פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5309/20

לינא ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

העותרים ביקשו להורות למשיבים להכריע בבקשתם לאיחוד משפחות שהוגשה לטענתם בשנת 2008.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/10/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5309/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) לינא ואח' נגד מדינת ישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשיבים להכריע בבקשתם לאיחוד משפחות שהוגשה לטענתם בשנת 2008.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5309/20

לינא ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

העותרים ביקשו להורות למשיבים להכריע בבקשתם לאיחוד משפחות שהוגשה לטענתם בשנת 2008.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבת האזור ובעלה האזרח האמריקאי, עתרו לבג"ץ בדרישה כי המשיבים יכריעו בבקשתם לאיחוד משפחות שהוגשה לטענתם בשנת 2008. המשיבים טענו כי לא נמצא תיעוד לבקשה כזו, כי העותרים השתהו למעלה מעשור בקידום עניינם, וכי לא מוצו הליכים מול הרשות הפלסטינית. בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים וקבע כי העתירה לוקה בשיהוי כבד ובהעדר מיצוי הליכים. בנוסף, נקבע כי אין עילה להתערבות שיפוטית שכן המשיבים אינם יכולים לדון בבקשה שכלל לא הועברה אליהם על ידי הרשות הפלסטינית. העתירה נדחתה והעותרים חויבו בהוצאות משפט.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, ד' מינץ, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סאלם לינא
  • סאלח פתחי

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • מפקד כוחות צה"ל בשטחים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות בשנת 2008.
  • העותרים פנו למתפ"ש בשנת 2020 לבירור מצב הבקשה ולא קיבלו מענה.
  • הקפאת הטיפול בבקשות איחוד משפחות פוגעת בזכותם לחיי משפחה.
  • מצבו הבריאותי של העותר מחייב הסדרה של מעמדו.
טיעוני ההגנה
  • לא נמצא תיעוד לבקשה משנת 2008.
  • העותרים זנחו את בקשתם במשך למעלה מעשור (שיהוי).
  • לא מוצו הליכים מול הרשות הפלסטינית ומול המשיבים.
  • אשרת השהייה של העותר הוארכה, ולכן העתירה התייתרה בחלקה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוגשה בקשה לאיחוד משפחות בשנת 2008 והאם היא הועברה לידי המשיבים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • העובדה כי לא הועברה בקשה רשמית מהרשות הפלסטינית למשיבים.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת העותרים בדבר הגשת בקשה בשנת 2008 (בהעדר סימוכין).

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • שיהוי
  • מיצוי הליכים
  • מתפ"ש

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5309/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. סאלם לינא 2. סאלח פתחי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. מפקד כוחות צה"ל בשטחים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד נסרי עאמר בשם המשיבים: עו"ד אבי טוויג פסק-דין השופט ד' מינץ: הסעד העיקרי המבוקש בעתירה שלפנינו הוא מתן החלטה על ידי המשיבים בבקשה לאיחוד משפחות בעניינם של העותרים. עותר 2 (להלן: העותר), אזרח אמריקאי, הוא בעלה של עותרת 1 (להלן: העותרת), תושבת האזור. לבני הזוג נולדו שתי בנות בארה"ב. החל משנת 1995 מגיע העותר לאזור לתקופות קצרות של כחודש. בעתירה נטען כי העותר נכנס בפעם האחרונה לאזור ביום 2.4.2019, כאשר רישיון הישיבה שלו הוארך לאחרונה רק עד ליום 29.7.2020. עוד נטען כי ביום 25.8.2008 הגישה העותרת בקשה לאיחוד משפחות (להלן: הבקשה) לרשות הפלסטינית (להלן: הרשות), אשר לפי הנטען אף הועברה לישראל לצורך המשך טיפול. לטענת העותרים, ביום 10.2.2020 הם פנו למשרד פניות הציבור של מתאם פעולות הממשלה בשטחים לצורך בירור מצב בקשתם משנת 2008 (להלן: הפניה), אולם לא קיבלו כל מענה. ברם, הטיפול בבקשות איחוד משפחות, ובכללן בקשתם שלהם הוקפא על ידי המשיבים בשל מדיניות מכוונת מצד ממשלת ישראל. הקפאה זו פוגעת בזכותם לחיי משפחה. העותרים ביקשו לבחון את בקשתם לאלתר, נוכח מצבו הבריאותי של העותר אשר דורש ממנו טיפולים רפואיים תכופים בחו"ל ונוכח העובדה כי אשרת השהייה שלו לא הוארכה. בתגובתם המקדמית לעתירה טענו המשיבים כי דינה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ושיהוי שנפל בהגשתה. בפן העובדתי ציינו המשיבים כי לא נמצא כל תיעוד לבקשתם של העותרים מיום 25.8.2008 לאיחוד משפחות, כאשר גם העותרים לא הגישו כל סימוכין לכך. יתר על כן, מעיון בעתירה עולה כי עד לפנייתם בחודש פברואר 2020, זנחו העותרים את פנייתם הבודדת הנטענת משנת 2008 לאיחוד משפחות ולא נקטו כל פעולה של ממש לקידום הטיפול בה. לשיטת המשיבים, בנסיבות אלה היה על העותרים להקדים ולמצות הליכים באופן סדור, לוודא סמוך לאחר פנייתם כי היא התקבלה, כי בקשתם הועברה על ידי הרשות למשיבים ומצויה בידיהם, ורק אז, אם לא הייתה ניתנת תשובה בתוך פרק זמן סביר, לעתור לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד. כמו כן, ביחס לטענות הנוגעות לבקשה משנת 2008, טענו המשיבים כי העתירה הוגשה בחלוף למעלה מעשור ועל כן נפל שיהוי ניכר בהגשתה. דין העתירה להידחות גם לגופה בהיעדר כל עילה להתערבות שיפוטית ומשעה שלא הועברה על ידי הצד הפלסטיני למשיבים בקשה לאיחוד משפחות, על העותרים לפעול להגשת בקשה כאמור לרשות הפלסטינית. המשיבים ציינו כי ככל שתתקבל בקשה כאמור, היא תיבחן בהתאם למדיניות שתהא תקפה באותה עת ויילקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים. עוד בפן העובדתי ציינו המשיבים, כי אשרת השהייה של העותר הוארכה עד ליום 23.2.2021 לאור בקשה שהגיש מיום 23.8.2020, וכי בבוא העת יוכל להגיש בקשה להארכה נוספת אשר תישקל בהתאם לנסיבות. על כן, בכל הנוגע להמשך שהייתו של העותר באזור, העתירה ממילא מתייתרת. דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי הכבד שנפל בהגשתה ובשל היעדר מיצוי הליכים. אף אם נניח כי העותרים אכן פנו לרשות בשנת 2008 בבקשה לאיחוד משפחות, ממועד הגשת אותה בקשה ועד לחודש פברואר האחרון – למעלה מעשור – שקטו העותרים על שמריהם ולא נקטו אף פעולה לקדם את בקשתם. בנסיבות אלה, ניתן לראות בעותרים כמי שזנחו את בקשתם המקורית. נוכח חלוף הזמן הרב ממועד הגשת הבקשה המקורית, היה על העותרים גם למצות הליכים מול המשיבים ולברר מה עלה בגורל פנייתם ולא להסתפק בפנייה בודדת רק לצאת כביכול לידי חובה. כפי שצוין לא אחת, חובת מיצוי ההליכים אינה דרישה פרוצדורלית בלבד, אלא עניינה "במהות: הסדר הטוב; היעילות; החיסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת. כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.5.2012)). דין העתירה להידחות גם בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים, אין כל מקום להתערבות בהחלטות המשיבים בבקשות לאיחוד משפחות או לביקורים באזור, כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי הרשות לאישורם של הגורמים המוסמכים אצל המשיבים. זאת מפני שאין באפשרותם לבחון בקשה אשר כלל אינה בידיהם. כל טרוניה בעניין זה יש להפנות לרשות ולא למשיבים (ראו: בג"ץ 1333/19 אבו נגם נ' מדינת ישראל (28.7.2020); בג"ץ 1332/19 עבד נ' מדינת ישראל (1.5.2019); בג"ץ 5197/08 אלמנסאוי נ' המנהל האזרחי ביהודה ושומרון (6.8.2008)). העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ב' בחשון התשפ"א (‏20.10.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20053090_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il