פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10219/09

שורת הדין israel law center נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותרת ביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנקוט במדיניות העמדה לדין בגין פשעי מלחמה נגד פעילי חמאס שנעצרו בישראל.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 03/05/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10219/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מדיניות העמדה לדין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנקוט במדיניות העמדה לדין בגין פשעי מלחמה נגד פעילי חמאס שנעצרו בישראל.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10219/09

שורת הדין israel law center נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותרת ביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנקוט במדיניות העמדה לדין בגין פשעי מלחמה נגד פעילי חמאס שנעצרו בישראל.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, ארגון 'שורת הדין', עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין פעילי חמאס שנעצרו בישראל בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, בשל ירי רקטות לעבר אוכלוסייה אזרחית. המדינה טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף מאחר שהיא כוללנית, חסרה תשתית עובדתית, ונוגעת לשיקול דעת של רשויות התביעה. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי אין זה מתפקידו לדון בעתירות כלליות שאינן מתייחסות למקרה ספציפי עם עובדות ברורות. נקבע כי בהעדר תשתית עובדתית קונקרטית וסעד ממוקד, לא ניתן לנהל את ההליך, ולכן העתירה נדחתה על הסף.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, נ' הנדל, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שורת הדין- Israel Law Center

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • פעילי חמאס שנעצרו ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בירי לעבר אוכלוסייה אזרחית.
  • קיימת חובה משפטית (בינלאומית וישראלית) למצות את הדין עם פעילי חמאס בגין עבירות אלו.
טיעוני ההגנה
  • הסעד המבוקש כוללני ובלתי ניתן לאכיפה.
  • העדר תשתית עובדתית התומכת בסעד המבוקש.
  • בית המשפט אינו מתערב בשיקולי רשויות התביעה.
  • העדר עילה משפטית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת תשתית עובדתית מספקת להעמדה לדין בגין פשעי מלחמה במקרים המדוברים.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל היותה כוללנית ובהעדר תשתית עובדתית קונקרטית.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • משפט בינלאומי
  • פשעי מלחמה
  • מדיניות העמדה לדין
  • סעד כוללני

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 10219/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10219/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן העותרת: שורת הדין- Israel Law Center נ ג ד המשיב: היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר בשם המשיב: עו"ד גלעד שירמן פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב לנמק מדוע לא ינקוט במדיניות העמדה לדין בעבירות של "פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות" נגד פעילי חמאס שנעצרו בישראל בגין ירי קאסמים לעבר אוכלוסייה אזרחית. צוין בעתירה כי במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נעצרו פעילי חמאס שביצעו ירי רקטות קאסם ורקטות גראד לעבר ישובי הדרום. נטען, כי במעשים אלו ביצעו פעילי החמאס "פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות". על כן, חובה על היועץ המשפטי לממשלה למצות עימם את הדין ולהאשימם בעבירות של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. חובה זו, כך נטען, נגזרת מהמשפט הבינלאומי והמשפט הישראלי, כפי שפורטו בעתירה. 2. מנגד סבורה המשיבה כי דין העתירה להדחות על הסף בשל ארבעה טעמים: א) הסעד המבוקש בעתירה הינו כוללני ובלתי ניתן לאכיפה; ב) העדר תשתית עובדתית התומך בסעד המבוקש בעתירה ; ג) הימנעות בית המשפט להתערב בשיקולי רשויות התביעה; ד) העדר עילה משפטית. 3. כלל מושרש הוא בפסיקה כי אין זו דרכו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון בעתירות כלליות, שאינן מתייחסות לאירוע מסוים או החלטה מסוימת (כדברי השופט י' זמיר בבג"ץ 1759/94 סרוזברג נ' שר הבטחון, פ"ד נה (1) 625 וראה בג"ץ 8171/09 עבאס חסן יוסף נ' מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי (23.3.10). לצורך הכרעה בתיק זה ראוי להפנות לפסיקת בית משפט זה בעניין לנדאו (בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4) 403). באותו עניין נדונה עתירה נגד מדיניות אכיפת חוק התכנון והבניה הנהוגה על ידי הרשות. השופט י' זמיר דחה את העתירה על הסף בציינו: "הלכה פסוקה היא שבית משפט זה אינו נענה לעותר המבקש סעד כוללני...סעד כוללני מתייחס, בדרך כלל, למדיניות הראויה בסוג של מקרים או לדרך ההתנהגות הנדרשת בסוג של מקרים, שמספרם אינו ידוע ופרטיהם אינם ברורים להבדיל מסעד ממוקד המתייחס למקרה מסוים שעובדותיו יודעות וברורות...הלכה זו הנחתה את בית המשפט לאורך השנים...צו כוללני, על פי טבעו, קשה לבצעו ואף קשה לפקח ולברר אם בוצע במהירות הראויה ואם בוצע כראוי". נדמה כי הדברים יפים אף כאן. מדובר בסעד כוללני שלא ברור לכמה ולאילו מקרים הוא מתייחס. התשתית הראייתית העומדת ביסוד כל תיק ותיק לא הונחה בפנינו. בהעדר תשתית עובדתית הולמת ובהעדר סעד פרטני שניתן יהא לאכוף אותו, לא ניתן לדון בעתירה כפי שהוגשה. במילים אחרות, הכלל מיושם במקרה הפרטני. זהו אופיו של המשפט. על כן, חובתה של העותרת להציג מקרה קונקרטי על נסיבותיו גם אם הוא עשוי להפוך לתקדים בעל השלכות כלליות. סוף דבר. דין העתירה להדחות על הסף וכך אנו מורים. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ח באייר התש"ע (2.5.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09102190_Z08.doc אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il