רופאים לזכויות אדם - ישראל ואח' נ' צבא הגנה לישראל - הפרקליטות הצבאית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 32288-02-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר העותרות: 1. רופאים לזכויות אדם - ישראל 2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר 3. הועד הציבורי נגד עינויים בישראל 4. האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד המשיב: צבא הגנה לישראל המבקשים להצטרף: צבי מור ו-7 אח' עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד עדי לוסטיגמן בשם המשיב: עו"ד רן רוזנברג בשם המבקשים להצטרף: עו"ד יהודה פואה; עו"ד מיכאל ליטווק פסק-דין בעתירה שלפנינו התבקשנו לתת צו על תנאי המורה למשיב לספק לכלואים המצויים במשמורת במתקן הכליאה הצבאי במחנה עופר (להלן: מתקן הכליאה) מזון המתאים לצרכיהם. במוקד העתירה מצויה הטענה כי האוכל המסופק לכלואים אינו תואם את צרכיהם הבריאותיים, ואינו עומד בדרישות הדין הכללי ובהוראותיו הפרטניות של חוק לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 והתקנות שהותקנו מכוחו (להלן: חוק לוחמים בלתי חוקיים). ביום 11.6.2025 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיב, ובהמשך נקבעה העתירה לדיון בפני הרכב, שנדחה לבקשת העותרות. ביום 24.10.2025 הוגשה הודעת עדכון מטעם המשיב ובה נמסר כי החל מיום 12.10.2025 במתקן הכליאה לא מוחזקים עוד עצורים מכוח חוק לוחמים בלתי חוקיים, אף שייתכן ויוחזקו בו עצורים מאזור יהודה ושומרון לפרקי זמן קצרים (להלן: הודעת העדכון). העותרות התבקשו להגיב לדברים, וביום 2.11.2025 הן הודיעו כי הן עומדות על עתירתן, חרף האמור בהודעת העדכון. נטען כי העתירה אינה עוסקת רק בתנאי כליאה מכוח חוק לוחמים בלתי חוקיים, אלא גם בעצורים הכלואים מכוח דינים אחרים. עוד נטען כי, בפועל, המשיב אינו עומד בדרישות הדין ביחס לעצורים הכלואים כעת במתקן הכליאה. לאחר שעיינו בעמדות הצדדים נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות בשל שינוי בתשתית העובדתית (ראו והשוו: בג"ץ 8877/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' נציב שירות המדינה, פסקה 4 (6.3.2023); בג"ץ 3781/24 בן מאיר נ' שר המשפטים, פסקה 3 (19.2.2025)). העותרות טוענות כי התנאים הנוכחיים במתקן הכליאה עדיין אינם עומדים בדרישות הדין, ומשכך יש מקום להמשיך ולברר את העתירה שהגישו. דא עקא, מהודעת העדכון עולה כי חל שינוי בסוג הכלואים המצויים במתקן הכליאה – ובהתאם השתנו אופי הפעלתו של מתקן הכליאה; חלק מהוראות הדין שבגדרן על הרשויות לפעול; ואף שיקולי האבטחה שעל הרשויות לשקול בעת הפעלת המתקן. בנסיבות אלה, אין הצדקה להמשיך את הדיון בעתירה הנוכחית במתכונת בה הוגשה, אף אם ייתכנו מחלוקות בין העותרות למשיב באשר לתנאים הנוכחיים במתקן הכליאה (ראו והשוו: בג"ץ 5225/19 גיל נ' משרד החינוך, פסקה 7 (20.1.2020); בג"ץ 7628/19 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' שר התקשורת, פסקה 2 (4.3.2020)). נוכח האמור לעיל – העתירה נמחקת ללא צו להוצאות, תוך שמירת טענות הצדדים באשר למצב העובדתי העדכני. ניתן היום, ‏ט"ו בחשון התשפ"ו (‏6.11.2025). נעם סולברג משנה לנשיא עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט