פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 807/21

פלוני נ. מחלקת עררים בפרקליטות המדינה

העותר ביקש לשנות את עילת סגירת תיק החקירה נגדו מ'חוסר ראיות מספיקות' ל'היעדר אשמה'.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/02/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 807/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שינוי עילת סגירת תיק — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לשנות את עילת סגירת תיק החקירה נגדו מ'חוסר ראיות מספיקות' ל'היעדר אשמה'.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 807/21

פלוני נ. מחלקת עררים בפרקליטות המדינה

העותר ביקש לשנות את עילת סגירת תיק החקירה נגדו מ'חוסר ראיות מספיקות' ל'היעדר אשמה'.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד החלטת הפרקליטות לסגור תיק חקירה שנפתח נגדו בחשד למעשה מגונה בקטין בעילה של 'חוסר ראיות מספיקות'. העותר ביקש לשנות את העילה ל'היעדר אשמה', תוך שהוא מציג חוות דעת פסיכיאטרית ובדיקת פוליגרף התומכות בגרסתו. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי לרשויות התביעה נתון שיקול דעת רחב מאוד בהחלטות מסוג זה, וכי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתן אלא בוחן רק אם ההחלטה התקבלה בחוסר סבירות קיצוני או משיקולים זרים. במקרה זה, נמצא כי החלטות הפרקליטות היו מנומקות וסבירות, ולכן אין עילה להתערבות שיפוטית.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, מ' מזוז, ג' קרא
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מחלקת עררים בפרקליטות המדינה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימות אינדיקציות המחזקות את מהימנות הקטין.
  • חוות דעת המומחה שהוגשה אינה סותרת את דברי הקטין.
  • התנהגות הקטין בגן מתיישבת עם הדברים שמסר בחקירתו.
  • תיק ייסגר מהיעדר אשמה רק אם מהראיות עולה שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הינו נמוך.
טיעוני ההגנה
  • ההחלטה בערר לוקה בחוסר סבירות קיצונית.
  • העותר הכחיש את המיוחס לו בחקירתו.
  • האם מסרה עדות לפיה הקטין הודה בפניה כי שיקר.
  • הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית השוללת פגיעה בקטין.
  • הוגשה בדיקת פוליגרף פרטית בה נמצא העותר דובר אמת.
מחלוקות עובדתיות
  • מהימנות גרסת הקטין לעומת הכחשת העותר.
  • האם הראיות בתיק מצדיקות סגירה מחוסר ראיות או מהיעדר אשמה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חקירת הילדים שנערכה לקטין.
  • דיווח הקטין לסייעת ולחוקר הילדים.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות דעת פסיכיאטרית מטעם העותר.
  • בדיקת פוליגרף פרטית.

