פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4381/05

פאיז אבו זקיקה נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירת החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 12/07/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4381/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות סמים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירת החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4381/05

פאיז אבו זקיקה נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירת החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בהחזקת כ-100 גרם הרואין ונידון ל-48 חודשי מאסר בפועל. בערעורו טען המערער כי יש להקל בעונשו בשל עברו הנקי, שירותו הצבאי המשמעותי, הודאתו המוקדמת והמצוקה הכלכלית שהובילה אותו לביצוע העבירה. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי בעבירות סמים מסוג זה, ובמיוחד בכמויות גדולות, האינטרס הציבורי של הרתעה וגמול גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם. בית המשפט הדגיש כי העונש שנגזר מאזן כראוי בין השיקולים השונים ואין עילה להתערבות ערכאת הערעור.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ע' ארבל, ס' ג'ובראן, ד' ברלינר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פאיז אבו זקיקה

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לדחות את הערעור בשל כמות הסם הנכבדה (מעל 100 גרם הרואין) המספיקה לאלפי מנות.
  • אין לייחס משקל משמעותי לטענת המצוקה הכלכלית נוכח חומרת העבירה.
טיעוני ההגנה
  • המערער צעיר, נשוי ואב לילדה.
  • המערער ביצע את העבירה על רקע מצוקה כלכלית.
  • המערער שירת שירות צבאי ללא רבב כמפקד צוות ביחידה מיוחדת.
  • למערער אין הרשעות קודמות והוא הודה ולקח אחריות מלאה.
  • שירות המבחן המליץ על עונש מאסר לתקופה קצרה בלבד.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בכתב האישום המתוקן
  • תסקיר שירות המבחן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.פ. 8163/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

תגיות נושא

  • סמים
  • החזקת סם שלא לצריכה עצמית
  • ערעור פלילי
  • חומרת העונש

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 4381/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4381/05 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: פאיז אבו זקיקה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בת.פ. 8163/04 מיום 7.4.05, שניתן על-ידי כבוד השופטת ר' ברקאי תאריך הישיבה: ט"ז בתמוז תשס"ו (12.7.06) בשם המערער: עו"ד אסתר בר-ציון בשם המשיבה: עו"ד אלעד וינשל פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ר' ברקאי) הרשיע את המערער – על-פי הודאתו – בכתב האישום המתוקן, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)(ג) + 31(ד) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ז-1973, לאחר שהודה בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 100.92 גרם נטו, מבלי שיש בידיו היתר מאת המנהל. ביום 7.4.05 גזר בית-המשפט המחוזי על המערער עונש של ארבעים ושמונה חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו; שנים-עשר חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהמערער לא יעבור כל עבירה של סחר או החזקת סם מסוכן בכמות מסחרית תוך שלוש שנים מיום שחרורו; וכן פסילתו של המערער מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של שנים-עשר חודשים החל מיום שחרורו. בית-המשפט המחוזי ציין בגזר-דינו, כי השיקולים שנלקחו בחשבון לקולא היו העובדה, כי המערער חסך מזמנו של בית-המשפט והודה בהזדמנות הראשונה וכן נסיבותיו האישיות לרבות העובדה, כי המערער נעדר הרשעות קודמות. מנגד, השיקולים שנלקחו בחשבון לחומרה היו המסר החינוכי החייב לצאת מבית-המשפט והוא גמול והרתעה מתאימה, הן למערער והן לאחרים כמותו הנמצאים מעורבים בסחר בסם ההרואין, המכונה "סם המוות". מכאן הערעור שבפנינו. בערעור על חומרת העונש, טוענת באת-כוח המערער, כי יש ללמוד על נסיבותיו האישיות של המערער, אשר הביאו אותו לבצע את העבירה. לטענתה, המערער הינו בחור צעיר כבן 27, נשוי ואב לילדה, אשר המצוקה הכלכלית הביאה אותו לבצע את העבירה. המערער שירת בצבא ההגנה לישראל שירות פעיל, ללא רבב, כמפקד צוות ביחידה מיוחדת של גששים בדואים בנגב. כמו-כן, למערער אין הרשעות קודמות והמקרה דנן הינו הסתבכותו הראשונה בפלילים ומהווה מעידה חד-פעמית. עוד מוסיפה וטוענת באת-כוח המערער, כי גם שירות המבחן התרשם, כי המערער ער לחומרת מעשיו והוא לוקח אחריות מלאה למעשיו. לבסוף, המליץ שירות המבחן להטיל על המערער עונש מאסר לתקופה קצרה בלבד. מנגד, תומך בא-כוח המשיבה בגזר-הדין של בית-המשפט המחוזי ומבקש לדחות את הערעור. לטענתו, אין לייחס משקל לטענת המערער, לפיה הוא ביצע את העבירה על רקע של מצוקה כלכלית, שכן מדובר בכמות סם נכבדה בה החזיק המערער, המספיקה לאלפי מנות סם. דין הערעור להידחות. כבר נקבע לא אחת על-ידי בית-משפט זה, כי בבואנו לגזור את דינו של נאשם שהורשע הן בעבירות סמים והן בכל עבירה אחרת חובה על בית המשפט לזכור, כי מודל הענישה בארץ הוא מודל מעורב, הכולל בתוכו שיקולי הענישה השונים: הגמול, ההרתעה, השיקום והמניעה, ומלאכת האיזון בין כל השיקולים הללו היא מחובתו הראשונית של בית המשפט (ראו ע"פ 4890/01 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1), 594, 601 והאסמכתאות שם). ובנוגע לנסיבותיו האישיות של המערער, קשות ככל שיהיו – בעבירות סמים מסוג זה, יש לייחס להן את המשקל השולי ביותר (ראו והשוו בעניין זה ע"פ 376/89 לובטון נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 309, 311), שכן חובה היא על בית-המשפט בימים אלו להילחם מלחמת חורמה בתופעה של החזקת סמים מסוכנים (ראו והשוו ע"פ 3759/03 יצחק תמיר ואח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). אשר לעבירות סחר או החזקה מסחרית של סם מסוכן מסוג הרואין כבר נקבע, כי יש למצות את הדין עם עבריינים אלה ובפרט כאשר מדובר בהחזקה של כמות סם כה גדולה. כך למשל נקבע בע"פ 1594/96 סאלח אלאדין בן חאלד עקול נ' מדינת ישראל (לא פורסם): "אכן, העונש שנגזר על המערער אינו קל. ברם, בתחום זה על הנסיבות האישיות לסגת מפני הענין הציבורי שבהטלת עונשים מרתיעים. באת כוח של המערער הצביעה על קיומם של פסקי דין שבהם נגזרו על נאשמים, שנמצאו אשמים בהחזקת סמים בכמויות גדולות יותר, עונשים קלים יותר. ברם, כל מקרה ונסיבותיו. בנסיבות הענין, גם אם אפשר שהעונש שנגזר על המערער נוטה לחומרא, אין עילה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור לקולא." (בעניין זה ראו גם: ע"פ 180/02 עומר אלקרם בן מוחמד נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 8956/03 פאדי חליפה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 4938/00 כרים זידאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בנסיבות המקרה, גם אם מתחשבים בגילו הצעיר של המערער ובעברו הנקי, לא מצאנו מקום להתערב בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי ולטעמנו, העונש שנגזר על המערער הולם את מעשיו ומאזן היטב בין שיקולי הענישה השונים. אשר-על-כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ז בתמוז תשס"ו (12.7.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05043810_H01.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il