קליין צ'חנובר נ' הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ויחידת איסוף ניתוח הדיווחים ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 13675-11-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותר: יעקב קליין צ'חנובר נגד המשיבים: 1. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ויחידת איסוף ניתוח הדיווחים 2. א.מ.ש.ה. בוני הבירה מגדלי בניה בע"מ 3. מוחמד משהור 4. איאד משהור 5. אחמד משהור 6. זידאן משהור 7. אדהם חלאסה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד שון גולן פסק-דין השופט יחיאל כשר: לפנינו עתירה במסגרתה מבקש העותר כי נוציא מלפנינו צו על תנאי אשר יורה למשיבה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים (להלן: הרשות), ליתן טעם מדוע לא תפתח בחקירה בעקבות מספר דיווחים בלתי רגילים שדיווח העותר, בגין חשדו כי המשיבים 7-2 הלבינו כספים. בתמצית, העותר הינו בעל מניות ומנהל חברת יורו טרייד פלטינום בע"מ, שהינה חברה בעלת רישיון למתן שירותי אשראי (להלן: החברה). לטענת העותר, במסגרת פעילותו בחברה, נערכה בינו לבין המשיבים 4-3 היכרות לצורך שיתוף פעולה עסקי. במסגרת שיתוף הפעולה ביניהם, כך טוען העותר, נחשף העותר להתנהלות מצד המשיבים 7-2 שעוררה את חשדו כי האחרונים מבצעים פעילות לא חוקית למטרות הלבנת הון. על רקע האמור, ובשל תפקידו כ-"אחראי דיווח בחברה", בשנים 2025-2024 דיווח העותר לרשות שורה ארוכה של דיווחים בעניין חשדותיו המתוארים לעיל. עם זאת, לטענת העותר, חרף האמור לא פתחה הרשות בחקירה בעניין הדיווחים, אף שהיה בהם מידע המבסס חשד לפעילות פלילית אסורה. בפתח עתירתו, תחת הכותרת "מיצוי הליכים", כתב העותר את הדברים הבאים: "העותר פעל לאורך חודשים והגיש דיווחים בלתי רגילים שיטתית בליווי מסמכים. על אף זאת, המשיבה לא נתנה כל מענה או החלטה. מאחר שהפגם הנטען הוא אי-הפעלת סמכות שלטונית שיש לה השלכה מערכתית, מתקיים החריג לכלל המיצוי והעתירה בשלה להתברר בפני בית משפט זה". כלומר, העותר סבור כי בנסיבות העניין דנן, די בהגשת הדיווחים שהגיש לרשות לצורך סיפוק דרישת מיצוי ההליכים, כך שאין הוא נדרש לפנות בפנייה מוקדמת לרשות על מנת לבחון האם וכיצד טופלו הדיווחים ששוגרו על-ידו. אלא שלהשקפתו זו של העותר אין לדעתי בסיס והתוצאה היא שדין עתירתו להימחק, על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים, כמובהר להלן. בפסיקתו של בית משפט זה הובהר, לא פעם ולא פעמיים, כי החובה למצות הליכים איננה מהווה תנאי סף דיוני גרידא אשר ניתן "לדלג" עליו מקום בו מעלה העתירה נושא חשוב לדיון, אלא שמדובר בחובה מהותית שלא ניתן לקיים את ההליך המשפטי בלא שתמולא (ראו, מיני רבים: בג"ץ 2853/23 הצלחה – לקידום חברה הוגנת נ' מועצת הכבלים והלווין, פסקה 6 (16.7.2023); בג"ץ 6031/22 המטה למען ארץ ישראל נ' ראש הממשלה, פסקה 5 (18.9.2022); בג"ץ 6148/20 עיריית טייבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 7 (7.9.2020)). עמד על הדברים חברי, המשנה לנשיא נ' סולברג, בציינו כי: " פעמים רבות אמרתי, כי מיצוי ההליכים אינו יכול להיעשות כ'מצוות אנשים מלומדה'; אין מדובר בשלב טכני, פורמלי, בבחינת הכרח בל יגונה: 'לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך'" (בג"ץ 8361/20 שקיר נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (7.10.2021)). אכן, חובת מיצוי ההליכים נועדה, בין היתר, לאפשר את פתרון הבעיה עליה מלין העותר מחוץ לכותלי בית המשפט. כך, הפנייה לרשות עשויה לגרום לרשות לשנות את החלטתה או להסיר את מחדלה, ובכך לייתר את הצורך ביישוב המחלוקת במסגרת ההליך המשפטי. כמו כן, גם מקום בו הפנייה המוקדמת לרשות אינה מביאה לפתרון המחלוקת, תשובת הרשות לפנייה המקודמת יש בה כדי לסייע להליך המשפטי, על-ידי פריסת התשתית העובדתית המלאה בפני בית המשפט (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי – משפט מינהלי דיוני כרך ד' 348-346 (2017)). בענייננו, אילו העותר היה מקדים לעתירתו פנייה מוקדמת לרשות, ייתכן כי היה מגלה, למשל, כי הרשות מבצעת חקירה ביחס לדיווחים מושא עתירתו – ובכך הייתה עתירתו מתייתרת. יתרה מכך, ככל שהרשות אכן לא ביצעה חקירה בעקבות דיווחיו של העותר, ייתכן כי פנייתו אליה הייתה מניעה אותה לפתוח בחקירה כאמור; או שהייתה נמסרת לעותר הסיבה שבגינה החליטה הרשות שלא לפתוח בחקירה כאמור. במקרה אחרון זה, ייתכן שהיה בטעם שנמסר לעותר כדי לשכנעו כי אין מקום לעתירתו; אולם גם מקום בו היה סובר העותר כי עדיין יש מקום לעתירתו, תשובת הרשות לפנייתו, היה בה כדי להניח בפנינו תשתית עובדתית חשובה הדרושה לצורך מלאכתנו השיפוטית. כל התועלות הנ"ל, יכול שהיו מושגות אילו היה פועל העותר למצות הליכים באופן כן ורציני אל מול הרשות, עובר להגשת עתירתו. אולם, כאמור לעיל, לא כך פעל העותר. משכך, דין עתירתו להימחק על הסף. סיכומו של דבר: מהטעם המפורט לעיל, העתירה נמחקת בזאת על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ' חשוון תשפ"ו (11 נובמבר 2025). נעם סולברג משנה לנשיא יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת