יוסף בן ברוך נ. כונס הנכסים הרשמי

בבית המשפט העליון בש"א 3472/20 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: יוסף בן ברוך נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד עופר שפירא ערעור על החלטת רשם בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 25.5.2020 בע"א 1752/20 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה. המערער הגיש ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ג' דניאל) בפש"ר 19236-08-15 מיום 18.1.2020 ומיום 20.1.2020 במסגרתן בוטלו הליכי פשיטת רגל בעניינו. לצד הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. משהוגשה הבקשה ללא פירוט מצבו הכלכלי של המערער, ניתנה לו הזדמנות נוספת להגשת בקשה מלאה, מפורטת ומתוקנת. לאחר שהוגשה בקשה מתוקנת, ביום 11.5.2020 קבע הרשם כי אין מקום לפטור את המערער מתשלום אגרה שעה שגם הבקשה המתוקנת לא נתמכה בתשתית עובדתית ממשית. בקשה מתוקנת נוספת שהוגשה ביום 24.5.2020 נדחתה גם היא בהחלטה מיום 25.5.2020, משלא צורפו גם לבקשה זו תימוכין ראייתיים מלאים. בהחלטה זו גם ציין הרשם, למעלה מן הדרוש, כי גם מבחינת סיכויי הערעור קיים ספק אם מוצדק להיעתר לבקשה. יצוין לשלמות התמונה כי הבקשה לפטור מהפקדת עירבון התקבלה, וזאת רק בשל כך שלא הוגשה תגובה לבקשה זו. מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו העלה המערער טענות עקרוניות שונות, בין היתר בדבר זכותו לקבלת פטור אוטומטי מתשלום אגרה לפי הוראת חוק יסוד: השפיטה. כמו כן העלה המערער טענות פרטניות בדבר קיומה של תשתית ראייתית התומכת לטענתו בבקשת הפטור בעניינו ובדבר סיכויי הערעור הגבוהים לשיטתו. בין היתר, טוען המערער כי עצם הליכי פשיטת הרגל שנפתחו בעניינו והמגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליך פשיטת הרגל מבססים תשתית נכבדה ומספקת לעניין מצבו הכלכלי. בנוסף, "למען פייס דעתו" של הרשם צירף המערער דף חשבון התומך לעמדתו בטענותיו. דין הערעור להידחות. שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בענייני אגרה הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: בשג"ץ 2119/20 פורמנובסקי נ' כבוד השופט אברהם הימן (23.3.2020); בש"א 1728/20 פלוני נ' פלוני (11.3.2020)). לא מצאתי כי מקרה זה מצדיק התערבות בהחלטת הרשם. ההליך שבו נקט המערער מחייב תשלום אגרה, על פי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות). הכללים הקבועים בעניין מתן פטור מתשלום אגרה במסגרת התקנות משקפים את האיזון שערך המחוקק בין זכות הגישה לערכאות לבין אינטרסים ציבוריים אחרים העומדים ביסודה של חובת תשלום אגרה (רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פסקה 4 (15.11.2007)). במסגרת זו, בחינת עמידתו של המערער בכללים שנקבעו למתן פטור מתשלום אגרה, אינה מעוררת כל קושי. בהתאם לכך, לשם קבלת פטור מתשלום אגרה נדרש מבקש הפטור להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלומה (בשג"ץ 656/19 מזרחי נ' משטרת ישראל (5.2.2019)). ברם, המערער לא פרש בפני הרשם תשתית עובדתית מלאה ומספקת, על אף ההזדמנויות החוזרות שנתנו לו לעשות כן. יצוין כי תשתית עובדתית מספקת צריכה להתבסס, בין היתר, על תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות חודשיות, תלושי משכורת וכיו"ב (בש"א 6235/19 ביאלוסטוצקי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (24.9.2019)), ואין די בהתקיימות הליכי פשיטת רגל כשלעצמם כדי לבסס תשתית עובדתית להוכחת מצבו הכלכלי הירוד של מבקש הפטור. באשר למסמך אשר צורף לראשונה בערעור, יודגש כי ערכאת הערעור לא מהווה "מקצה שיפורים" לערכאה הדיונית ולא ניתן במסגרתה להגיש מסמכים שלא הונחו לפני הרשם (בש"מ 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנים, פסקה 10 (30.1.2019); בשג"ץ 1506/20 מאקאניאן נ' שר הפנים, פסקה 4 (9.3.2020)). מכל מקום, למעלה מן הצורך יצוין כי עיון בדף חשבון הבנק הבודד שצירף המערער מגלה טפח ומכסה טפחיים באשר למצבו הכלכלי. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י' בסיון התש"ף (‏2.6.2020). ש ו פ ט _________________________ 20034720_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il