הסנגוריה הצבאית הראשית נ. הפרקליט הצבאי הראשי

פסק-דין בתיק בג"ץ 3302/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3302/10 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרת: הסנגוריה הצבאית הראשית נ ג ד המשיבים: 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. התובעת הצבאית הראשית 3. בית הדין הצבאי לערעורים 4. בית הדין הצבאי, מחוז שיפוט מרכז, חיל האוויר , מטכ"ל והעורף 5. בית הדין הצבאי, מחוז שיפוט דרום וזרוע היבשה 6. בית הדין הצבאי מחוז שיפוט צפון וחיל הים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד א' בן-אליעזר, עו"ד ל' רובין, עו"ד ע' ליבוביץ בשם המשיבים: עו"ד הילה גורני פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים 2-1 לנמק מדוע לא יימנעו מלבקש את מעצרם של חיילים, החשודים או הנאשמים בפלילים, כאשר לא מתקיימת לגביהם אף אחת מעילות המעצר הנוהגות במערכת המשפט הכללית; וכן לנמק מדוע לא יימנעו מלבקש את מעצרם של חיילים מטעמי הרתעת הרבים (להלן: "עילת המעצר המשמעתית"). בנוסף, מבקשת העותרת כי יינתן צו על תנאי המכוון לבתי הדין הצבאיים השונים – הם המשיבים 6-3, המורה להם לנמק מדוע לא יימנעו מלהורות על מעצרם של חיילים, החשודים או הנאשמים בפלילים, במקום שלא מתקיימת אף אחת מעילות המעצר הנוהגות במערכת המשפט הכללית, ובפרט, מדוע לא יימנעו מהוראה על מעצרם של חיילים על יסוד עילת המעצר המשמעתית. 2. בעתירה מפורטת ומקיפה, מגוללת העותרת את טענותיה נגד עילת המעצר המשמעתית במישור החוקתי. לשיטתה, שימוש בעילת מעצר זו ללא הסמכה מפורשת בחוק, נעשה בהיעדר סמכות, וממילא עילת המעצר המשמעתית אינה עומדת במבחנים החוקתיים של תכלית ראויה ומידתיות, ולכן היא פסולה גם לגופה. העותרת מבקשת שבית משפט זה יידרש לטענות שהיא מעלה, הגם שמדובר בעתירה תיאורטית שאינה מבוססת על תשתית עובדתית של מקרה קונקרטי, וזאת משום שמדובר – להשקפתה – בשאלה בעלת השלכות רחבות הנוגעת לזכויות יסוד חוקתיות של חיילים. עוד היא סבורה, כי נוכח אופייה של השאלה – שעניינה מעצר של חשוד או נאשם לפרק זמן קצר – ספק אם ניתן יהיה אי פעם לדון בה בזמן אמת. העותרת מצביעה על שורה של עתירות שעסקו בשאלה שמועלית על-ידה, אשר התייתרו בשל שינוי הנסיבות ולא נידונו לגופן על-ידי בית משפט זה. 3. בהתאם להחלטתי מיום 2.5.10, הגישה המדינה את תגובתה המקדמית לעתירה. ראשית, טוענת המדינה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה תיאורטית. לשיטתה, ביסוד העתירה אין בסיס עובדתי המתייחס למקרה קונקרטי של חייל שנעצר מן הטעמים שבהם עוסקת העתירה, ולכן אין להידרש לה. המדינה סבורה כי אין כל מניעה כי הסוגיה שמועלית בעתירה תתברר אגב מקרה מתאים ספציפי – על בסיס עובדותיו של אותו מקרה. בנוסף, נטען כי אין להידרש לעתירה גם משום שזו הוגשה על-ידי עותר ציבורי, למרות שקיים – לכאורה – נפגע ישיר שנושא העתירה נוגע לו. בהמשך, נדרשת המדינה לסוגיה שמועלית בעתירה לגופה ושוללת את טענות העותרת במישור החוקתי. בקצרה ייאמר כי המדינה סבורה שעילת המעצר המשמעתית שאליה מכוונת העתירה עומדת במבחנים החוקתיים והשימוש בה נעשה בסמכות וכדין. 4. דין העתירה להידחות על הסף בשל אופייה הכללי. כלל מושרש הוא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אינו דן בעתירות כלליות, שאינן מתייחסות לאירוע מסוים או להחלטה מסוימת (ראו למשל: בג"ץ 10219/09 שורת הדין Israel Law Center נ' היועץ המשפטי לממשלה, סעיף 3 לפסק הדין וההפניות שם (לא פורסם, 2.5.10)). על מנת שבית משפט זה יידרש לעתירה – אפילו היא מעלה סוגיה ציבורית בעלת השלכות כלליות – מוטל על העותרת, איפוא, להציג תשתית עובדתית קונקרטית. העותרת טוענת כי יש להידרש לעתירה בעת הזאת על אף האמור, הואיל ואם לא ייעשה כן, קיים חשש שלעולם לא ניתן יהיה להעמיד את השאלה שמועלית בעתירה תחת שבט ביקורתו של בית המשפט הגבוה לצדק. זאת, משום שאופי השאלה, שעניינה מעצרם של חיילים לפרקי זמן קצרים על יסוד העילה המשמעתית, מביא לכך ש"אורך חייה" של עתירה פרטנית הינו קצר, והיא עלולה להתייתר עוד בטרם נידונה בפני בית משפט זה. אין לקבל טענה זו. כפי שהעותרת עצמה הראתה בגוף העתירה, בית משפט זה מוסמך להידרש, לפי שיקול דעתו, גם להליך קונקרטי שהפך לתיאורטי לאחר ש"התייתר". זאת במקרה בו בשל אופייה של השאלה המועלית, תמיד תהפוך תיאורטית במהלך ההתדיינות המשפטית, וכאשר הדבר מוצדק בשל חשיבות הנושא ואופי השאלה (ראו לאחרונה: בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.10)). אם תוגש עתירה שעניינה עילת המעצר המשמעתית, תוך התייחסות למקרה קונקרטי על בסיס תשתית עובדתית שתפורט, ניתן יהיה לבחון קיומה של עילה להתערבות בית משפט זה, בהתאם לאמות המידה המקובלות (ודוק: אין באמור משום נקיטת עמדה בנושא העתירה או בשאלה הכללית אם מקום שבו נטענת פגיעה בזכות יסוד של חייל בגדרם של הליכי מעצר, נכון לאפשר פנייה בדרך של עתירה לבית משפט זה). העתירה נדחית, איפוא, על הסף. ניתן היום, ט"ז באב התש"ע (27.7.10). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10033020_M04.doc יב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il