פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 240/24

חדד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים

העותר ביקש להתערב בהחלטת בית הדין הרבני הגדול שדחתה את בקשתו לפתיחה מחודשת של תיק ערעור שנסגר בשל אי-הפקדת ערובה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/01/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 240/24 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמכות בתי הדין הרבניים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) חדד נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להתערב בהחלטת בית הדין הרבני הגדול שדחתה את בקשתו לפתיחה מחודשת של תיק ערעור שנסגר בשל אי-הפקדת ערובה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 240/24

חדד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים

העותר ביקש להתערב בהחלטת בית הדין הרבני הגדול שדחתה את בקשתו לפתיחה מחודשת של תיק ערעור שנסגר בשל אי-הפקדת ערובה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול שסירב לפתוח מחדש תיק ערעור שנסגר בעבר בשל אי-הפקדת ערובה כספית. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, אלא מתערב רק במקרים חריגים של חריגה מסמכות או פגיעה בצדק טבעי, מה שלא התקיים כאן. בנוסף, העתירה הוגשה בשיהוי ניכר (שנתיים וחצי לאחר ההחלטה) וסבלה מפגם פרוצדורלי של אי-צירוף הצד השני להליך בבית הדין הרבני (גרושתו של העותר).

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, ע' גרוסקופף, ח' כבוב
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שלום שי חדד

נתבעים

  • בית הדין הרבני הגדול בירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר ביקש פתיחה מחודשת של תיק ערעור שנסגר עקב אי-הפקדת ערובה.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתשובת המשיבים.
  • העותר לא צירף צד רלוונטי (גרושתו) לעתירה.

תגיות נושא

  • בתי דין רבניים
  • סמכות בג"ץ
  • שיהוי
  • אי-צירוף צד

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 240/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ח' כבוב העותר: שלום שי חדד נ ג ד המשיב: בית הדין הרבני הגדול בירושלים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד שלמה מושיץ פסק-דין השופט ח' כבוב: לפנינו עתירה המכוונת, הלכה למעשה, נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים (הרב ש' שפירא) מיום 08.07.2021 בתיק 1248480/4, בגדרה נדחתה בקשת העותר לפתיחה מחודשת של תיק ערעור על החלטות בית הדין הרבני האזורי בפתח תקוה מימים 27.10.2019 ו-21.11.2019 (להלן: תיק הערעור). יצוין, כי תיק הערעור נסגר לאחר שהעותר נמנע מהפקדת ערובה בגובה 10,000 ש"ח , בהתאם להחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 29.12.2019. דין העתירה להידחות על הסף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. זאת, בהתאם להלכה שלפיה בית משפט זה בשבתו כבית דין גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, ואילו התערבותו בהן "תחומה לארבע סוגים כלליים של מקרים: חריגה מסמכות; פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי ומקרים בהם נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר" (בג"ץ 1889/23 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 18 (23.08.2023), והאסמכתאות שם). זאת, בפרט כאשר עסקינן בהחלטות דיוניות מובהקות, כבענייננו (בג"ץ 6429/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 3 (11.10.2020)). כפי שניתן ללמוד ממועדי ההחלטות שביחס אליהן מכוונת העתירה דנן, תיק הערעור נסוב על אודות החלטות שהתקבלו בבית הדין הרבני האזורי לפני למעלה מארבע שנים, בשלהי שנת 2019; ואילו החלטת בית הדין הרבני הגדול שלא לאפשר את פתיחת תיק הערעור מחדש ניתנה במחצית שנת 2021, קרי לפני כשנתיים ומחצה. די בשיהוי שבו נקט העותר על מנת להביא לדחיית עתירתו על הסף (בג"ץ 2727/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 10 (22.04.2021)); ועל אחת כמה וכמה כאשר החלטת בית הדין הרבני הגדול מנומקת ומפורטת ולא מצאתי כל עילה מבוררת להתערב בה. הרבה למעלה מהצורך יצוין כי דין העתירה להידחות אף מחמת אי-צירוף צד רלוונטי (ראו מני רבים: בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 6 (24.05.2012)). שכן, מי שהייתה אשתו של העותר בעת מתן החלטת בית הדין הרבני הגדול, לא צורפה כמשיבה לעתירה, וזאת חרף הפגיעה שהייתה צפויה להיגרם לה אם העתירה הייתה מתקבלת. העתירה נדחית אפוא בזאת, ומשלא התבקשה תשובה לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ח בטבת התשפ"ד (‏9.1.2024). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 24002400_C01.docx חד מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il