נוראלדין חמודה נ' משטרת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4127/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: נוראלדין חמודה נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עבדאללה חמדאן פסק-דין השופט ח' כבוב: עניינה של עתירה זו בבקשת העותר כי נורה למשיבה לשנות את עילת סגירת תיק חקירת המשטרה נגדו (פל"א 69039/2017) מעילת "היעדר ראיות מספיקות" לעילת "היעדר אשמה". על פי האמור בעתירה, נגד העותר, יליד שנת 1994, נפתחה חקירה בגין החזקת כלי פריצה ברכבו. לאחר שנחקר במשטרה, הוחלט על סגירת תיק החקירה נגדו בעילת היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין. על פי המפורט בעתירה, פניית העותר מיום 25.04.2021 בבקשה לשינוי עילת הסגירה נדחתה בהחלטה מיום 10.05.2021. זאת, לאחר שנמצא כי התשתית הראייתית שנאספה נגדו מעלה כי הסיכוי שהוא עבר את העבירה המיוחסת לו אינו נמוך. עוד צוין כי קיימים לעותר תיקים סגורים נוספים כך שאי-היענות לבקשה לא תסב לו נזק משמעותי. ערר שהגיש העותר, על החלטה זו, נדחה גם כן בהחלטה מיום 02.06.2021 בה נשמעו אותן ההנמקות אשר פורטו בהחלטה הקודמת. בקשת העותר לעיון חוזר בהחלטה בערר נדחתה בהחלטה מיום 21.03.2022 (כך לטענת העותר, אולם יוער כי ההחלטה האמורה צורפה באופן חלקי שלא מאפשר לעמוד על תאריך המסמך). מכאן לעתירה שלפנינו, בה שב העותר ומבקש את שינוי עילת הסגירה בתיק החקירה שנפתח בעניינו. העותר טוען בין היתר כי מהראיות בתיק עולה באופן חד משמעי כי הוא לא ביצע את העבירה שיוחסה לו; כי התשתית הראייתית נגדו חסרה מאוד; וכי אין בתיק כל ראיה המבססת חשד סביר נגדו. העותר מדגיש כי לעילת הסגירה נודעת חשיבות רבה, בשל ההשלכות המשמעותיות ארוכות הטווח הנלוות לכך שלא נוקה כליל מאשמה. לאחר עיון בעתירה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. הלכה ידועה היא כי לרשויות התביעה מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להעמדה לדין פלילי ולסגירת תיק חקירה, ובכלל זה בנוגע לטיב ההחלטה על עילת סגירת תיק חקירה. זאת בין היתר נוכח מקצועיותם וניסיונם של העוסקים בהליך המורכב של העמדה לדין, ובהינתן שבית משפט זה אינו משמש כ"תובע על" (בג"ץ 4134/21 פיין נ' משטרת ישראל, יחידת הסדר מותנה חוף צפון (1.11.2021); בג"ץ 807/21 פלוני נ' מחלקת עררים בפרקליטות המדינה (7.2.2021)). התערבותו של בית משפט זה בהחלטות המצויות בליבת שיקול דעתן של רשויות האכיפה והתביעה, ובכלל זה בהחלטה על סגירת תיק בעילה מסוימת, הינה מצומצמת ביותר ותחומה למקרים חריגים הלוקים בחוסר סבירות קיצוני (בג"ץ 4703/20 פלונית נ' מדינת ישראל (17.9.2020); בג"ץ 4849/18 פלוני נ' מדינת ישראל (27.11.2018)). מקרה זה רחוק עד מאוד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעת המשיבה בהחלטות כגון דא. די בעיון בחומר שצורף לעתירה כדי להגיע למסקנה כי ההחלטה בעניינה של העותרת אינה מצדיקה כל התערבות שיפוטית. ההחלטות שצורפו מיום 10.05.2021 ומיום 02.06.2021, הינן החלטות מנומקות וסבירות המתייחסת לממצאי החקירה כאשר העותר לא הצביע על כל פגם שנפל בה. בנסיבות אלו, לא קמה כל עילה להתערב בהחלטה האמורה. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ב בסיון התשפ"ב (‏21.6.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22041270_C01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il