פיראס חביבי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3219/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3219/09 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ח' מלצר המערערים: 1. פיראס חביבי 2. מארון סליבא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פ 7150/08 שניתן ביום 23.3.09 על-ידי השופט א' שיף תאריך הישיבה: י"ד בתמוז תשס"ט (6.7.09) בשם המערערים: עו"ד גיל משה בשם המשיבה: עו"ד ג'ויה שפירא בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: רקע והליכים קודמים א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא שיף) בת"פ 7150-08 מיום 23.3.09, בו הושתו על המערערים 18 חודשי מאסר, מהם 9 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, ופיצוי המתלוננת בסך 3,500 ₪ כל אחד, זאת לאחר שהורשעו על פי הודאתם בעבירה של שוד לפי סעיף 402(א) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ב. על פי כתב האישום המתוקן, בו הודו המערערים - ילידי 1985 ו-1987 בהתאמה - קשרו הללו קשר לשוד פרוצה. לצורך כך נסעו השניים ביום 8.1.07 לחוף הים של חיפה במטרה לאתר פרוצה; הם פנו למתלוננת, והיא נכנסה לרכב לאחר שסיכמו עמה כי תעניק להם שירותי מין תמורת 200 ₪. המערער 1 יצא מן הרכב והותיר את המתלוננת עם המערער 2; כאשר החלו בפעולות לקראת המגע המיני, פתח המערער 1 את דלת המכונית ומשך בחזקה את תיקה של המתלוננת, ובו סכום של 120 ₪, חרף התנגדותה. בשלב זה אחז המערער 2 במתלוננת בחזקה ועיקם את ידה, וכתוצאה מכך נגרמה לה שריטה, בעוד המערער 1 תופס בידה האחרת. המערער 1 החל בנסיעה איטית בעוד המתלוננת לכודה עמם ברכב, עד שהצליחה לאחר זמן קצר לצאת מן הרכב הנוסע. ג. בטרם גזר את הדין, עיין בית המשפט קמא בתסקירי שירות המבחן למבוגרים מיום 15.3.09. המערער 1 - רווק בן 24 - תואר על ידי שירות המבחן כבעל יכולת תפקודית תקינה, לצד קושי ואי-בשלות בהתפתחות. צוין כי סיים שלוש שנות לימוד לתואר ראשון, והוא נעדר כל עבר פלילי. הוא הופנה - בהמלצת שירות המבחן - לקבוצת הכנה לטיפול, מתוך הערכה כי המסגרת הטיפולית תסייע לו בהתמודדות עם בעיותיו. הומלץ על ענישה בעבודות שירות. המערער 2 - רווק בן 22 העומד להינשא - תואר כבעל אופי תלותי ולא מפותח לגילו, המתקשה לקחת אחריות מלאה על מעורבותו באירוע. הוא נעדר כל עבר פלילי, ומשתתף בפרנסת משפחתו בשל נכותו של אביו. גם במקרה זה סבר שירות המבחן כי יש מקום להתערבות טיפולית, אלא שהמערער 2 ביטא התנגדות לכך. בשל גילו הצעיר ועברו הנקי סבר שירות המבחן כי יש להימנע ממיצוי הדין, והומלץ על מאסר בעבודות שירות והטלת פיצוי לקרבן בהיקף משמעותי. ד. בגזרו את הדין ציין בית המשפט, כי בעבירות שוד, הנפוצות במקומותינו, יש לאמץ מדיניות עונשית מחמירה. במקרה דנא נשקל הפן החמור של העבירה והצורך להגן על כבודן ורכושן של אוכלוסיות חלשות, המהוות פוטנציאל לעבירות כאלה; מאידך גיסא, ניתן משקל לעברם הפלילי הנקי לחלוטין של המערערים, ללקיחת האחריות מיד בחקירתם במשטרה ולגילם הצעיר. על כן הושת העונש כאמור מעלה. עונש המאסר בפועל עוכב בהסכמה עד לשמיעת הערעור. הערעור ה. בערעור נטען, כי בית המשפט לא העניק משקל ראוי לכך שעבירת השוד במקרה דנן מצויה ברף הנמוך, לעברם הנקי לחלוטין של המערערים, לגילם הצעיר, ולכך שהודו באישומים המיוחסים להם בהזדמנות הראשונה, והביעו חרטה כנה. עוד נטען, כי לא ניתן משקל ראוי להמלצתו של שירות המבחן להימנע מעונש מאסר בפועל. תסקירים עדכניים ו. עובר לדיון עיינו בתסקירים עדכניים של שירות המבחן למבוגרים. ביחס למערער 1 צוין, כי השתתף במשך כחודשיים וחצי בקבוצת הכנה לטיפול; ההתרשמות היתה כי צל המשפט וגזר הדין בעקבותיו גרעו מיכולתו למצות את ההליך הטיפולי. הומלץ להטיל מאסר בעבודות שירות, למנוע את חשיפתו לאוכלוסיה עבריינית ולהמשיך בתהליך טיפולי פסיכו-חינוכי. ביחס למערער 2 צוין, כי בשונה מן העבר, מפנים הוא את חומרת מעשיו, אך עודנו שולל את הצורך להשתלב בתהליך שיקומי. הומלץ על מאסר בעבודות שירות, בשל החשש כי נוכח קוי אישיותו החלשים, מאסר בפועל והחשיפה לעולם העברייני יפגעו בו. הדיון ז. בדיון בפנינו טען עו"ד משה למערערים, כי המדובר בעבירה מלפני שנתיים ומחצה, שאינה ברף הגבוה של עבירות