שיר פוקס נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 2150/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2150/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ח' מלצר העותרת: שיר פוקס נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. צבא הגנה לישראל – מינהל הגיוס עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרת: עו"ד ד' טישמן; עו"ד א' פוקס; עו"ד ר' לוין בשם המשיבים: עו"ד נ' בן אור פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת שנקראה לשירות סדיר בצה"ל, כי תאושר לה דחיית שירות, כך שתגויס בתאריך 1.6.2011 – בגמר לימודיה האקדמאיים בארצות הברית ב-Yeshiva University College (להלן: הקולג'), שם זכתה גם במילגה בהיותה ספורטאית מצטיינת (שחקנית כדורסל). הנתונים הרלבנטיים לעתירה יובאו בקצרה להלן. 2. העותרת, אזרחית ישראל ילידת 1989, אשר מועד גיוסה המקורי לשירות סדיר בצה"ל נקבע עוד לתאריך 21.10.2007 – הגישה מספר בקשות דחייה וגיוסה נדחה לבקשתה מעת לעת מסיבות שונות. מסתבר, כי בתחילת תקופת הדחייה יצאה העותרת ללימודים בקולג', מבלי ליידע בעובדה זו את שלטונות הצבא. בהיותה בארה"ב, פנתה העותרת בבקשה כי גיוסה יידחה עד לאחר סיום לימודיה בקולג'. במסגרת זו היא נפגשה, במאי 2009, עם מפקד רשויות הגיוס בצה"ל בזמן שביקר בניו יורק ואז הובטח לה, לטענתה, שלא תיחשב כ"משתמטת" משירות צבאי וכי יציאתה וכניסתה מהארץ לא תוגבל עד לתום לימודיה. העותרת מלינה על כך שלמרות "ההבטחה השלטונית" הנטענת האמורה – נקבע לה מועד גיוס במהלך תקופת לימודיה (אליו היא לא התייצבה). העותרת טוענת בנוסף לכך כי במהלך לימודיה בקולג' היא אף "התחזקה" מבחינה דתית ולפיכך ניתן היה לראות בה גם כזכאית לפטור משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית (אף שהיא מדגישה כי ברצונה להתגייס). בגדרי העתירה, שהתמקדה כאמור באישור דחיית השירות עד לתאריך 1.6.2011, התבקש גם צו ביניים שכוון למנוע את מעצרה של העותרת עם חזרתה ארצה. 3. מתגובת המשיבים לעתירה ולבקשה לצו ביניים הצטיירה תמונה שונה בעיקרה מזו שהציגה העותרת בעתירתה. לטענת המשיבים, בבקשות הראשונות שהגישה העותרת לצה"ל לדחיית שירות – היא לא התייחסה כלל ללימודיה הצפויים בחו"ל. לאחר מכן, העותרת עזבה את הארץ ולא התייצבה למועדי הגיוס שנקבעו לה, גם לאחר שאלה נדחו, לבקשתה, שוב ושוב. היא נקראה איפוא להסדיר את מעמדה לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: החוק, או חוק שירות ביטחון), ונאמר לה, עוד בתאריך 10.3.2008, כי אין באפשרותם של מועמדים לגיוס לקחת חלק בלימודים על תיכוניים בארץ או בחו"ל טרם הגיוס, שלא במסגרות שהוכרו לצורך כך על ידי הגורם המוסמך. עם זאת העותרת המשיכה בתוכניותיה ולא שעתה לצוי הגיוס שהופנו אליה. 4. אשר ל"הבטחה השלטונית" שהעותרת טוענת לה, עמדת המשיבים היא כי באותה פגישה שקוימה עמה בניו יורק, במאי 2009, רק נאמר לה שתוכל להגיע לישראל בתום אותה שנת לימודים מבלי שתעצר, ובלבד שתתאם מיד עם בואה ארצה מועד לראיון עם מפקד לשכת הגיוס שלה, בעקבותיו יוחלט על המשך המסלול הצבאי המתוכנן לה. ואכן, העותרת חזרה ארצה ביוני 2009 מבלי שנעצרה ומפקד לשכת הגיוס תל השומר ראיין אותה. במסגרת ראיון זה העותרת ביקשה שוב שיינתן לה לסיים את מלוא שנות לימודיה בארצות הברית ולאחר מכן לחזור לשירות לאומי (בעתירה מבקשת העותרת כאמור להתייצב עתה לשירות סדיר). בעקבות הראיון הוחלט שלא להיעתר לבקשתה, בהנמקה שעניינה איננו שונה ממקרים אחרים שבהם מעוניינות מועמדות לשירות ביטחון לפנות ללימודים גבוהים. לאחר מכן, בתאריך 20.8.2009, העותרת ביקשה לפטור אותה משירות ביטחון מטעמים שבהכרה דתית, מכוח סעיף 40 לחוק ואולם גם בקשה זו נדחתה מכיוון שהבקשה הוגשה באיחור מאיין ומהטעם שהעותרת לא גרסה למעשה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות בטחון, אלא שמסרה כי נקטה בדרך זו רק משום ש"לא נשארה לי אופציה". גם לאחר דחיית בקשותיה הנ"ל – העותרת לא התייצבה למועד הגיוס החדש שנקבע לה (13.9.2009), יצאה שוב לחו"ל, והמשיכה בלימודיה בארה"ב. בעקבות זאת הוכרזה העותרת, בתאריך 15.9.2009, כמי שחייבת במילוי חובותיה בהתאם לחוק שירות בטחון ואיננה ממלאת חובותיה, והוצא מטעם לשכת הגיוס מכתב למשטרת ישראל המבקש לעוצרה עם הגעתה הנוספת לישראל. העותרת ואביה שבו ופנו לאחר מכן בבקשות לדחיית מועד גיוסה וביטול ההכרזה הנ"ל ואולם אף פניות אלה נדחו כולן. העותרת התמידה עם זאת במריה ולא התייצבה לגיוס, כמתחייב. 5. נוכח השתלשלות העניינים המפורטת לעיל ­– המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן העותרת עושה דין לעצמה. לשיטתם, העותרת עוברת לכאורה על סעיף 35 לחוק שירות הביטחון ועל סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, המדברים בהיעדרות מן השירות שלא ברשות. המשיבים מדגישים כי הלכו בעבר כברת דרך ארוכה לקראת העותרת, אולם היא דבקה בשלה והמשיכה בלימודיה בארצות הברית, תוך התעלמות מוחלטת מהחלטות המשיבים בעניינה. המשיבים דוחים, לגוף הדברים, את הטענה כי ניתנה לעותרת הבטחה שלטונית כלשהי לדחיית שירות עד לסיום לימודיה בקולג', או שהיא מופלית לרעה, לעומת מקרים אחרים שבהם התאפשרה דחיית שירות לצרכי לימודים, שכן אין העותרת נכנסת לגדרי אחד מן המסלולים הייחודיים המאפשרים דחיית שירות לצרכי לימודים גבוהים. על אף הדברים הללו, המשיבים הודיעו כי הם יהיו מוכנים לאפשר לעותרת לנחות בישראל מבלי להיעצר, וזאת בכפוף לכך שתמסור את פרטי הטיסה המדויקים שלה לפחות שבעה ימים לפני מועד הנחיתה המתוכנן ותתחייב להתייצב במשרדי לשכת הגיוס לא יאוחר מ-48 שעות ממועד נחיתתה, והכל מתוך הבנה כי היא צפויה, עם התייצבותה, להשלים את הליך החיול ולהישפט על היעדרותה. 6. לאחר קבלת תגובות הצדדים והודעת המשיבים כאמור בסיפא של פיסקה 5 שלעיל, ערכתי ניסיון למציאת פתרון מעשי מוסכם על הצדדים, תוך שהצדדים שומרים על כל זכויותיהם וטענותיהם, היה וההסדר לא יסתייע. בדיון מקדמי שהתקיים בפני בתאריך 10.4.2011, הצעתי מתווה טנטטיבי לפיו העותרת תשוב לישראל בחודש יוני 2011 ולא תעצר, לאחר שתמסור הודעה על פרטי טיסתה ארצה לפחות שבוע ימים לפני כן. כעבור שבעה ימים ממועד נחיתתה היא תתייצב בלשכת הגיוס לצורך הליך החיול ומתן הדין על היעדרותה. הוספתי כי הצדדים יכולים לגבש ביניהם הסדר טיעון לגבי הודיית העותרת בעובדות ההיעדרות המיוחסות לה ובדבר עונש מוסכם של מאסר על תנאי, כל זאת בהבנה שלאחר קיום משפטה – העותרת תחויל ותשרת שירות סדיר רגיל ומלא. העותרת הודיעה על הסכמתה להסדר מוצע זה ואולם נציגי המשיבים מסרו כי הם נענים להצעה זו רק בחלקה, דהיינו ללא מרכיב הסדר הטיעון שבה, שכן אין הם יכולים להסכים מראש לכך שיוטל על העותרת עונש של מאסר מותנה בלבד, וזאת נוכח המדיניות הנוהגת בנושאים אלה ורמת הענישה בנסיבות דומות. 