רגב עלאא נ. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1217/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותר: רגב עלאא נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנהלת רשות האוכלוסין 3. מנהלת הלשכה האזורית אוכלוסין בחדרה 4. יו"ר הועדה לעניינים הומניטאריים מיוחדים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד ותד חוסאם ראשד בשם המשיבים: עו"ד מיכל דניאלי פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יוענק לעותר רישיון לישיבת ארעי בישראל מכוח הוראת סעיף 3א1(א)(1) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: החוק). כמו כן, מבוקש ליתן צו ביניים המונע את גירושו של העותר מישראל עד שתתקבל הכרעה בעתירה. 2. העותר, תושב רצועת עזה, נישא לאזרחית ישראלית, ולהם שלושה ילדים בעלי תעודת זהות ישראלית. בעתירתו מציין העותר כי בשנת 1999 הגישו הוא ורעייתו בקשה לאיחוד משפחות, וכי ביום 23.11.1999 הוא קיבל רישיון מסוג א/5 לישיבת ארעי בישראל, אשר הוארך מעת לעת, עד לגירושיהם של בני הזוג בשנת 2016. ביום 18.5.2016 פנה העותר לוועדה הפועלת מכוח סעיף 3א1 לחוק (להלן: הוועדה), וזאת על מנת לקבל רישיון לישיבת ארעי בישראל מטעמים הומניטריים. החלטתו של שר הפנים בעניינה של בקשה זו בוששה לבוא, ומשכך, הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 9441/16), אשר נמחקה בהסכמה, תוך שהמשיבים הסכימו להארכת רישיונו של העותר לישיבת ארעי בישראל עד ליום 26.2.2018, על מנת לאפשר לו להגיש בקשה עדכנית לוועדה. ביום 26.2.2017 הגיש העותר בקשה נוספת לוועדה לקבלת רישיון לישיבת ארעי בישראל. משלא ניתנה החלטתו של שר הפנים בנדון, הגיש העותר את העתירה דנן. 3. ביום 28.1.2019 הגישו המשיבים הודעה מעדכנת במסגרתה נטען כי שר הפנים אימץ את המלצת הוועדה שדנה בעניינו של העותר והחליט לדחות את בקשתו. לפיכך, נטען כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ודינה להימחק. 4. בהחלטתי מיום 28.1.2019 הוריתי לעותר להגיש תגובה לאמור בהודעת העדכון מטעם המשיבים, בגדרה יבהיר מדוע לא תימחק העתירה בשל מיצויה. העותר לא הגיש תגובה כאמור, וטעמיו עמו – יש להצר על כך. 5. לאחר העיון הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק. כאמור, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה הוא מתן מענה לבקשת העותר לקבלת רישיון לישיבת ארעי בישראל. ואולם, משניתנה בינתיים החלטתו של שר הפנים בנדון, העתירה מיצתה את עצמה ואינה רלוונטית עוד (ראו: בג"ץ 2779/18 אבו גרי נ' שר הפנים, פסקה 4 (9.10.2018); בג"ץ 92/18 הנד נ' מדינת ישראל משרד הפנים (16.10.2018); בג"ץ 1965/18 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הפנים‏, פסקה 3 (21.10.2018)). 6. לעותר שמורה הזכות להגיש עתירה מינהלית נגד החלטת הוועדה בעניינו לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בהתאם להוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (ראו: פרט 12(3) לתוספת הראשונה; וכן ראו: סעיף 1(3)(ג) לצו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018). 7. סוף דבר: העתירה נמחקת ללא צו להוצאות, ועמה הבקשה למתן צו ביניים. בהסכמת המשיבים, ועל מנת לאפשר לעותר לכלכל את צעדיו, הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 12.2.2018 יעמוד בתוקפו עד ליום 12.3.2019. ניתן היום, ‏ז' באדר א התשע"ט (‏12.2.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 18012170_R13.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il