מחמוד ראיק מגאדבה נ. השר לבטחון פנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 513/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 513/12 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: מחמוד ראיק מגאדבה נ ג ד המשיבים: 1. השר לבטחון פנים 2. נציב שירות בתי הסוהר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' פוגלמן: לפנינו עתירה שעניינה החזקת אסירים ב"סטטוס-מעבר", בניגוד – כך נטען – להוראות פקודות נציבות שירות בתי הסוהר. 1. העותר – אסיר הנושא בעונש מאסר בן 21 שנים – עותר נגד תופעה של החזקת אסירים לפרקי זמן קצרים בניגוד להוראות פקודות נציבות שירות בתי הסוהר באגפי מעבר ובתאי המתנה, וכן החזקת אסירים באגפי הפרדה מבלי שנתקבלה החלטה בדבר החזקתם בהפרדה, ומבלי שמוחלות עליהם הוראות הפקודה הרלוונטית לאסירים בהפרדה – כך טענתו. לדבריו, מכיוון שמדובר בפעולות לפרק זמן קצר, לא ניתן להביאן לביקורת שיפוטית אפקטיבית במסגרת של הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, שכן עד שנקבע דיון בעתירות כגון אלה – הן נמחקות בשל הפיכתן לבלתי רלוונטיות. בין היתר, מפנה הוא להחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' זלוצ'ובר) בעניינו מיום 7.12.2006 (עע"א 5863/06), שבה נדחתה עתירה שהגיש מהטעמים האמורים. כמו-כן, הוא מתייחס בעתירתו לאירועים שבהם – לטענתו – נטלו אסירים את חייהם בשל תנאי מעצר בעייתיים כאמור. 2. דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי. עניינה של העתירה נתון במובהק לסמכותו של בית המשפט המחוזי, אשר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, מוסמך לדון "בכל עניין הנוגע למאסרו או למעצרו" של אסיר. אין מחלוקת כי על אף קיומו של סעד חלופי זה נתונה לבית משפט זה סמכות מקבילה לדון בעתירה, אולם לא מצאנו לסטות מן הכלל שלפיו עתירה בעניין הנוגע למאסרו של אסיר תתברר לפני בית המשפט המחוזי המוסמך (ראו למשל: בג"ץ 5488/11 אסמעיל נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 2.11.2011)). במסגרת דיון בעתירה פרטנית כאמור שתתבסס על תשתית עובדתית קונקרטית, יוכל בית המשפט המחוזי לבחון את כלל טענות העותר, לרבות טענותיו הכלליות שעניינן חוקיות מדיניות שירות בתי הסוהר (השוו: בג"ץ 4531/09 ברגותי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 16.6.2010)). לא נעלם מעיניי החשש שאליו מתייחס העותר בנוגע להפיכתן של עתירות אסיר העוסקות בפעולות "קצרות-טווח" של שירות בתי הסוהר, לבלתי רלוונטיות במועד הדיון בהן. עם זאת, אין בכך כדי לשלול קיומו של סעד חלופי, שכן בדומה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, יכול בית המשפט המחוזי הדן בעתירת אסיר להידרש בנסיבות המתאימות לשאלה עקרונית, גם אם זו הפכה תיאורטית בנסיבות העניין הקונקרטי המצוי לפניו. זאת, במקרה שבו בשל אופייה של השאלה המועלית, היא תמיד תהפוך תיאורטית במהלך ההתדיינות המשפטית, וכאשר הדבר מוצדק בשל חשיבות הנושא (השוו: בג"ץ 3302/10 הסנגוריה הציבורית הראשית נ' הפרקליט הצבאי הראשי (לא פורסם, 27.7.2010); בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.2010)). העתירה נדחית אפוא על הסף. נוכח האמור, לא מצאתי להידרש לבקשת העותר למנות לו סניגור לצורך הדיון בעתירה. ניתן היום, ‏י"ט בשבט התשע"ב (‏12.2.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12005130_M02.doc נב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il