7. בשים לב להשתלשלות הדברים הנ"ל יש לחזור איפוא למישור הדין ובתחום זה – לאחר שקילת כל טענות הצדדים – הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין ראוי לדחות את העתירה על הסף שכן אין היא מראה על פניה עילה, וכך אני מציע לחברי כי נעשה. הטעמים לכך יפורטו בקצרה להלן. 8. העותרת, מזה למעלה משנה ומחצה, עושה למעשה דין לעצמה ועל פני הדברים איננה מתייצבת לשירות סדיר (במועדי הגיוס שנקבעו לה מעת לעת על ידי המשיבים, תוך התחשבות מסוימת בבקשותיה השונות). התנהלותה זו של העותרת הינה בעייתית לכאורה, ודי בטעם זה בלבד כדי לדחות את עתירתה על הסף (ראו: בג"ץ 7850/07 זובוב נ' צבא ההגנה לישראל (לא פורסם, 17.10.2007); בג"ץ 9143/04 ויינגרטן נ' לשכת הגיוס תל-השומר (לא פורםס, 16.1.2005)). גם אופן הצגת העובדות הרלבנטיות בעתירתה מעורר קשיים, שכן התשתית שהוצגה על ידי העותרת – לא היתה מדויקת ונוגדת היא את האמור במסמכים שהובאו על ידי המשיבים בתגובתם (חלקם כאלה שהומצאו לעותרת ולא צורפו על ידה בעתירתה). אף נימוק זה דוחק לדחיית העתירה על הסף (השוו: בג"ץ 8678/09 קופרמן נ' שר הפנים (לא פורסם, 19.11.2009)). 9. לעיצומן של טענות – לא מצאתי עילת התערבות בהחלטות המשיבים, שהתקבלו בגדר סמכותם והיו סבירות. לא שוכנעתי כי אכן ניתנה פה לעותרת הבטחה שלטונית מחייבת כי יתאפשר לה לסיים את לימודיה בארצות הברית טרם קריאתה לשירות סדיר, או כי הצבא נוהג כלפיה באופן שונה מהיחס המופגן כלפי מועמדים אחרים לשירות ביטחון במצבה. בנסיבות אלה – אין בידי בית משפט זה הכוח לכפות על המשיבים כי יעניקו לעותרת יחס מועדף מזה שכבר ננקט כלפיה, או מזה המוצע לה עתה לפנים משורת הדין ולכן דין העתירה להדחות (השוו: בג"ץ 4476/06 בוכבינדר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 15.8.2006)). יחד עם זאת, ההנחה היא שהמשיבים יעמדו בכל מה שהוצהר מטעמם בהקשר ליחסם כלפי העותרת בהודעתם מתאריך 14.4.2011, וזאת אם היא אכן תגיע ארצה (תוך מתן הודעה מראש), תתייצב בלשכת הגיוס בנכונות לשרת שירות סדיר מלא ותתנהל כנדרש באותה הודעה. אוסיף כי אם אכן כך יקרה, ראוי יהיה לשקול "גישת בית הלל" כלפי העותרת בעת העמדתה לדין, או ביחס להסדר טיעון, אם יתגבש, שהרי גם מערכת הגיוס דיברה לכאורה בשלב ספציפי מסוים "בשני קולות" עם העותרת, ולא מנעה את צאתה לחו"ל אחרי הראיונות שקוימו עמה בקיץ 2009 בלשכת הגיוס. 10. נוכח כל האמור לעיל ומבלי לגרוע מהאמור בסייפא לפיסקה 9 שלעיל – העתירה נדחית על הסף, מחמת שאיננה מגלה עילה. העותרת תישא בשכר טרחת עו"ד המשיבים בסך של 7,500 ש"ח. ש ו פ ט השופט א' גרוניס אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ע' ארבל אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ח' מלצר. ניתן היום, י"ז בניסן התשע"א (21.4.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10021500_K09.doc עג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il