מיכאל קופרמן נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8678/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8678/09 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר העותר: מיכאל קופרמן נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד ארקדי פלדמן בשם המשיבים: עו"ד דניאל מארקס פסק-דין השופטת א' חיות: בעתירה זו מבקש העותר כי המשיבים יעניקו לו מעמד של עולה חדש מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות) ואשרת שהייה זמנית בישראל עד אשר תבורר בקשתו למעמד כאמור. כן מבקש העותר צו ביניים האוסר על הרחקתו מישראל עד למתן הכרעה בעתירה. 1. העותר נולד במולדובה בשנת 1974 לגב' שרה קופרמן (להלן: שרה), אשר היתה נשואה באותה עת למר יבגני מטרינצ'וק (להלן: יבגני). בעתירה טוען העותר כי אביו הביולוגי אינו יבגני כי אם מר איסק קופרמן (להלן: איסק), יהודי אשר נישא לאמו בשנת 1990 ואשר עלה עמה לישראל לאחר מכן. העותר מציין כי ביום 14.9.2007 נעתר בית המשפט במולדובה לבקשתו לשינוי שם המשפחה שלו לזה של איסק, ולרישומו של איסק כאביו הביולוגי (להלן: החלטת הערכאה במולדובה). העותר מציין עוד כי הוא נכנס לישראל בחודש מרץ 2009 וסמוך לאחר מכן פנה למשרד הפנים בבקשה לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. לטענתו, המשיבים מסרו לו ביום 15.6.2009 כי בקשתו נדחתה משום שאין בידו הוכחות על זכאותו, והוא טוען בעתירה שבפנינו כי החלטה זו אינה סבירה ואינה מידתית וכי היא מתעלמת מן הקשר המשפחתי של העותר עם משפחתו השוהה בישראל. 2. המשיבים מבקשים לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים. לטענתם, העותר לא גילה בעתירתו כי הוא הגיש ביום 23.6.2009 תובענה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד בה ביקש כי איסק יוכרז כאביו. לטענת המדינה, ביום 5.8.2009 החליט בית המשפט לענייני משפחה להפנות את שרה, איסק והעותר לבדיקת רקמות ואף קבע מועד דחוף לקיום הבדיקה נוכח טענות העותר בדבר מצבו הבריאותי של איסק. בדיקה כאמור נקבעה ליום 11.10.2009 אך איסק לא התייצב לבדיקה ובדיון שהתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה ביום 8.11.2009 דחה בית המשפט את הטענה כי מצבו הבריאותי של איסק מנע את התייצבותו והורה לצדדים לערוך אותה בדחיפות. עוד מציינת המדינה כי העותר גם לא גילה בעתירה כי לאחרונה ביקש למחוק עתירה שהגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע, בה עתר להארכת אשרת השהייה שלו בישראל על מנת שיוכל למצות את ההליכים מכוח חוק השבות. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה בשל היעדר עילה, שכן החלטת הערכאה במולדובה אינה מהווה ראיה מינהלית מספקת להוכחת זכאותו של העותר לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. המשיבים מציינים כי לעותר הובהר מספר פעמים כי לצורך הוכחת זכאותו עליו לערוך בדיקת רקמות, אך זו לא נערכה כאמור חרף החלטות בית המשפט לענייני משפחה. בתגובה לטענות המשיבים טוען העותר כי העתירה דנן אינה לוקה בחוסר נקיון כפיים שכן כל החומר הרלבאנטי בעניינו עמד בפני המשיבים ולא הוסתר מהם, והוא מוסיף וטוען כי אף שבדיקת הרקמות היא ראייה מכריעה לעניין זכאותו למעמד מכוח חוק השבות, בדיקה שכזו טרם בוצעה בשל מצבו הרפואי הקשה של איסק. 3. דין העתירה להידחות על הסף. כלל הוא כי הפונה לבית משפט זה חייב להקפיד ולהציג תשתית עובדתית מלאה הכוללת, בין היתר, פירוט מלא ומדויק של הליכים משפטיים נוספים בהם נקט (ראו: בג"ץ 10664/07 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (טרם פורסם, 21.1.2008); בג"ץ 12/88 קריית נטפים עמותה להתיישבות נ' רשם האגודות השיתופיות (לא פורסם, 24.3.1988)). העותר לא ציין בענייננו כי הוא פנה לבית המשפט לעניינים מינהלים ולבית המשפט לענייני משפחה, על אף שברור כי הליכים אלה, בדומה לעתירה שבכאן, עוסקים אף הם במעמדו של העותר בישראל. זאת ועוד העותר מאשר כי בדיקת הרקמות היא "ראייה מכריעה" לצורך הוכחת זכאותו לאזרחות ישראלית ולמרות זאת לא פעל לעריכת הבדיקה על אף החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה. הנה כי כן, לעותר עומדת האפשרות לערוך את הבדיקה ובהתאם לתוצאותיה יוכל לפנות אל המשיבים על מנת שישקלו מחדש את החלטתם. במובן זה העתירה שבפנינו מוקדמת מדי ולוקה באי מיצוי ההליכים והפעולות שיש בידי העותר לנקוט טרם הגשתה. אשר על כן, העתירה נדחית. על מנת לאפשר לעותר למצות את ההליכים המתנהלים בעניינו בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד (תמ"ש 5930/09) יימנעו המשיבים עד ליום 31.12.2009 מלהרחיק את העותר מישראל. ניתן היום, ב' כסלו, תש"ע (19.11.2009). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09086780_V03.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il