פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3897/12

פלוני נ. מתאם הפעולות הממשלה בשטחים

העותר ביקש היתר שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/10/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3897/12 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היתר שהייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש היתר שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3897/12

פלוני נ. מתאם הפעולות הממשלה בשטחים

העותר ביקש היתר שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב האזור הנשוי לאזרחית ישראלית, עתר לבג"ץ בבקשה לקבל היתר שהייה בישראל. טענתו המרכזית הייתה כי הוא מאוים בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים ומכירת קרקעות ליהודים. במהלך ההליך, עניינו של העותר נבחן מספר פעמים על ידי ועדת המאוימים, אשר קבעה בכל פעם כי אין אינדיקציות לסכנה ממשית לחייו. בית המשפט העליון קבע כי החלטות הוועדה התקבלו בסמכות ולא חרגו ממתחם הסבירות, ולכן אין עילה להתערב בהן. בנוסף, צוין כי עברו הפלילי של העותר מקשה על קבלת בקשתו. העתירה נדחתה וצו הביניים שניתן בוטל.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, ע' פוגלמן, צ' זילברטל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מתאם הפעולות הממשלה בשטחים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טען כי נשקפת לו סכנת חיים בשטחי הרשות הפלסטינית.
  • העותר טען כי קיים קשרים עם משטרת ישראל וסייע במכירת קרקעות ליהודים.
  • העותר טען כי נעצר על ידי הרשות הפלסטינית בגין חשדות אלו וכי תלוי נגדו צו מעצר שם.
טיעוני ההגנה
  • ועדת המאוימים בחנה את עניינו של העותר מספר פעמים ולא מצאה אינדיקציות למאוימות.
  • העותר תוחקר על ידי משטרת ישראל ומסר כי אינו חשוד בשיתוף פעולה ואינו חש בסכנה.
  • העותר בעל עבר פלילי הכולל עבירות זיוף, התחזות והפרעה לשוטר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סכנה ממשית לחיי העותר בשטחי הרשות הפלסטינית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטות ועדת המאוימים מיום 23.8.2012, 27.3.2014 ודיון נוסף בשנת 2015.
  • חומר ראיות חסוי שהוצג במעמד צד אחד בפני בית המשפט.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר הגיש עתירה טרם התכנסות ועדת המאוימים.
  • ניתן צו ארעי לאי הרחקת העותר ביום 3.6.2012.
  • התיק הוחזר לבחינה נוספת של ועדת המאוימים במהלך ההליך.
  • העותר בחר שלא להגיב לתגובת המשיב לאחר העדכון האחרון של הוועדה.

תגיות נושא

  • היתר שהייה
  • ועדת מאוימים
  • סכנת חיים
  • ביקורת שיפוטית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול צו הביניים לאי הרחקה בתוך 30 יום

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3897/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3897/12 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל העותר: פלוני נ ג ד המשיב: מתאם הפעולות הממשלה בשטחים תאריך הישיבה: ב' בטבת התשע"ה (24.12.2014) בשם העותר: עו"ד רונן כהן בשם המשיב: עו"ד יצחק ברט פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. ענייננו בבקשת העותר, תושב האזור הנשוי לאזרחית ותושבת ישראל, ליתן לו היתר שהייה בישראל, נוכח איום הנשקף לו, לפי הנטען, בשטחי הרשות הפלסטינית, בשל קשריו עם משטרת ישראל ומעורבותו במכירת שטחי מקרקעין ליהודים. ב. עתירה זו הוגשה ביום 16.5.2012, טרם התכנסה ועדת המאוימים בעניינו של העותר. נטען, כי נגד העותר תלוי ועומד צו מעצר ברשות הפלסטינית (להלן הרשות), לאחר שבשנת 2008 קיים קשרים עם משטרת ישראל ובשנת 2009 נעצר על ידי הרשות בגין חשדות לסיוע לישראל ובקשירת קשר למכירת אדמות למדינת ישראל; עוד נטען כי בגין חשדות אלה שהה העותר שנתיים במעצר ברשות. לפי הנטען בעתירה, ועדת המאוימים נמנעה מדיון והכרעה בעניינו של העותר, ומכאן העתירה. ביום 3.6.2012 ניתן צו ארעי לאי הרחקת העותר עד להכרעה בעתירה. תגובת המשיב הוגשה ביום 19.8.2014, לאחר שועדת המאוימים התכנסה בעניינו של העותר. לטענת המשיב, העותר תוחקר על-ידי משטרת ישראל בשנת 2009, ומסר כי אינו חשוד בשיתוף פעולה עם ישראל ולא נשקפת לו סכנת חיים בשטחים. בנוסף צירף המשיב את החלטת ועדת המאוימים בעניינו של העותר מיום 23.8.2012, בה צוין כי לא נמצאו אינדיקציות למאוימות, וכי לא נשקפת סכנה לחיי העותר כתוצאה משיתוף פעולה נטען עם גורמי הביטחון הישראליים. בשל חלוף הזמן התכנסה הועדה בעניינו של העותר שוב בשנת 2014, וביום 27.3.2014 הגיעה למסקנה דומה. א. ביום 24.12.2014 קוים דיון בעניינו של העותר, בו חזרו הצדדים על הטענות שהועלו בכתב; בסופו של הדיון הציג המשיב, במעמד צד אחד, את חומר הראיות אשר עמד בפני ועדת המאוימים. נקבע, כי עניינו של העותר יובא פעם נוספת בפני ועדת המאוימים, אשר תידרש גם לנושאים הפליליים הרלבנטיים, בהתאם לבקשה חדשה שיגיש העותר. עוד נקבע כי המשיב יעדכן את בית המשפט בהחלטת הועדה, וכי העותר יוכל להגיב תוך 10 ימים לאחר מכן. ביום 9.8.2015 עידכן המשיב כי עניינו של העותר הועלה בפני ועדת המאוימים פעם נוספת, וזו החליטה לדחות את בקשתו. נקבע בהחלטה שצורפה, כי אין אינדיקציות למאוימות וכי לא נשקפת סכנה לחייו; עוד צוין כי העותר הורשע בעבר בעבירות שונות: בשנת 2007 בזיוף בכוונה לקבל דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף ושהייה בלתי חוקית בישראל; ובשנת 2008 בהתחזות, שימוש במסמך מזויף ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ביום 8.10.2015 יצרה מזכירות בית המשפט קשר עם בא כוח העותר, וזה מסר כי אין בכוונתם להגיב לתגובת המשיב. מכאן כי הגיעה העת להכרעתנו. דיון והכרעה ב. לאחר עיון בעתירה ובתגובות ושמיעת טענות הצדדים, לא מצאנו להיעתר למבוקש. כידוע, ועדת המאוימים היא הגורם המקצועי המוסמך לבחון את שאלת האיום הנשקף כלפי פלוני אם יחזור לחיות בשטחי הרשות, והתערבותו של בית המשפט בהחלטותיה מוגבלת, על דרך הכלל, למקרים בהם חרגה ממתחם שיקול הדעת הרחב המסור לה (בג"צ 7008/07 פלוני נ' משרד ראש הממשלה, פסקה 16 (2009); בג"צ 203/11 פלוני נ' ועדת המאוימים, פסקה ט' (2011) (להלן עניין פלוני)). בנידון דידן, לאחר שעניינו של העותר הובא בפני הועדה שלוש פעמים, מצאה הועדה, בכל אחת מן הפעמים, כי לא נמצאו אינדיקציות למאוימות וכי לא נשקפת סכנה לחיי העותר ברשות. עיון בחומר הראיות מלמד כי החלטות אלה של הועדה לא חרגו ממתחם הסבירות; מכאן, שאין מקום לקבל את העתירה, וזאת אף מבלי להידרש להרשעותיו הפליליות של העותר, המקשות מעיקרא על קבלת הבקשה (בג"צ 11090/07 פלוני נ' שר הביטחון, פסקה ד' (2008); עניין פלוני, פסקה י'). ה. אין בידינו איפוא להיעתר למבוקש. צו הביניים ייבטל בתוך 30 יום מהיום כדי לאפשר למבקש התארגנות טרם יציאתו. ניתן היום, ‏ה' בחשון התשע"ו (‏18.10.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12038970_T33.doc אג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il