השוד; המערערים נטלו אחריות, הם בושים במעשיהם, וגם הפיצוי למתלוננת שולם, והובעה אמפטיה כלפיה. החשש הוא, פן מאסר בפועל במחיצת עבריינים יגרום להידרדרותם. עוד טען בא כוח המערערים, כי בפסיקה שצירף הסתפקו בתי המשפט במקרים דומים במאסר בעבודות שירות. ועוד צוין, כי היה זה מעשה טיפשי, לא צודק ולא נכון, אך ללא מחשבה, והמערערים מצרים על כך. ח. באת כוח שירות המבחן ציינה, כי לצד חומרת האירוע עומדים החרטה, הפיצויים והחשש מחשיפה לאוכלוסיה עבריינית. צוין כי ארוסת המערער 2 עומדת לצדו. מכאן ההמלצה שניתנה. ט. באת כוח המדינה טענה, כי המדובר בצעירים חסונים שבחרו להם טרף קל, פרוצה בודדה ועניה, שהיה סיכוי בשל עיסוקה כי לא תתלונן; עבירתם חמורה גם בשל הביזוי וההשפלה כלפי הקרבן; הודאת המערערים ניתנה כי גם לא היתה ברירה אחרת, שכן נלכדו כמעט על אתר כשברשותם מסמכי המתלוננת, שבאמצעותם הגיעו אליה השוטרים; על כן מחויבת ענישה משמעותית, הכוללת גם גמול והרתעה אישית. הכרעה י. לאחר העיון החלטנו שלא להיעתר לערעורים. סבורים אנו כי שוד פרוצה, מן החוליות החלשות בחברה, ראוי לענישה שיש בה גם מן הגמול וההרתעה, ובית המשפט קמא שיקלל ואיזן נכונה את הנחוץ, לרבות הנסיבות האישיות - עבר נקי, גיל צעיר - שבשלהן לא החמיר יותר מזה. אכן, בא כוח המערערים הביא לתמיכה בעמדתו את פסק דינו של בית משפט זה בע"פ 4154/07 טאהא נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שם הורשע המערער בתקיפה לשם גניבה ושוד בנסיבות מחמירות, בעבירות שבוצעו נגד שני קרבנות מהם נלקחו טלפון ושרשרת זהב. בית המשפט המחוזי הטיל עשרה חודשי מאסר בפועל ובית משפט זה המיר במאסר של שישה חודשי עבודות שירות. באותו עניין היה מדובר במערער בן שמונה עשרה, סמוך לאחר בגירותו, בעל עבר נקי שהודה והביע חרטה, וכן לא הופעלה אלימות קשה. אכן יש דמיון מסוים בין המקרים, ועם זאת מדובר בנידון דידן בנאשמים בוגרים במספר שנים, ועיקר השוני הוא – בחירת הקרבן, פרוצה בחוף הים, שעיסוקה ומיקום הימצאה הופכים אותה - כפי שציינה הפרקליטה בצדק - לטרף קל לשוחרי רע. אכן, הסניגור המלומד הפנה גם לפסק דין נוסף מבית המשפט המחוזי בחיפה, פ 5012/06 מדינת ישראל נ' חוג'יראת (לא פורסם), בו הוטלו על שני בגירים צעירים (בני 19 ו- 20) עונשי מאסר בעבודות שירות בעקבות שוד. אך מנגד הציגה באת כוח המדינה מספר פסקי דין בעבירות דומות שבהן הוטלו עונשי מאסר של תשעה חודשים בפועל (ע"פ 10296/06 חסן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); ע"פ 10513/07 מדינת ישראל נ' ברכאת (לא פורסם); וכן 12 חודשי מאסר (ע"פ 7036/07 חגאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), ואף 18 חודשי מאסר, במקרה של שוד נכה (ע"פ 2600/06 פלוני (קטין) נ' מדינת ישראל (לא פורסם); שם היה מדובר, אמנם, בנאשם בעל עבר פלילי קודם). י"א. ככלל עבירות שוד דינן מאסר בפועל, והטעמים לכך ברורים - הצורך בהרתעה ובגמול, וגם בהרחקת העבריין מן החברה לתקופה מתאימה; ויש מהן הנענשות בשנות מאסר ארוכות, וכך ראוי. מובן כי לנסיבות האישיות תדיר משקל בגזירת הדין, ובהן גיל צעיר, עבר נקי, חרטה והודיה. אך שעה שעסקינן בפגיעה במתלוננת חסרת ישע, שעיסוקה ונסיבותיה חושפים אותה מטבעם תדיר לפגיעת הזולת, על בית המשפט ליתן יד להגנתה. על כן גם כשעסקינן במערערים צעירים בעלי עבר נקי - ויש לקוות כי גם עתיד נקי - אין מקום להתערבותנו באשר גזר בית המשפט קמא. י"ב. עם זאת איננו מתעלמים מן החשש פן שהיה במחיצת עבריינים עלולה להשפיע לרעה על המערערים במבט צופה פני עתיד. נפנה איפוא תשומת לב שירות בתי הסוהר לתוכן התסקירים ולנסיבותיהם האישיות של המערערים, כך ששיבוצם במאסר יהא במקום ובחברה שיצמצמו ככל הניתן את הסיכון האמור. אנו גם מקוים כי אכן היתה זו מעידה חד פעמית, וכי המערערים יחיו חיים נורמטיביים בהמשך. י"א. בנתון לכך איננו נעתרים לערעורים. המערערים יתיצבו לריצוי מאסרם ביום 26.7.09 עד שעה 10:00 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בחיפה. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם עד להתיצבות. ניתן היום, ט"ו בתמוז תשס"ט (07.07.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09032190_T03.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il