דפוסי התנהגות אלימים וכן התמכרות לטיפה המרה. על כן, לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו אך ציין כי מן הראוי לשלב את המערער בטיפול מתאים במסגרת בית הכלא ובית המשפט אכן ציין בגזר הדין כי במידת האפשר יש לשבץ את המערער בתוכנית גמילה מאלכוהול בכלא "חרמון". 3. המערער קובל בפנינו על חומרת העונש שהושת עליו וטוען כי הוא אינו מייחס משקל ראוי לנסיבותיו האישיות יוצאות הדופן וכן לאירוע שקדם להתנהגותו האלימה. המערער שב ומדגיש בהקשר זה כי התגרה בינו לבין המתלונן פרצה בעת שהשניים היו בגילופין וכי בשל נכותו הקשה עמד חסר אונים מול התוקפנות שנקט כלפיו המתלונן. המערער מציין כי בית משפט קמא התעלם מן התיעוד הרפואי שהוגש לו ממנו עולה כי אף הוא נחבל באירוע ונזקק לטיפול רפואי ולטענתו נסיבות האירוע מלמדות כי הוא איבד את שיקול דעתו לרגע כתוצאה מן המצוקה שאליה נקלע והדבר מצדיק הקלה בעונשו. המערער מוסיף וטוען כי איזון ראוי של שיקולי ענישה ובכללם התחשבות במחלת ניוון השרירים הקשה ממנה הוא סובל מוליך אל המסקנה שאין לגזור עליו מאסר כה ממושך ולטענתו היה על בית משפט קמא לייחס משקל רב יותר לקביעת שרות המבחן כי נכותו מקשה עליו לתפקד בתנאי מאסר. עוד מבקש המערער להפנות את תשומת הלב לתסקיר העדכני שהוגש בעניינו לבית משפט זה ממנו עולה כי הוא השתלב באולפן ללימודי עברית בכלא וכי בקרוב תיבחן התאמתו לקבוצה טיפולית בנושא אלכוהול. המשיבה מצידה סומכת ידיה על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי וטוענת כי מעשי המערער חמורים ביותר וכי אף שבמהלך התגרה ספג המערער מהלומות מן המתלונן הרי משעה שנכנס לרכבו לא נשקפה לו עוד כל סכנה ועל כן אין מדובר באירוע שניצת ברגע של איבוד שליטה אלא במעשה נקם מצד המערער עליו מעידה העובדה שהמערער שב ופגע במתלונן ובאנדריי מספר פעמים. המשיבה מוסיפה ומדגישה כי לאחר האירוע היה המתלונן מחוסר הכרה למשך ארבעה ימים וכי שהה ביחידה לטיפול נמרץ ונותר באשפוז לצורך ניתוחים וטיפולים במשך כארבעה וחצי חודשים נוספים. דיון 4. המעשים אשר בביצועם הורשע המערער קשים הם עד מאוד ואך בדרך נס הסתיימו ללא קיפוח חייהם של המתלונן ואנדריי. תחושות התסכול וחוסר האונים שחווה המערער על רקע מצבו הרפואי במהלך התגרה שהתפתחה בינו לבין המתלונן - מובנות ככל שתהיינה - אינן יכולות בשום אופן לרכך את החומרה שבמעשיו. אכן משעה שנכנס המערער לרכבו ולא היה חשוף עוד לסכנת פגיעה מצד המתלונן היה עליו לעזוב את המקום, אך תחת זאת בחר לפגוע במתלונן תוך שימוש אלים ואכזרי ברכבו ככלי חבלה. אין מדובר באירוע שניצת ברגע של אובדן שליטה, כטענת המערער, אלא במסכת מתמשכת של אלימות אשר במהלכה תקף המערער שוב ושוב את המתלונן ואת אנדריי באמצעות רכבו ואף גרר את המתלונן על הכביש לאחר שנלכד בין גלגלי הרכב. הרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות אלימות מחזקות אף הן את המסקנה כי אין מדובר באירוע חד-פעמי של אובדן שליטה אלא בקווים אלימים שבהם מתאפיינת התנהגותו 5. נוכח האלימות שלוחת-הרסן וחסרת-המעצורים שנקט המערער כלפי המתלונן וכלפי אנדריי במקרה דנן ובשים לב לחומרת הפגיעות שנגרמו להם כתוצאה ממעשיו, אנו סבורים כי העונש שהושת על המערער אף שאינו קל אין בו משום חומרה יתרה המצדיקה את התערבותנו (ראו והשוו: ע"פ 767/01 קטן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.10.2001)). מצבו הרפואי של המערער אין בו כדי לשנות ממסקנה זו הן משום שבית משפט קמא הביאו בחשבון בגזירת העונש והן משום שמצבו הרפואי של המערער לא מנע ממנו לבצע את מעשי החבלה והתוקפנות שבהם הורשע ואלה אינם קשורים באופן כלשהו למצבו זה. בכך שונה המקרה שלפנינו תכלית השינוי מן הנסיבות החריגות שהיוו בסיס להקלה בעונש בע"פ 7187/05 גולדמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.11.2005), אליו הפנה המערער ועליו ביקש לסמוך טענותיו בעניין זה. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"א תשרי, תשס"ח (23.09.07). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07005470_V01.doc יג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il