כמאלי חגאי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7036/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7036/07 ע"פ 7131/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר המערער בע"פ 7036/07: המערער בע"פ 7131/07: כמאלי חגאי רועי גנון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 12.7.07, בת.פ. 8164/06, שניתן על ידי כבוד השופטת חנה סלוטקי תאריך הישיבה: י"ח בטבת התשס"ח (27.12.07) בשם המערער בע"פ 7036/07: בשם המערער בע"פ 7131/07: עו"ד חגית לרנאו עו"ד ירון הוד בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: מתורגמן: עו"ד זיו אריאלי גב' אדוה פרויד מר אוהד איברהים פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער בע"פ 7131/07, רועי גנון, והמערער בע"פ 7036/07, חגאי כמאלי (להלן: "רועי" ו"חגאי"), שהו בתאריך 6.6.06 בסניף בנק בבאר-שבע, והבחינו באשה מבוגרת (ילידת שנת 1930, להלן: המתלוננת), מושכת כסף מזומן. הם הלכו בעקבותיה, ולפתע הכה אותה חגאי ודחף אותה לרצפה. המתלוננת אחזה בשקית בה היה נתון הכסף בניסיון למנוע את הגניבה, אולם חגאי שב ודחף אותה עם פניה לרצפה וגנב את השקית. בדיעבד, התברר כי מהמתלוננת נגנב סכום של 4500 ש"ח, מסמכים שונים ומפתחות ביתה. בעקבות אירוע זה הובהלה המתלוננת לבית חולים לצורך קבלתו של טיפול רפואי. המערערים הודו בעובדות שיוחסו להם, ובעקבות כך הרשיעם בית המשפט המחוזי בעבירה של שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, נדון רועי ל-12 חודשי מאסר ו-12 חודשי מאסר על-תנאי, בעוד שחגאי נדון ל-24 חודשי מאסר ו-18 חודשי מאסר על-תנאי. כמו כן, חויבו שני המערערים לפצות את קורבנם בסכום של 10,000 ש"ח, בערעורו טען בא-כוחו של רועי, עו"ד הוד ירון, כי בית המשפט החמיר בעניין שולחו משלא נתן משקל ראוי לגילו הצעיר, הודאתו, השבת הסכום שנלקח מהמתלוננת וחלקו הקטן יחסית באירוע. כן נטען, כי עקב ההליך הפלילי נקטע שרותו הצבאי, ומאז ששוחרר הוא נקלט במקום עבודה מסודר. לבסוף, הופנינו להמלצותיו של שרות המבחן. גם באת כוחו של חגאי, עו"ד חגית לרנאו, סבורה כי בית המשפט החמיר בעונש שהושת על שולחה. נטען, כי לא ניתן משקל הולם לחרטתו וצערו הכן על תקיפת המתלוננת, ולשיקולי שיקום להם יש לייחס משקל מיוחד כאשר מדובר בנאשם צעיר, שחיי פשע זרים לו, ושכליאתו עלולה לחשוף אותו בפני מציאות עבריינית לה הוא אינו מורגל. לא ראינו מקום להיעתר לערעור, ואנו עושים זאת חרף אותו מעמד מרגש שהתרחש בפני בית המשפט המחוזי, כאשר המערערים הכו על חטאם בפומבי, וביקשו את סליחתה של קורבנם, שבאצילותה מחלה להם. אנו נוהגים כך מאחר ותקיפת קשישים במטרה לגזול מהם את מעט ממונם הפכה, למרבית הבושה, לתופעה נפוצה עליה אנו מתבשרים בתדירות הולכת וגוברת. מעשים נפשעים מסוג זה קשים הם, הואיל והם מלווים באלימות רבה שאת מחירה שילמו לא מעט קשישים בחייהם. עם תופעה זו לא ניתן ואסור להשלים, באשר חברה שלא תהיה מסוגלת להגן על קשישים, ובכלל חסרי ישע, היא חברה שאינה ממלאת את יעודה. במצב זה על בית המשפט, כשליחו של הציבור, לומר את דברו בלשון ברורה ונחרצת, לאמור, מבצען של עבירות מסוג זה יידרש לשלם עליהן מחיר כבד, שביטויו המעשי יהיה בשלילת חירותו לשנים רבות. אכן, צעירים הם המערערים הניצבים בפנינו, אולם הם חטאו בעבירה שגם מבוגרים וותיקים מהם בחיי פשע לא ממהרים לבצעה. אנו מוכנים להניח לטובתם כי חרטתם כנה היא, ושהמחילה אותה ביקשו מקורבנם לא היתה מעושה. ברם, לכל אלה נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, שאם לא כן לא היה העונש שנגזר להם כה מתון, אלא חמור שבעתיים. אשר על כן, הערעורים נדחים. המערערים יתייצבו לשאת בעונשם במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביום י"ג בשבט התשס"ח (20.1.2008), עד השעה 10:00. ניתן היום, י"ח בטבת התשס"ח (27.12.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07070360_O05.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il