תגיות נושא

  • סגירת תיק
  • היעדר אשמה
  • חוסר ראיות
  • ביקורת שיפוטית
  • פרקליטות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 807/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ג' קרא העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: מחלקת עררים בפרקליטות המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד צחי לסרי פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותר כי נורה למשיבה לתקן את העילה לסגירת תיק החקירה נגדו (פל"א 158869/2019) מ"חוסר ראיות מספיקות" ל"היעדר אשמה". 2. נגד העותר נפתחה חקירה בחשד למעשה מגונה בקטין, לאחר שבנה של בת זוגתו סיפר לסייעת (להלן: הסייעת) בגן שלו כי העותר נוגע בו באזורים מוצנעים. הקטין עשה זאת לאחר שנקרא לשיחה עם הסייעת לאחר שנמצא כי נגע לילד אחר בגן בישבנו. הקטין חזר על הדברים שמסר לסייעת בפני חוקר ילדים. העותר הכחיש בחקירתו את המיוחס לו, והאם מסרה עדות לפיה הקטין הודה בפניה כי שיקר בדבריו לסייעת כדי להימנע מעונש. ביום 28.5.2019 קיבל העותר הודעה על החלטה שלא להעמידו לדין ועל סגירת תיק החקירה נגדו, בעילה של "חוסר ראיות מספיקות". 3. העותר הגיש בקשה לשינוי עילת סגירת התיק ל"היעדר אשמה", והוסיף וסיפק חוות דעת פסיכיאטרית השוללת פגיעה בקטין. ביום 12.12.2019 דחה ממונה בפרקליטות מחוז דרום (פלילי) את הבקשה, תוך שציין כי שב ועיין בחומרים, ובמיוחד בחקירת הילדים שנערכה לקטין ובחוות דעת המומחה שהוגשה למשטרה. צוין כי ישנן אינדיקציות אשר מחזקות את מהימנות הקטין לגבי מרבית האירוע אותו תיאר, וכי חוות דעת המומחה שהוגשה אינה סותרת את הדברים שנאמרו על-ידי הקטין, "וגם אם אמו של הקטין אומרת שאמר לה דברים אחרים לאחר מכן, הדבר אינו משנה את תוכן הדברים שאמר הקטין לחוקר הילדים ולסייעת ואת משמעותם". 4. העותר לא השלים עם ההחלטה האמורה, והגיש עליה ערר. העותר הוסיף וסיפק בדיקת פוליגרף פרטית בה נמצא דובר אמת. בהחלטה מיום 4.11.2020 דחתה מחלקת העררים בפרקליטות המדינה את הערר, תוך שצוין כי "על פי פסיקת בית המשפט העליון והנחיות פרקליט המדינה, תיק ייסגר מהיעדר אשמה רק אם מהראיות עולה שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הינו נמוך". בעניינו של העותר, כך צוין, עיון בתיק מעלה כי חוקר הילדים מצא סימני אמת רבים בגרסתו של הקטין, אשר דיווח על פגיעה מינית בו לכאורה הן לסייעת והן לחוקר, וכי התנהגותו בגן מתיישבת עם הדברים שמסר בחקירתו. בהמשך לכך, נקבע כי "במצב דברים זה, לא מצאנו יסוד להורות על שינוי עילת הסגירה". 5. מכאן העתירה שלפנינו, בה חוזר העותר ומבקש כי תשונה עילת סגירת התיק בעניינו, בטענה כי ההחלטה בערר שהגיש "לוקה בחוסר סבירות קיצונית לגופה" ותוצאותיה עולות כדי עיוות קיצוני. הוזכר, כי העותר הינו מהנדס במקצועו, וכי ראוי לאפשר לו ולבני משפחתו - הקטין ואמו - להמשיך בחייהם מבלי שעננה זו תלווה אותם. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בעתירה, מצאנו כי דינה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, וזאת נוכח היעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. 10. הלכה ידועה היא כי שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה הינו רחב ביותר בכל הנוגע לנקיטת הליכים פליליים, ובכלל זאת שיקול הדעת להכריע באיזו עילה ייסגר תיק חקירה (סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשל"ב-1982). כידוע, בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות התביעה בשיקול דעתו שלו, ולא ייטה להתערב בשיקול דעת זה (בג"ץ 69/15 גדג' נ' משטרת ישראל מחוז דרום (5.1.2016); בג"ץ 6711/16 בני משפחת המנוח מיכאל מנשרוב ז"ל נ' פרקליטות מחוז תל אביב (9.11.2016); בג"ץ 7280/17 לובינסקי נ' פרקליט המדינה (7.10.2018)). מתחם שיקול הדעת הרחב "נעוץ במקצועיות, בכישורים, ובניסיון המיוחד הנדרשים לצורך הערכה זו. הוא נגזר ממידת המורכבות הכרוכה בתהליך הערכה זה, ובהיותו פרי של הערכת הסתברויות הנתונה לאנשי מקצוע שזה עיסוקם לאורך שנים" (בג"ץ 5699/07 פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.2.2008)). אכן, החלטה לסגור תיק חקירה בעילה מסוימת אינה חסינה מפני ביקורת שיפוטית. עם זאת, "תפקידה של הביקורת השיפוטית מתמצה בבחינת תקינות וסבירות ההחלטה לסגור את התיק מן הטעם של חוסר בראיות מספיקות. הדגש אם כן הוא על פעולת הרשות, הטעמים שעמדו לנגד עיניה והאופן שבו הפעילה את שיקול דעתה" (בג"ץ 6213/14 ‏ארגמן נ' משטרת ישראל, פסקה 11 (1.12.2016)). כפי שחזרנו ושנינו, ביקורת שיפוטית מסוג זה מצומצמת מאוד בהיקפה, ותהא שמורה למקרים חריגים של החלטה משיקולים זרים או החלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי (ראו מיני רבים: בג"ץ 2768/17 שדה נ' פרקליטות המדינה (23.4.2017); בג"ץ 9056/09 פלוני נ' מחלקת תביעות משטרת ישראל - שלוחת רמלה (7.3.2010); בג"ץ 4372/11 ‏פלוני נ' מדינת ישראל (17.12.2015); בג"ץ 7323/16 כיואן נ' היועץ המשפטי לממשלה (4.1.2017)). 11. המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותנו בשיקול דעתה של המשיבה. החלטות הפרקליטות, הן מיום 12.12.2019 והן מיום 4.11.2020, במסגרתן נבחנה בקשת העותר לשינוי עילת סגירת התיק נגדו, הן החלטות מנומקות וסבירות, שאינן טעונות הבהרה או פירוט כפי שנטען בעתירה. בנסיבות אלו, כאשר העותר לא הצביע על פגם כלשהו בהחלטות, אין כל הצדקה להתערבותנו. 12. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה בשבט התשפ"א (‏7.2.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21008070_B01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il