הצלחה-לקידום חברה הוגנת נ. מועצת הכבלים והלווין

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2853/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. הצלחה - לקידום חברה הוגנת 2. פורום מפיקי הטלוויזיה 3. שח"ם - ארגון השחקנים והשחקניות בישראל 4. אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל 5. תל"י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל 6. איגוד הבימאיות והבימאים 7. איגוד התסריטאים 8. איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה 9. איגוד העורכים נ ג ד המשיבים: 1. מועצת הכבלים והלווין 2. יו"ר מועצת הכבלים והלווין 3. די.בי.אס. שירותי לווין (1998) בע"מ 4. הוט מערכות תקשורת בע"מ עתירה למתן צווים על תנאי בשם העותרים: עו"ד אלעד מן בשם המשיבים 2-1: עו"ד יונתן ברמן פסק-דין השופט ח' כבוב: עניינה של העתירה שבכותרת בטענה שלפיה על משיבות 3 ו-4 "לכלול בהכנסות החייבות לצורך חישוב חובות ההפקה השנתיות גם הכנסות משירותים נוספים המוענקים על ידן שאינם שירותי טלוויזיה רב ערוצית באמצעות תקשורת לווין או כבלים". העותרים טענו כי פניותיהם אל משיבים 1 ו-2 (להלן: משיבי המדינה) – לא זכו למענה, ועל כן הוגשה העתירה. כמו כן, בפי העותרים טענות גם לגופם של דברים. ביום 05.07.2023 הגישו משיבי המדינה הודעת עדכון, שבה פורט כי ביום 18.06.2023 השיב היועץ המשפטי למשיבה 1 לפנייתם של העותרים (להלן: התשובה לפנייה). בנסיבות אלה, משיבי המדינה סבורים כי "העתירה במתכונת שבה הוגשה אינה רלוונטית עוד, ויש למחקה, תוך שמירת כל טענות הצדדים". משיבי המדינה הוסיפו, כי הסעד שהתבקש בעתירה לגופם של דברים היה רחב יותר מזה שהתבקש על-ידי העותרים בפנייתם המוקדמת; כי העותרים לא פרשו את מלוא התמונה העובדתית בפני בית המשפט, ובכלל זה, את פנייתם של חלק מן העותרים אל שר התקשורת, בטענות שעל פני הדברים, סותרות את האמור בעתירה זו; וכי ביום 02.07.2023 הגיבו העותרים לתשובה לפנייה, והעלו נגדה טענות חדשות, "באופן המחזק את המסקנה כי העתירה במתכונת בה הוגשה בגין אי-מתן מענה לכאורה לעותרים, אינה רלוונטית עוד". בהחלטתי מיום 09.07.2023 הוריתי לעותרים להבהיר מדוע לא תימחק העתירה תוך שמירת טענות. ביום 12.07.2023 הודיעו העותרים כי הם עומדים על העתירה, אשר לפי הנטען, כבר "נכללו בה טיעונים לגופו של עניין, המאפשרים את בירורה במסגרת הליך זה". לחלופין, נטען, כי יש לאפשר לעותרים להגיש "בתוך זמן קצר עתירה מתוקנת" אשר תתמודד "עם ההתפתחויות המעטות מאז הגשתה". לאחר עיון, באתי לכלל מסקנה כי הדין עם משיבי המדינה וכי העתירה, במתכונתה הנוכחית, מיצתה את עצמה ודינה להימחק תוך שמירת טענות. בית משפט זה שב ושנה כי החובה למצות הליכים איננה נובעת מדיני 'פרוצדורה' בלבד, אלא מצויים בה עקרונות של 'מהות'. כפי שציין השופט נ' סולברג בבג"ץ 8361/20 שקיר נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (07.10.2021): "פעמים רבות אמרתי, כי מיצוי ההליכים אינו יכול להיעשות כ'מצוות אנשים מלומדה'; אין מדובר בשלב טכני, פורמלי, בבחינת הכרח בל יגונה: 'לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך' [...].לא מיצוי הליכים לפנינו, לא ניסיון אמיתי ללבן את הנושא אל מול הרשות, ולא רצון כֵּן לפתור את המחלוקת; התנהלות זו אינה אלא ניסיון פושר, מגומגם, לצאת ידי חובה, כדי 'לדלג' היישר אל הזירה המשפטית. זאת לא ניתן לקבל. מיצוי ההליכים הוא שלב נכבד, מהותי; בלעדיו אין לגשת לבירור העתירה. על כן, כבר מטעם זה, דין העתירה להידחות על הסף." בענייננו, ההנחה המגולמת ביסוד טענת העותרים היא כי הם כבר 'הקדימו תרופה למכה', והעלו בעתירה טענות שנועדו להתמודד עם התשובה לפנייה, עוד בטרם זו נתקבלה. כאמור, בכך לא סגי כדי לעמוד בחובת מיצוי ההליכים במובנה המהותי. לא למותר לציין, כי כעולה מהודעת העדכון שהגישו משיבי המדינה, גם בימים אלו עודנו מצויים בשלב מיצוי ההליכים. שכן, העותרים הגיבו לתשובה לפנייה, ולא מן הנמנע כי משיבי המדינה ישיבו לתגובת העותרים. 'מיצוי ההליכים' שבו נקטו העותרים בענייננו לוקה בפגם נוסף, שעניינו בכך שהסעד שהתבקש על-ידי העותרים בעתירתם, רחב מזה שהתבקש על-ידם בפנייתם אל משיבי המדינה. הנה כי כן, ביחס לטענות מסוימות שהועלו בעתירה, לא קוימה חובת מיצוי ההליכים כלל. יוצא אפוא, כי העתירה הנוכחית, שהוגשה מכיוון ש"העותרים פנו כאמור בסוף חודש נובמבר 2022 בפעם האחרונה למשיבים 1-2 וביקש[ו] התייחסותם טרם הגשת העתירה אך זו לא נתקבלה עד למועד הגשת העתירה" (סעיף 61 לכתב העתירה), מיצתה את עצמה בכך שהביאה למתן מענה לעותרים לפנייתם. עם זאת, אין עוד מקום להוסיף ולברר את טענות העותרים לגופן במסגרת עתירה זו, מבלי שמוצו ההליכים כנדרש. העתירה נמחקת אפוא בזאת, וטענות הצדדים שמורות להם. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ג (‏16.7.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 23028530_C03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1